טיול רינג רואד באיסלנד: מסע עומק בין קרח, אש, מפלים וכבישים שלא נגמרים

Iceland (איסלנד) היא מדינה שלא באמת מטיילים בה רק כדי להגיע ממקום למקום. באי הזה הדרך עצמה היא חלק מרכזי מהחוויה, ולעיתים דווקא הקטעים שבין האטרקציות הם אלה שנשארים בזיכרון הכי חזק. כביש פתוח מול הרים מכוסים עננים, שדה לבה שחור שממשיך עד האופק, סוס איסלנדי שעומד מול רוח חזקה, קיטור שעולה מהאדמה באמצע שום מקום, או מפל שמופיע לפתע מאחורי עיקול – כל אלה הופכים את הנסיעה באיסלנד למסע שמרגיש שונה מאוד מטיול רגיל באירופה.

הדרך העמוקה ביותר לחוות את האי היא לצאת למסע לאורך Ring Road (כביש רינג רואד), שנקרא גם Route 1 (כביש 1). זהו הכביש המרכזי שמקיף את רוב האי ומחבר בין אזורי טבע, עיירות קטנות, קרחונים, פיורדים, חופים שחורים, מפלים ומרחצאות חמים. הוא לא חושף את כל איסלנד, כי יש אזורים פראיים ומבודדים יותר שדורשים רכב מתאים וזמן נוסף, אבל עבור מטיילים שרוצים לראות את הלב של המדינה במסלול אחד ארוך ומגוון – זהו אחד מטיולי הכביש היפים בעולם.

כדי ליהנות באמת מRing Road (כביש רינג רואד), חשוב לא להפוך את הטיול למירוץ. על המפה הכול נראה קרוב יחסית, אבל באיסלנד כל שעה על הכביש יכולה להתארך בגלל עצירות צילום, מזג אוויר משתנה, כבישים צדדיים, הליכות קצרות שלא תכננתם, או פשוט רגע שבו אי אפשר להמשיך לנסוע בלי לעצור ולהביט בנוף. זהו יעד שמתגמל מטיילים סבלניים, כאלה שמוכנים לשנות תוכניות ולהבין שלא תמיד צריך להספיק עוד אתר כדי להרגיש שהיום היה מוצלח.

המאמר הזה בנוי כמסע זורם סביב האי, לא כרשימה יבשה של נקודות. הוא מתחיל בReykjavik (רייקיאוויק), יוצא אל Golden Circle (המעגל הזהוב), ממשיך לאורך החוף הדרומי, נכנס אל אזורי קרחונים וחופים שחורים, עובר במזרח השקט, עולה אל הצפון הגיאותרמי, ואז חוזר מערבה דרך אזורים שמרגישים כמו איסלנד מרוכזת בגרסה דרמטית במיוחד. מי שרוצה לשלב סיורים, חוויות או כניסות לאטרקציות לאורך הדרך יכול לבדוק כאן אפשרויות זמינות שמתאימות למסלול באיסלנד.

Reykjavik (רייקיאוויק): התחלה עירונית קטנה לפני הטבע הגדול

רוב המטיילים מתחילים את המסע בReykjavik (רייקיאוויק), וזו התחלה טובה יותר ממה שנדמה בהתחלה. העיר אינה גדולה, אינה עמוסה באתרים קלאסיים ואינה מנסה להתחרות בבירות אירופה המפורסמות, אבל יש בה אופי ברור מאוד. רחובות צבעוניים, בתי קפה קטנים, אמנות רחוב, נמל פעיל, מסעדות, חנויות מקומיות ואדריכלות מודרנית יוצרים פתיחה רגועה למסע שעתיד להפוך פראי יותר בהמשך. אחרי טיסה, השכרת רכב והתארגנות, יום קצר בעיר עוזר להיכנס לקצב האיסלנדי בלי להעמיס מיד נסיעה ארוכה.

