New Zealand (ניו זילנד) ב-14 ימים: מסע כביש עמוס נופים מהאי הצפוני אל האי הדרומי

יש מדינות שבהן הטיול נבנה סביב עיר אחת גדולה, ויש מדינות שבהן הדרך עצמה היא הסיפור. New Zealand (ניו זילנד) שייכת בלי ספק לסוג השני. במסלול של שבועיים בלבד אי אפשר לראות את הכול, אבל אפשר לטעום בצורה עמוקה מאוד את המעבר בין העולמות השונים של המדינה: מהעיר הגדולה Auckland (אוקלנד), דרך הכפר הירוק של Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון), האדים הגיאותרמיים של Rotorua (רוטורואה), הנופים הוולקניים של Tongariro National Park (הפארק הלאומי טונגרירו), המעבר הימי אל South Island (האי הדרומי), החופים הזהובים של Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן), האגמים הקרחוניים של Lake Tekapo (אגם טקאפו) ו-Lake Pukaki (אגם פוקאקי), ועד הדרמה הגדולה של Queenstown (קווינסטאון) ו-Milford Sound (מילפורד סאונד). זהו טיול דחוס, אבל אם מתכננים אותו נכון, הוא יכול להרגיש כמו מסע מלא ולא רק כמו רשימת יעדים.

כדי ליהנות מטיול כזה צריך להבין מראש את האופי שלו. שבועיים ב-New Zealand (ניו זילנד) אינם חופשה איטית במיוחד, אלא מסלול כביש שדורש החלטות. אי אפשר לשלב כל שמורה, כל חוף וכל עיר, ולכן צריך לבחור את המקומות שנותנים את המגוון הרחב ביותר: קצת עיר, הרבה טבע, טרק אחד מאתגר, כמה הליכות נוחות יותר, אטרקציה קולנועית, יער מואר, חופים, אגמים, כבישי הרים, שייט בפיורד ואולי גם קצת אדרנלין. מי שמגיע בעונת הקיץ המקומית, שהיא החורף של חצי הכדור הצפוני, נהנה מימים ארוכים ומזג אוויר נוח יחסית, אבל גם פוגש עומסים ומחירים גבוהים יותר. לכן כדאי להזמין מראש רכבים, לינות ואטרקציות מרכזיות, ועדיין להשאיר מקום לגמישות כי מזג האוויר בניו זילנד ידוע ככזה שיכול להשתנות במהירות.

למה רכב שכור הוא הבסיס הנכון למסלול כזה

הבחירה ברכב שכור הופכת את New Zealand (ניו זילנד) למדינה הרבה יותר פתוחה. התחבורה הציבורית יכולה לעזור במקומות מסוימים, וסיורים מאורגנים יכולים להיות נוחים לחלק מהאטרקציות, אבל מסלול שמחבר בין North Island (האי הצפוני) ל-South Island (האי הדרומי) באמת דורש עצמאות. יש הרבה עצירות קטנות שלא מופיעות בהכרח בתוכנית המקורית: נקודת תצפית ליד אגם, חווה קטנה, יקב, בית קפה בדרך, שדה פרחים, חוף צדדי או תצורת סלע מוזרה שמתגלה תוך כדי נסיעה. רכב מאפשר לקבוע את הקצב, לצאת מוקדם כשצריך, לעצור כשמשהו נראה יפה, ולשנות כיוון אם מזג האוויר לא משתף פעולה.

חשוב לזכור שב-New Zealand (ניו זילנד) נוהגים בצד שמאל של הכביש, וזו נקודה שיכולה לדרוש הסתגלות למטיילים שמגיעים ממדינות שבהן נוהגים בצד ימין. הכבישים לרוב טובים, אבל לא תמיד מהירים. יש קטעים מפותלים, גשרים צרים, אזורי הרים, כבישים פתוחים מאוד ורוחות חזקות. לכן אין להתייחס לזמן הנסיעה במפה כאל מספר מוחלט. יום שנראה קצר על הנייר יכול להתארך בגלל עצירות צילום, קפה, מזג אוויר או פשוט כי הדרך יפה מדי מכדי לנסוע בה בלי לעצור. מי שמתכנן להזמין סיורים, כרטיסים או חוויות לאורך הדרך יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות לטיול בניו זילנד, אבל כדאי להשאיר חלק מהימים פתוחים מספיק לשינויים.