בReykjavik (רייקיאוויק) כדאי לעבור ליד Hallgrimskirkja (כנסיית הלגרימסקירקיה), לרדת לכיוון Sun Voyager (פסל ספינת השמש), להמשיך אל Harpa (הרפה), ולהקדיש זמן גם לשיטוט פשוט באזורי המרכז. מי שרוצה להרגיש את אורח החיים המקומי יכול לשלב בריכה תרמית עירונית, כי באיסלנד מים חמים הם לא רק אטרקציה אלא חלק מהיומיום. רגע כזה, של ישיבה במים חמים בזמן שהאוויר קר, מכין את הגוף והראש למסע ארוך שבו הטבע יופיע כמעט בכל צורה אפשרית.

Golden Circle (המעגל הזהוב): טעימה מרוכזת מהכוחות שמעצבים את איסלנד

לפני שיוצאים להקפה רחבה של האי, רבים בוחרים להתחיל בGolden Circle (המעגל הזהוב). זהו מסלול יום קלאסי שיוצא מאזור Reykjavik (רייקיאוויק) ומרכז כמה מהחוויות המזוהות ביותר עם איסלנד: מפגש בין לוחות טקטוניים, גייזרים מתפרצים, מפלים עוצמתיים, חוות, חממות ונופים פתוחים. יש מטיילים שעושים אותו כסיור מאורגן, ויש כאלה שמשלבים אותו בתחילת הנסיעה העצמאית. בשני המקרים, הוא נותן פתיחה טובה להבנת השפה של האי: אדמה בתנועה, מים בכל מצב צבירה, ואנשים שלמדו לחיות עם תנאים קיצוניים במקום להילחם בהם.

היתרון של Golden Circle (המעגל הזהוב) הוא הנגישות שלו, אך החיסרון הוא הפופולריות. לכן כדאי לצאת מוקדם, לא לנסות לדחוס עודף תחנות, ולהשאיר זמן לעצירה שקטה יותר במקום שמרגיש לכם נכון. מי שמתכנן לשלב חוויות באזור, כמו ביקור במעיין חם, עצירה בחווה או סיור מאורגן, יכול לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות לאזור המעגל הזהוב ולהתאים את היום לקצב האישי.

Hrunalaug (חרונלאוג): רגע קטן של מים חמים ושקט איסלנדי

בתוך מסלול שמלא במפלים אדירים ונופים עצומים, דווקא מקום קטן כמו Hrunalaug (חרונלאוג) יכול להפוך לאחד הזיכרונות העדינים של הטיול. זהו מעיין חם קטן יחסית, אינטימי יותר מהמקומות התיירותיים הגדולים, שמאפשר להרגיש את החיבור הטבעי של איסלנד למים גיאותרמיים. כאשר יושבים במים החמים, מסביב נוף פתוח ורוח קרירה, מבינים שלא כל חוויה באיסלנד חייבת להיות דרמטית כדי להיות משמעותית.

חשוב להגיע לHrunalaug (חרונלאוג) בכבוד למקום. מעיינות קטנים כאלה אינם בנויים לעומסים גדולים, והחוויה תלויה בכך שמטיילים משאירים את המקום נקי, שומרים על שקט ולא מתייחסים אליו כמו פארק מים. אם הוא משתלב נכון במסלול, זו יכולה להיות עצירה נהדרת לפני או אחרי אתרי Golden Circle (המעגל הזהוב), במיוחד למי שמחפש משהו פחות נוצץ ויותר טבעי.

Gullfoss (גולפוס): מפל שלא צריך להסביר למה הוא מרשים

Gullfoss (גולפוס) הוא אחד המקומות שבהם איסלנד מפסיקה להיות רעיון והופכת לחוויה פיזית. עוד לפני שרואים את כל המפל, שומעים את השאגה של המים. כאשר מתקרבים, מתגלה מפל אדיר שנופל בכמה מדרגות אל קניון עמוק, עם רסס שנישא באוויר ורגעים שבהם האור יוצר קשתות עדינות מעל המים. זהו לא מפל שמסתכלים עליו לרגע וממשיכים הלאה; זה מקום שכדאי לתת לו זמן.

בGullfoss (גולפוס) כדאי להיות מוכנים למזג אוויר משתנה ולרסס חזק, במיוחד בנקודות הקרובות. למרות שהאתר נגיש ופופולרי מאוד, העוצמה שלו אינה נפגעת. יש מקומות שבהם התיירות מורידה מהקסם, אבל כאן הטבע גדול מספיק כדי להישאר במרכז. עבור רבים, זהו רגע שבו מתחילים להבין למה מפלים באיסלנד אינם רק נוף יפה, אלא חלק מהזהות של המדינה.

החוף הדרומי של Iceland (איסלנד): רצף של מפלים, צוקים וחופים שחורים

אחרי אזור Golden Circle (המעגל הזהוב), הנסיעה מזרחה לאורך החוף הדרומי פותחת את אחד הפרקים היפים ביותר של Ring Road (כביש רינג רואד). האזור הזה משלב נגישות יחסית עם עוצמה גדולה: מפלים שנופלים מצוקים ירוקים, קרחונים באופק, חופים שחורים, ציפורים, כפרים קטנים וכביש שמלווה נוף שמשתנה כמעט בלי הפסקה. גם מי שאינו מקיף את כל האי יכול לבנות טיול נפלא סביב החוף הדרומי בלבד, ולכן הוא מתאים מאוד לטיולים קצרים יותר.

כדאי להקדיש לחוף הדרומי יותר מיום אחד אם אפשר. המרחקים אינם הבעיה היחידה; הרצון לעצור הוא מה שמאריך את הזמן. כמעט כל אתר מזמין הליכה קצרה, צילום, מבט נוסף או סטייה קטנה. מי שממהר מדי עלול לסמן הרבה מקומות בלי להרגיש אף אחד מהם באמת. החוף הדרומי הוא לא אזור שצריך “לגמור”, אלא אזור שצריך לתת לו להיפתח בהדרגה.

Seljalandsfoss (סליאלנדספוס): המפל שנכנסים אל מאחוריו

Seljalandsfoss (סליאלנדספוס) הוא אחד המפלים המפורסמים בדרום איסלנד בזכות האפשרות ללכת מאחורי זרם המים. במקום לראות את המפל רק מבחוץ, נכנסים אל מרחב רטוב, רועש ומלא רסס, שבו הנוף כולו נראה דרך מסך של מים. זו חוויה שונה מאוד מצילום רגיל של מפל, כי הגוף משתתף בה: הנעליים נרטבות, המעיל מתכסה טיפות, והקול של המים חזק יותר מכל מחשבה.

כדאי להגיע לSeljalandsfoss (סליאלנדספוס) עם נעליים יציבות וביגוד נגד מים, במיוחד אם מתכוונים ללכת מאחורי המפל. השביל יכול להיות חלקלק, ובתנאים מסוימים לא תמיד נוח או בטוח להשלים את המעבר. למרות שהוא אתר פופולרי מאוד, הוא עדיין מצליח לרגש, בעיקר בשעות שבהן האור נמוך יותר והקהל מתפזר מעט.

Skogafoss (סקוגפוס): קיר מים עצום עם שביל שממשיך מעבר לתמונה

מעט מזרחה משם מחכה Skogafoss (סקוגפוס), מפל רחב וישיר שנראה כמו קיר מים מושלם. הוא שונה מSeljalandsfoss (סליאלנדספוס) בכך שאי אפשר ללכת מאחוריו, אבל העוצמה שלו מרוכזת יותר מול העיניים. עומדים מולו ומרגישים כמה קטן האדם מול כמויות המים, הסלע והרעש. ביום שמש אפשר לראות קשתות ברסס, וביום אפור הוא מקבל מראה כמעט דרמטי מדי, כאילו נבנה עבור סצנה קולנועית.

לצד Skogafoss (סקוגפוס) יש מדרגות שמובילות לתצפית מלמעלה, ומשם אפשר להמשיך אל שביל ארוך יותר שבו מופיעים מפלים נוספים. רוב המטיילים נשארים בחלק התחתון, אבל מי שמוכן לעלות מקבל פרס יפה: מבט אחר על המפל, על קו החוף ועל המרחבים שסביבו. זו דוגמה טובה לכך שבאיסלנד כמעט לכל אתר מפורסם יש שכבה נוספת למי שמוכן ללכת קצת יותר.