פתיחה עירונית קצרה ב-Auckland (אוקלנד)

הנחיתה ב-Auckland Airport (נמל התעופה אוקלנד) היא לרוב שער הכניסה המרכזי למדינה, אבל במסלול של שבועיים אין סיבה להקדיש לעיר זמן רב מדי. אחרי טיסה ארוכה, יום רגוע ב-Auckland (אוקלנד) יכול להיות בדיוק מה שצריך: הליכה ליד Auckland Waterfront (קו המים של אוקלנד), ארוחה טובה, התאוששות מהטיסה והכנה לקראת הימים האינטנסיביים שמגיעים אחר כך. העיר עצמה נעימה, מודרנית ונוחה, אך הקסם הגדול של New Zealand (ניו זילנד) נמצא בדרך כלל מחוץ לערים, ולכן כדאי לראות בה נקודת פתיחה ולא יעד עיקרי.

אם יש זמן נוסף, אפשר לשלב תצפית מ-Mount Eden (הר עדן) או הליכה קצרה באזור Viaduct Harbour (נמל ויאדקט), אך במסלול הדחוס הזה חשוב לשמור אנרגיה לימים הבאים. כבר ביום השני מתחיל המעבר מהעיר אל העולם הירוק, הקולנועי והגיאותרמי של North Island (האי הצפוני), ושם הטיול באמת מתחיל לקבל צורה.

Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון): כניסה רכה לעולם ירוק ומוקפד

הנסיעה מ-Auckland (אוקלנד) אל Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון) היא אחת הדרכים הנעימות לפתוח את הטיול. גם מי שאינו מעריץ מושבע של סרטי הפנטזיה שצולמו כאן יכול ליהנות מהמקום, משום שהחוויה בנויה בצורה מוקפדת מאוד: גבעות ירוקות, דלתות עגולות, שבילים קטנים, גינות מטופחות ופרטים קטנים שמייצרים תחושה של כפר חי. Bag End (באג אנד) הוא כמובן אחד המקומות המזוהים ביותר באתר, אבל היופי האמיתי נמצא דווקא בשיטוט האיטי בין הבתים, בפרטים הקטנים ובתחושה שמישהו השקיע מחשבה כמעט בכל פינה.

מכיוון ש-Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון) הוא אתר מבוקש מאוד, בעיקר בעונת השיא, מומלץ להזמין כרטיסים מראש ולא לבנות על הגעה ספונטנית. חלק מהסיורים כוללים גם ארוחה או עצירה ב-Green Dragon Inn (פונדק הדרקון הירוק), מה שמוסיף לחוויה תחושה של ביקור בעולם שלם ולא רק באתר צילום. מי שמתכנן לשלב את המקום ביום נסיעה לכיוון Rotorua (רוטורואה) יכול לבדוק כאן אפשרויות הזמנה לסיורים וחוויות באזור, במיוחד אם מגיעים בחודשים העמוסים.

Rotorua (רוטורואה): אדים, תרבות מקומית ויער מואר בלילה

אחרי Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון), המשך טבעי הוא Rotorua (רוטורואה), אחת התחנות המגוונות ביותר ב-North Island (האי הצפוני). זהו אזור שבו האדמה מרגישה חיה: אדים עולים מהקרקע, בריכות בוץ מבעבעות, גייזרים מתפרצים וריח גופרית מלווה את האוויר. ביקור ב-Te Puia (טה פויה) מאפשר לראות פעילות גיאותרמית, ללמוד על אמנות ותרבות מאורית, ולפגוש צד חשוב מאוד בזהות של New Zealand (ניו זילנד). בתוך האתר נמצא גם Maori Arts and Crafts Institute (המכון לאמנות ומלאכה מאורית), שמוסיף עומק תרבותי לביקור ולא משאיר אותו רק בגדר תצפית טבע.

בערב, Redwoods Treewalk (הליכת העצים ברדוודס) מציעה חוויה שונה לגמרי: הליכה בין גשרים תלויים בתוך יער עצי רדווד, כאשר התאורה הופכת את המקום למרחב שקט, צבעוני ומעט חלומי. זהו מקום שמתאים מאוד לאחר יום נסיעה או יום גיאותרמי, משום שהוא אינו דורש מאמץ גדול אבל נותן תחושה חזקה של טבע. באזור Rotorua (רוטורואה) אפשר לשלב גם את Skyline Rotorua (סקייליין רוטורואה), לוג', אומגות, תצפיות ואטרקציות נוספות, אבל כדאי לא להעמיס יותר מדי ביום אחד. האזור עשיר מאוד, ובטיול קצר צריך לבחור את החוויות שנותנות את הערך הגדול ביותר.

Tongariro Alpine Crossing (מעבר טונגרירו אלפיין): היום הקשה שמצדיק את עצמו

אחד הימים החזקים ביותר במסלול הוא היום של Tongariro Alpine Crossing (מעבר טונגרירו אלפיין). זהו מסלול הליכה ארוך ומאתגר שעובר בתוך נוף וולקני דרמטי ב-Tongariro National Park (הפארק הלאומי טונגרירו). המסלול אינו מתאים לכל אחד: הוא ארוך, חשוף, כולל עליות וירידות תלולות, מזג האוויר בו יכול להשתנות במהירות, ולעיתים הוא דורש ציוד רציני יותר ממה שמטיילים מצפים. אבל כאשר התנאים טובים, זוהי אחת מחוויות הטבע המרשימות ביותר שאפשר לשלב במסלול של שבועיים.

במהלך ההליכה נחשפים לנופים כמעט לא ארציים: סלעים כהים, מכתשים, קווי רכס חדים, אדים, אגמים צבעוניים כמו Emerald Lakes (אגמי אמרלד) ונקודות תצפית רחבות אל ההרים והעמקים. Mount Ngauruhoe (הר נגאורוהו), שמוכר לרבים בזכות הופעתו כהר דרמטי בסרטים מפורסמים, מוסיף למסלול נוכחות חזקה במיוחד. חשוב לדעת שהמסלול מתחיל ומסתיים בנקודות שונות, ולכן יש צורך בהסעה מסודרת. כדאי להזמין שאטל מראש, לבדוק את תחזית מזג האוויר, לצאת מוקדם, לקחת מספיק מים ואוכל, ולהבין שזה לא יום קליל אלא יום טיול אמיתי. למי שאינו בכושר מתאים, עדיף לבחור מסלול קצר יותר באזור ולא לסכן את החוויה כולה.

מההרים אל היין: Martinborough (מרטינבורו) ו-Wellington (וולינגטון)

אחרי יום אינטנסיבי ב-Tongariro National Park (הפארק הלאומי טונגרירו), הדרך דרומה לכיוון Wellington (וולינגטון) יכולה לשמש כיום מעבר, אבל גם כאן אפשר להוסיף עצירה שמרככת את הקצב. Martinborough (מרטינבורו) היא עיירה קטנה הידועה ביקבים שלה, במיוחד בזכות יינות פינו נואר. עצירה לארוחת צהריים, טעימת יין או שיטוט קצר באזור הכרמים יכולה להיות שינוי נעים אחרי ימים של טבע אינטנסיבי. זה לא יעד חובה לכל מטייל, אבל למי שאוהב אוכל, יין וקצב רגוע יותר, זו יכולה להיות הפוגה מצוינת.