Reynisfjara Beach (חוף רייניספיארה): יופי שחור, עמודי בזלת וים שלא סולח

Reynisfjara Beach (חוף רייניספיארה) הוא אחד החופים המפורסמים והדרמטיים ביותר באיסלנד. החול השחור, עמודי הבזלת, מערות הסלע והגלים האדירים יוצרים מראה כמעט לא מציאותי. זהו מקום שמראה היטב את הצד הפראי של האוקיינוס האטלנטי, אבל גם מזכיר שהיופי באיסלנד מגיע לעיתים עם סכנה אמיתית. הגלים כאן יכולים להיות חזקים ובלתי צפויים, ולכן אסור להתקרב יותר מדי לקו המים או להפנות גב לים.

הביקור בReynisfjara Beach (חוף רייניספיארה) מתאים במיוחד למי שאוהב נופים גולמיים ולא “יפים” במובן הרך. אין כאן שלווה של חוף רחצה, אלא עוצמה של קצה יבשת. בקרבת מקום נמצאים גם Dyrholaey (דירהוליי) וVik (ויק), שמוסיפים לאזור נקודות תצפית, צוקים, מושבות ציפורים בעונה ומקומות לינה נוחים יחסית להמשך המסע מזרחה. מי שרוצה לשלב סיורים בחוף הדרומי יכול לבדוק כאן פעילויות שמתאימות למסלול הדרומי.

Vatnajokull Glacier (קרחון ואטנאיוקול): ממלכת הקרח של דרום-מזרח איסלנד

ככל שמתקדמים מזרחה, הנוף משתנה בהדרגה והקרחונים מתחילים לתפוס מקום מרכזי. Vatnajokull Glacier (קרחון ואטנאיוקול) הוא אחד הקרחונים הגדולים באירופה, והאזור שסביבו מעניק תחושה של כניסה לממלכה אחרת. כאן כבר לא מדובר רק במפלים ובחופים, אלא במרחבים של קרח, לשונות קרחון, לגונות, מערות עונתיות ושבילים שמובילים אל נקודות תצפית קרובות מאוד לעולם קפוא ודינמי.

מי שרוצה לחוות את Vatnajokull Glacier (קרחון ואטנאיוקול) מקרוב צריך לעשות זאת בזהירות ובדרך מסודרת. טיולי קרחון ומערות קרח דורשים מדריכים מקצועיים וציוד מתאים, כי הקרח משתנה, נסדק ויכול להיות מסוכן. גם בלי לעלות על הקרחון עצמו, האזור מציע תצפיות מרהיבות ומסלולים קצרים שמספיקים כדי להרגיש את קנה המידה העצום של המקום.

Jokulsarlon Glacier Lagoon (לגונת הקרחונים יוקולסרלון) ו-Diamond Beach (חוף היהלומים): המקום שבו הקרח מגיע אל הים

אחד הרגעים הזכורים ביותר בטיול לאורך Ring Road (כביש רינג רואד) מגיע באזור Jokulsarlon Glacier Lagoon (לגונת הקרחונים יוקולסרלון). גושי קרח גדולים ניתקים מהקרחון וצפים במים בקצב איטי, בצבעים שנעים בין לבן, כחול ואפור שקוף. מעבר לכביש נמצא Diamond Beach (חוף היהלומים), שבו חלקי קרח נשטפים אל חול שחור ויוצרים מראה שנראה כאילו מישהו פיזר תכשיטים ענקיים על החוף.

החוויה בDiamond Beach (חוף היהלומים) משתנה מיום ליום. לפעמים יש גושי קרח גדולים ומרשימים, לפעמים החוף עדין ושקט יותר, ולפעמים האור משנה לחלוטין את התחושה. לכן לא כדאי להגיע בציפייה לשחזר תמונה מסוימת מהרשת, אלא לתת למקום להפתיע. זהו אחד המקומות שבהם איסלנד מראה את הניגוד הכי יפה שלה: שחור ולבן, קור ותנועה, קרחון ואוקיינוס, שקט ומרחב.

Vestrahorn (וסטררהורן): הר דרמטי בקצה הדרום-מזרחי

אחת התוספות היפות למסלול בדרום-מזרח היא Vestrahorn (וסטררהורן), הר דרמטי ליד אזור Hofn (הופן). זהו מקום שמושך צלמים בגלל השילוב בין הרים חדים, חולות כהים, מים רדודים ולעיתים השתקפויות מרהיבות. הוא אינו תמיד חלק מהמסלול הבסיסי, אבל למי שכבר מגיע לאזור הקרחונים ויש לו זמן נוסף, זו עצירה שיכולה להוסיף עומק ונוף שונה מהמפלים והלגונות.

Vestrahorn (וסטררהורן) מתאים במיוחד לשעות שבהן האור נמוך, אך גם ביום מעונן הוא מרשים. כמו בהרבה מקומות באיסלנד, החוויה תלויה מאוד בתנאים: עננים, רוח, מים, גאות, ואפילו מצב הרוח של המטייל אחרי ימים ארוכים על הכביש. זהו לא אתר חובה לכל מסלול קצר, אבל במסע רינג רואד מלא הוא בהחלט שווה מחשבה.

Seydisfjordur (סיידיספיורדור): עיירה צבעונית בין הרים ופיורד

המעבר אל מזרח איסלנד משנה את קצב הטיול. אחרי הדרום הפופולרי והקרחונים המרשימים, מגיע אזור שקט יותר, מרווח יותר ופחות צפוף. אחת העצירות היפות ביותר היא Seydisfjordur (סיידיספיורדור), עיירה קטנה שיושבת בקצה פיורד, מוקפת הרים ומפלים קטנים. הדרך אליה עצמה יפה מאוד, והעיירה ידועה באווירה האמנותית שלה, בבתים צבעוניים ובכנסייה כחולה שהפכה לאחד הסמלים המצולמים של המקום.

בSeydisfjordur (סיידיספיורדור) אין צורך לרוץ מאטרקציה לאטרקציה. הקסם שלה נמצא בשיטוט איטי, בקפה, במבט אל ההרים, בצבעים של הבתים ובתחושה שהגעתם למקום מרוחק באמת. מי שמחפש באיסלנד רק את האתרים הגדולים עלול להחמיץ את העוצמה של מקומות כאלה. הם לא צועקים, אבל הם נשארים עמוק בזיכרון.

Studlagil Canyon (קניון סטודלאגיל): עמודי בזלת, מים כחולים והליכה ששווה את המאמץ

אחת העצירות שהפכו פופולריות יותר בשנים האחרונות היא Studlagil Canyon (קניון סטודלאגיל). הקניון ידוע בזכות עמודי בזלת גבוהים ומים בגוונים כחולים-ירקרקים, בעיקר כאשר תנאי הזרימה והעונה מתאימים. זהו מקום שמראה שוב כיצד לבה שהתקררה, מים שחתרו בסלע וזמן ארוך יכולים ליצור צורות שנראות כמעט אדריכליות. ההגעה דורשת מעט יותר תכנון מחלק מהאתרים שעל הכביש הראשי, ולכן כדאי לבדוק מראש את נקודת הגישה המתאימה ואת תנאי הדרך.

Studlagil Canyon (קניון סטודלאגיל) מתאים יותר למטיילים שמוכנים לצאת מעט מהמסלול הישיר ולא מחפשים רק עצירות חניה קצרות. כאשר מגיעים בתנאים טובים, המראה של עמודי הבזלת והמים יכול להיות מרהיב במיוחד. עם זאת, אם מזג האוויר קשה או אם היום עמוס מדי, עדיף לא לדחוס אותו בכוח. באיסלנד חלק מתכנון נכון הוא גם לדעת על מה לוותר.