Wellington (וולינגטון), בירת New Zealand (ניו זילנד), היא גם שער המעבר אל South Island (האי הדרומי). במסלול קצר, רוב המטיילים משתמשים בה בעיקר כדי לעלות על המעבורת, אך אם יש זמן, כדאי לפחות לשוטט באזור Wellington Waterfront (קו המים של וולינגטון) או לבקר ב-Te Papa Tongarewa (מוזיאון טה פפה). המעבורת דרך Cook Strait (מצר קוק) אל Picton (פיקטון) היא חלק משמעותי מהמסע, במיוחד אם מזג האוויר טוב והכניסה אל אזורי המפרצים של הצפון הדרומי פתוחה וברורה. בעונות עמוסות חשוב להזמין את המעבורת מוקדם, משום ששעות נוחות עשויות להיגמר מהר.

Nelson (נלסון) ו-Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן): חופים זהובים אחרי הדרך הארוכה

לאחר הירידה מהמעבורת ב-Picton (פיקטון), אפשר לבחור אם לפנות מזרחה לכיוון Kaikoura (קאיקורה) או מערבה לכיוון Nelson (נלסון). במסלול הזה הבחירה במערב מעניקה גישה אל Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן), אחד המקומות הרכים והיפים ביותר ב-South Island (האי הדרומי). Nelson (נלסון) עצמה היא עיר חוף נעימה, יצירתית ורגועה, עם יקבים, אוכל טוב ואווירה שטופת שמש. היא יכולה לשמש בסיס נוח לפני יום טבע בפארק.

Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן) ידוע בחופים זהובים, מים טורקיז, מסלולי הליכה נוחים יחסית ואפשרות לשלב מונית מים כדי לעשות רק חלק מהמסלול המלא. זהו פתרון מצוין למסלול של שבועיים, משום שלא צריך להתחייב לטרק של כמה ימים כדי ליהנות מהאזור. אפשר לבחור קטע הליכה קצר יותר, לשלב זמן על החוף, ואולי לעצור ב-Cleopatra's Pool (בריכת קליאופטרה), פינה טבעית עם זרימה וסלעים חלקים שהופכים אותה למקום חווייתי כאשר התנאים מתאימים. מי שאוהב פעילות מים יכול לשלב קיאקים, אבל גם בלי זה, יום אחד בפארק נותן טעימה נהדרת מהצד החופי של האי הדרומי.

לאורך West Coast (החוף המערבי): Punakaiki Pancake Rocks (סלעי הפנקייק בפונאקייקי) ותחושת כביש פתוח

הנסיעה דרומה לאורך West Coast (החוף המערבי) של South Island (האי הדרומי) מרגישה אחרת לגמרי מהחלקים הצפוניים והמרכזיים של האי. זהו אזור פראי יותר, רטוב יותר, ירוק יותר, ולעיתים גם שקט יותר. לא תמיד יש בו אטרקציות ענקיות בכל שעה, אבל הדרך עצמה יפה, עם ים, יערות, מצוקים ותחושה של מרחב. אחת העצירות הטובות באזור היא Punakaiki Pancake Rocks (סלעי הפנקייק בפונאקייקי), תצורות סלע שכבתיות שנראות כמו ערימות דקות של פנקייקים וממוקמות ליד קו חוף דרמטי.

ההליכה סביב Punakaiki Pancake Rocks (סלעי הפנקייק בפונאקייקי) קצרה ונגישה יחסית, ולכן היא מתאימה מאוד ליום נסיעה ארוך. אם מגיעים בזמן נכון של גאות וגלים, אפשר לראות גם פעילות של נקבי נשיפה, אך גם בלי זה המקום מרשים. במסלול קצר צריך לבחור לפעמים בין המשך לאורך החוף המערבי לכיוון הקרחונים של Franz Josef Glacier (קרחון פרנץ ג'וזף) ו-Fox Glacier (קרחון פוקס), לבין חזרה מזרחה לכיוון Christchurch (קרייסטצ'רץ'), Lake Tekapo (אגם טקאפו) ו-Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק). הבחירה השנייה מתאימה במיוחד למי שרוצה יותר אגמים, מסלולי יום ונופי הרים פתוחים.