Dettifoss (דטיפוס): המפל שמרגישים בחזה

בצפון-מזרח איסלנד נמצא Dettifoss (דטיפוס), אחד המפלים החזקים ביותר באירופה. הוא פחות אלגנטי מSeljalandsfoss (סליאלנדספוס) ופחות נגיש רגשית מGullfoss (גולפוס), אבל יש בו עוצמה גולמית כמעט מאיימת. המים נופלים ברוחב ובעוצמה אדירה, הרעש מורגש בגוף, והנוף סביבו יבש, סלעי וקשוח יותר. זהו מקום שלא מנסה להיות יפהפה במובן הקלאסי, אלא משדר כוח טבע בלתי מרוסן.

כדאי לבדוק מראש מאיזה צד מגיעים אל Dettifoss (דטיפוס), כי יש הבדל בין דרכי הגישה ונקודות התצפית. לא בכל עונה ולא בכל מזג אוויר הנסיעה פשוטה באותה מידה. מי שכבר נמצא באזור הצפון לא כדאי שיוותר עליו בקלות, אבל מי שמגיע לטיול קצר מאוד מדרום האי בלבד צריך להבין שמדובר בסטייה משמעותית. במסע מלא סביב Ring Road (כביש רינג רואד), לעומת זאת, זהו אחד השיאים הברורים.

Lake Myvatn (אגם מיוואטן): אזור גיאותרמי שמרגיש כמו מעבדה טבעית

אזור Lake Myvatn (אגם מיוואטן) הוא מהמרתקים בצפון איסלנד, בעיקר משום שהוא אינו נשען על אטרקציה אחת בלבד. יש בו אגמים, שדות לבה, תצורות סלע, אזורים גיאותרמיים, מערות, מרחצאות חמים ונופים שמרגישים כמעט ניסיוניים. זהו מקום שבו אפשר להבין עד כמה איסלנד מגוונת: אחרי חופים שחורים, פיורדים ומפלים, מגיע אזור שבו האדמה עצמה שוב הופכת למרכז הסיפור.

בסביבה נמצאים גם Hverir (הווריר), אזור של אדמה רותחת, בוץ מבעבע, קיטור וריח גופרית חזק, וגם Myvatn Nature Baths (מרחצאות מיוואטן), שמציעים דרך רגועה יותר לסיים יום של טיולים. השילוב בין נוף קשה ומוזר לבין מים חמים ונעימים הוא בדיוק מה שהופך את הצפון לחלק כל כך מוצלח במסלול מלא.

Myvatn Nature Baths (מרחצאות מיוואטן): רגיעה צפונית אחרי ימים של נהיגה

Myvatn Nature Baths (מרחצאות מיוואטן) הם אחת האלטרנטיבות הנעימות למרחצאות המפורסמים יותר בדרום-מערב המדינה. המים חמים, הנוף פתוח, והאווירה לרוב רגועה יותר. אחרי ימים ארוכים של נהיגה, הליכה, רוח ושכבות בגדים, ישיבה במים גיאותרמיים מול נוף צפוני מרגישה כמו עצירה נכונה ולא רק כפינוק. זהו מקום שמחזיר לגוף אנרגיה ומאפשר לעבד את כל מה שראיתם בדרך.

אם המסלול שלכם כולל את הצפון, Myvatn Nature Baths (מרחצאות מיוואטן) יכולים להשתלב מצוין אחרי ביקור בDettifoss (דטיפוס), בHverir (הווריר) או סביב Lake Myvatn (אגם מיוואטן). מי שרוצה להזמין חוויות או לבדוק זמינות באזור יכול לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות לצפון איסלנד ולבנות יום רגוע יותר בתוך מסלול ארוך.

Godafoss (גודפוס): מפל יפהפה שקל לשלב בדרך לצפון

בדרך אל אזור Akureyri (אקוריירי) או ממנו, כדאי לשקול עצירה בGodafoss (גודפוס). זהו מפל רחב ויפהפה, נגיש יחסית, שמעניק חוויה שונה מDettifoss (דטיפוס). במקום עוצמה גולמית ומאיימת, יש כאן צורה הרמונית יותר, מים שנופלים בקשת רחבה ונקודות תצפית נוחות. הוא מתאים מאוד לעצירה שאינה דורשת מאמץ גדול אך מוסיפה הרבה ליופי של יום הנסיעה.

Godafoss (גודפוס) הוא גם דוגמה לכך שלא כל מקום חייב להיות “הכי גדול” או “הכי חזק” כדי להיות מומלץ. לפעמים דווקא אתר נגיש, מאוזן ויפה בצורה נקייה מספק חוויה טובה יותר למשפחות, למטיילים עייפים או למי שכבר עבר כמה ימים אינטנסיביים. במסלול רינג רואד, הוא משתלב באופן טבעי ואינו דורש סטייה מורכבת.

Akureyri (אקוריירי): עיר צפונית קטנה להפסקה נוחה

Akureyri (אקוריירי) נחשבת לעיר המרכזית של צפון איסלנד, והיא יכולה להיות בסיס נוח ללינה, אוכל, תדלוק והתרעננות. אחרי ימים של טבע פתוח ועיירות קטנות, עצירה בעיר עם שירותים מסודרים, מסעדות, חנויות ואווירה נעימה יכולה להיות חשובה יותר ממה שנדמה. העיר עצמה אינה יעד דרמטי כמו הקרחונים או המפלים, אבל היא נותנת למסע איזון אנושי.

מי שנוסע סביב Ring Road (כביש רינג רואד) לא חייב להקדיש לAkureyri (אקוריירי) זמן רב, אך לילה באזור יכול לעזור מאוד מבחינת קצב. זהו מקום טוב לעשות כביסה, לאכול ארוחה טובה, לבדוק את מצב הרכב, לעדכן תוכניות לפי מזג האוויר ולהתכונן להמשך הדרך מערבה. בטיול ארוך, עצירות כאלה הן חלק בלתי נפרד מההצלחה.

Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס): איסלנד בגרסה מרוכזת

לקראת החזרה מערבה, Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) מציע שינוי נוסף באווירה. לעיתים קוראים לו איסלנד בקטן, משום שהוא מרכז בתוך אזור אחד הרים, חופים, שדות לבה, צוקים, כפרים קטנים, תצורות סלע וקרחון. זהו אזור שמתאים מאוד לסיום מסע, כי הוא מזכיר את כל מה שראיתם בדרך אך בקנה מידה קומפקטי יותר. אם יש לכם מספיק זמן, כדאי לא לדחוס אותו לחצי יום בלבד.

הנסיעה בSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) שונה מהדרום העמוס יותר. יש בה תחושה של שקט, קצב איטי יותר ונופים שמשתנים בצורה עדינה. אפשר לעצור בכפרים קטנים, לצפות בצוקים, לחפש כלבי ים באזורי חוף מתאימים, ולתת לטיול להירגע לפני החזרה אל Reykjavik (רייקיאוויק). עבור רבים, זהו אחד האזורים שמפתיעים לטובה דווקא משום שהוא מגיע אחרי שחשבתם שכבר ראיתם הכול.

Kirkjufell (הר קירקיופל): האייקון המערבי של המסע

Kirkjufell (הר קירקיופל) הוא אחד ההרים המצולמים ביותר באיסלנד, ולא קשה להבין מדוע. הצורה שלו ברורה, כמעט גרפית, והוא משתלב יפה עם המפל הקטן הסמוך ועם הנוף של Grundarfjordur (גרונדרפיורדור). המקום הפך לאייקון, ולכן הוא יכול להיות עמוס יחסית בעונות מסוימות, אבל גם כשהוא מוכר מאוד הוא עדיין יפה. האתגר הוא להגיע אליו בגישה רגועה ולא לצפות לתמונה מושלמת בכל רגע.

בKirkjufell (הר קירקיופל) האור עושה הבדל גדול. ביום דרמטי עם עננים, בשקיעה או בתנאי חורף, המקום מקבל אופי אחר לגמרי. עם זאת, לא מומלץ להתייחס אליו כאל היעד היחיד באזור. היופי האמיתי של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) נמצא בשילוב בין נקודות רבות, לא רק בהר אחד. מי שמגיע עם זמן וסבלנות יגלה שהדרך סביבו חשובה לא פחות מהתמונה המפורסמת.