Castle Hill (קאסל היל) ו-Christchurch (קרייסטצ'רץ'): מעבר בין סלעים לעיר

בדרך מזרחה, Castle Hill (קאסל היל), הידוע גם בשם Kura Tawhiti Conservation Area (שמורת קורה טאוויתי), הוא אחד המקומות המפתיעים במסלול. גושי אבן גיר עצומים פזורים על הגבעות ויוצרים נוף שנראה כמעט כמו תפאורה טבעית. אפשר לשוטט ביניהם במשך שעה או יותר, לטפס בזהירות, לצלם וליהנות מהתחושה שהמקום שייך לעולם אחר. זו עצירה נהדרת לשבור נסיעה ארוכה, והיא מוסיפה למסלול מראה שונה לגמרי מהחופים, היערות והאגמים.

Christchurch (קרייסטצ'רץ') יכולה לשמש נקודת לינה נוחה, במיוחד אם מגיעים אליה בערב או בתקופה שבה רוצים לעצור לפני המשך הדרך לאגמים. במסלול טבע אינטנסיבי, אין חובה להקדיש לעיר זמן רב, אבל היא יכולה להיות מקום טוב לארוחה, מנוחה, כביסה, קניות והתארגנות. אם מגיעים בתקופה חגיגית כמו ערב השנה החדשה, האווירה בעיר יכולה להוסיף רגע מיוחד, אך באופן כללי מי שמוגבל בזמן ירוויח יותר מהמשך אל הטבע של אזור Mackenzie Basin (אגן מקנזי).

Lake Tekapo (אגם טקאפו), Mount John Observatory (מצפה מאונט ג'ון) ופריחת תורמוסים

המעבר אל Lake Tekapo (אגם טקאפו) הוא אחד הרגעים שבהם הצבעים של New Zealand (ניו זילנד) נראים כמעט לא אמיתיים. המים הכחולים-חלביים של האגם נוצרים כתוצאה מחומר סלעי עדין שמגיע מהקרחונים, והם מקבלים גוון מיוחד מאוד באור שמש. על שפת האגם נמצאת Church of the Good Shepherd (כנסיית הרועה הטוב), כנסייה קטנה ופוטוגנית שהפכה לאחד הסמלים המצולמים ביותר של המדינה. המקום יפה במיוחד בשעות רכות של אור, אך כדאי לקחת בחשבון שהוא פופולרי מאוד, ולכן לעיתים קשה למצוא בו רגע שקט באמת.

לתצפית רחבה יותר כדאי לעלות אל Mount John Observatory (מצפה מאונט ג'ון), שמעניק מבט נהדר על Lake Tekapo (אגם טקאפו), ההרים והמרחבים שמסביב. האזור הוא חלק מ-Aoraki Mackenzie International Dark Sky Reserve (שמורת השמיים החשוכים הבינלאומית אאורקי מקנזי), ולכן בלילות בהירים הוא מתאים במיוחד לצפייה בכוכבים. בעונת הפריחה, שדות התורמוסים סביב האגמים מוסיפים צבעים סגולים וורודים לנוף, אך חשוב לזכור שמדובר במין פולש בניו זילנד. אפשר ליהנות מהיופי, לצלם ולשמור מרחק מהטבע המקומי בלי לעודד הפצה או פגיעה בסביבה.

Lake Pukaki (אגם פוקאקי), Lake Ohau (אגם אוהאו) ויום אגמים קרחוניים

לא רחוק מ-Lake Tekapo (אגם טקאפו) נמצאים שני אגמים נוספים שמוסיפים עומק למסלול: Lake Pukaki (אגם פוקאקי) ו-Lake Ohau (אגם אוהאו). Lake Pukaki (אגם פוקאקי) הוא אחד המקומות הטובים ביותר לראות מהם את Aoraki Mount Cook (אאורקי מאונט קוק) באופק, כאשר מזג האוויר בהיר. הצבע של המים, הדרך הפתוחה וההר הגבוה שמופיע מרחוק יוצרים שילוב שקשה לשכוח. Lake Ohau (אגם אוהאו) רגוע יותר ופחות עמוס, ולכן מתאים במיוחד לשקיעה שקטה או עצירה קצרה בלי המוני מטיילים.

זהו יום שבו כדאי לא למהר מדי. האזור מלא נקודות עצירה, ושינוי קטן באור יכול להפוך את אותו אגם למראה אחר לגמרי. מי שמטייל בקיץ נהנה מימים ארוכים, ולכן אפשר לשלב כמה אגמים, תצפיות, קפה, צילום ונסיעה נינוחה בלי להרגיש שמסתיים היום מוקדם. מצד שני, יש כאן מרחקים, ולכן כדאי לא להעמיס גם את Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק) באותו יום אם רוצים באמת ליהנות מהדרך.

Hooker Valley Track (מסלול הוקר ואלי): מסלול היום שמרגיש כמו שיא הטבע

Hooker Valley Track (מסלול הוקר ואלי) בתוך Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק) הוא אחד המסלולים המומלצים ביותר בניו זילנד, ובצדק. הוא אינו ארוך מאוד ביחס לטרקים גדולים אחרים, ורובו נוח יחסית כאשר התנאים טובים. לאורך הדרך עוברים על גשרים תלויים, נהנים מנופים של הרים מושלגים, נהרות קרחוניים ועמק פתוח, ובסוף מגיעים לנוף רחב של Aoraki Mount Cook (אאורקי מאונט קוק) ולסביבה קרחונית מרשימה. זהו מסלול שמתאים גם למשפחות פעילות ולמטיילים שאינם מחפשים טיפוס קיצוני, כל עוד הם מגיעים מוכנים עם מים, שכבות לבוש ונעליים טובות.

אחרי הביקור ב-Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק), אפשר לשלב עצירה ב-Clay Cliffs (צוקי החימר), תצורת נוף גיאולוגית מרשימה של עמודים, חריצים ושכבות חימר וחצץ שנוצרו בתהליכים ארוכים של שחיקה וקרחונים. המקום אינו דורש יום שלם, אבל הוא נותן ניגוד יפה לנופי הקרח והאגמים: פתאום הנוף מרגיש יבש, חד וכמעט מדברי. מי שאוהב גיאולוגיה, צילום ונקודות פחות שגרתיות, ייהנה מאוד מהעצירה הזו.

Wanaka (וואנאקה) ו-Roy's Peak (פסגת רויז): בין אגם רגוע לזריחה בלתי נשכחת

Wanaka (וואנאקה) היא אחת העיירות הנעימות ביותר ב-South Island (האי הדרומי). היא יושבת ליד Lake Wanaka (אגם וואנאקה), מרגישה רגועה יותר מ-Queenstown (קווינסטאון), ומציעה שילוב מצוין של אוכל, נוף, מסלולי הליכה ואווירה פתוחה. אחת העצירות המפורסמות היא That Wanaka Tree (העץ של וואנאקה), עץ קטן הגדל בתוך מי האגם והפך לאחד המקומות המצולמים ביותר במדינה. המקום יפה, אך גם עמוס יחסית, ולכן כדאי לראות בו עצירת צילום ולא לבנות סביבו ציפייה גדולה מדי.