חזרה אל Reykjavik (רייקיאוויק): סוף המסע והזמן לעכל

אחרי ימים ארוכים של כבישים, מפלים, קרחונים, פיורדים ומעיינות חמים, החזרה אל Reykjavik (רייקיאוויק) יכולה להרגיש כמעט מוזרה. העיר שהייתה בהתחלה נקודת יציאה נראית פתאום כמו מקום מוכר ונוח. זה הזמן להחזיר את הרכב, לשבת בבית קפה, לאכול ארוחה טובה, לקנות מזכרת צמר מקומי או פשוט ללכת ברחובות בלי מטרה. אחרי מסע כזה, הגוף והראש צריכים זמן לעבד את החוויות.

סיום נכון של טיול בIceland (איסלנד) אינו חייב להיות עוד אטרקציה גדולה. לפעמים דווקא ערב רגוע בReykjavik (רייקיאוויק), מבט אחרון אל הים או טבילה בבריכה חמה נותנים למסע סגירה טבעית יותר. אחרי ימים שבהם הטבע היה עצום ולעיתים כמעט overwhelming, העיר הקטנה מחזירה את החוויה לממדים אנושיים.

איך לתכנן מסלול רינג רואד בלי להרוס לעצמכם את החוויה

הדבר החשוב ביותר בתכנון Ring Road (כביש רינג רואד) הוא להשאיר מרווח נשימה. מסלול של שבעה ימים סביב כל האי אפשרי, אך הוא עלול להיות צפוף מאוד. שמונה עד עשרה ימים כבר מאפשרים חוויה טובה יותר, ושבועיים נותנים מקום אמיתי להעמקה, סטיות, מנוחה ושינויים לפי מזג האוויר. אם יש לכם פחות משבוע, עדיף לרוב להתמקד בדרום, בGolden Circle (המעגל הזהוב) ובחלק מהקרחונים, במקום לנסות להקיף את הכול.

חשוב לבדוק בכל יום את תחזית מזג האוויר ואת מצב הכבישים, במיוחד מחוץ לעונת הקיץ. יש להימנע מעצירות מסוכנות לצילום, לא לרדת לדרכי שטח עם רכב שאינו מתאים לכך, לא להתעלם מסימוני בטיחות, ולהבין שהטבע באיסלנד אינו תפאורה. הוא יפה, אבל הוא גם חזק, משתנה ולעיתים מסוכן. מי שמכבד את התנאים ייהנה הרבה יותר, גם מבחינת ביטחון וגם מבחינת שלווה פנימית לאורך המסע.

טבלת המלצות מסכמת למסלול רינג רואד באיסלנד

סיכום: רינג רואד הוא לא רק כביש, אלא דרך להבין את איסלנד

טיול לאורך Ring Road (כביש רינג רואד) הוא הרבה יותר מהקפה של אי. זהו מסע שמראה כמה פנים שונות יכולות להיות למדינה אחת: עיר קטנה וצבעונית, מעיינות חמים, מפלים אדירים, חופים שחורים, קרחונים, פיורדים, אדמה רותחת, עיירות שקטות, הרים דרמטיים וכבישים שגורמים לך להרגיש רחוק מאוד מהשגרה. כל יום משנה את הצבעים ואת התחושה, וכל אזור מוסיף שכבה אחרת לסיפור של Iceland (איסלנד).

מי שיתכנן את המסלול בגמישות, לא ינסה להספיק הכול, יכבד את מזג האוויר ואת הטבע, וישאיר מקום לעצירות בלתי צפויות, יגלה שאיסלנד אינה רק יעד יפה אלא חוויה שמלווה אותך הרבה אחרי שחוזרים. לפעמים זה יהיה רעש של מפל, לפעמים ריח של גופרית, לפעמים תמונה של קרח על חול שחור, ולפעמים רק הזיכרון של כביש ריק מול אופק ענק. זה הכוח של איסלנד: היא לא רק נראית אחרת, היא גורמת לך להרגיש אחרת.

קישורי מיקום למקומות שהוזכרו במאמר