החוויה הגדולה באזור היא Roy's Peak Track (מסלול פסגת רויז). זהו מסלול מאתגר מאוד, במיוחד אם רוצים להגיע לזריחה. העלייה תלולה, ארוכה ומתחילה לעיתים בחושך מוחלט, ולכן יש צורך בפנס ראש, נעליים טובות, מים, שכבות לבוש והבנה שזה לא טיול קל. אבל כאשר השמש מתחילה לעלות מעל ההרים והאור נפתח על Lake Wanaka (אגם וואנאקה) ועל הנוף האלפיני שמסביב, קשה להישאר אדישים. זהו אחד מאותם מקומות שבהם התמונות המפורסמות כמעט לא מגזימות. בפועל, אם מזג האוויר טוב, המציאות אפילו חזקה יותר.

Queenstown (קווינסטאון): אדרנלין, תצפיות וסיום אנרגטי למסלול

אחרי ימים של אגמים, הליכות ונסיעות, Queenstown (קווינסטאון) מביאה למסלול אנרגיה אחרת. זו עיירה שמצליחה להיות גם יפה מאוד וגם מלאת אטרקציות. היא יושבת על שפת Lake Wakatipu (אגם וואקאטיפו), מוקפת הרים, ומציעה שילוב של מסעדות, ברים, חנויות, תצפיות ופעילויות אקסטרים. אחת החוויות הפופולריות היא Shotover Jet (שוטובר ג'ט), שייט מהיר בקניון על Shotover River (נהר שוטובר), עם מהירות גבוהה, סיבובים חדים והרבה אדרנלין. זו פעילות קצרה יחסית, אך חזקה, ומתאימה למי שרוצה להרגיש את הצד הפרוע של העיר בלי להתחייב ליום שלם.

לצד האדרנלין, כדאי לעלות גם אל Skyline Queenstown (סקייליין קווינסטאון) לתצפית על העיירה, האגם וההרים. למעלה אפשר לשלב את Queenstown Luge (לוג' קווינסטאון), מסעדה, מצנחי רחיפה או פשוט תצפית. בערב, חזרה למרכז העיר וארוחה ב-Fergburger (פרגבורגר) מספקות סיום כמעט מתבקש ליום. זה אולי מתויר, אבל לפעמים יש סיבה לכך שמקום הופך לסמל. אם מתכננים אטרקציות אדרנלין, תצפיות או פעילויות משפחתיות באזור Queenstown (קווינסטאון), אפשר לבדוק כאן מה זמין ולבחור לפי תקציב וקצב הטיול.

Milford Sound (מילפורד סאונד): האם לטוס או לנסוע?

Milford Sound (מילפורד סאונד) הוא אחד המקומות המפורסמים ביותר ב-New Zealand (ניו זילנד), אך הוא גם מרוחק מאוד מ-Queenstown (קווינסטאון). רוב המטיילים מגיעים אליו בנסיעה ארוכה או בסיור יום, אבל יש אפשרות אחרת: טיסה נופית מ-Queenstown Airport (נמל התעופה קווינסטאון) אל אזור הפיורד, שילוב שייט, וחזרה בטיסה. זו אפשרות יקרה יותר, אך היא חוסכת זמן רב ומוסיפה חוויה אווירית מרהיבה מעל Southern Alps (האלפים הדרומיים). מי שמוגבל בזמן ורוצה להפוך את היום לאחד משיאי הטיול עשוי למצוא בכך בחירה מוצדקת מאוד.

השייט בתוך Milford Sound (מילפורד סאונד) חושף מצוקים אדירים, מפלים, מים כהים, יערות תלויים ולעיתים גם חיות בר. ביום גשום אפשר לראות הרבה יותר מפלים, וביום בהיר אפשר ליהנות ממראה חד ונקי של ההרים. כך או כך, מדובר במקום עוצמתי. מי שמעדיף מסלול רגוע יותר יכול לישון ב-Te Anau (טה אנאו) ולנסוע משם מוקדם בבוקר, אבל במסלול דחוס של שבועיים הטיסה יכולה להיות פתרון מצוין למי שהתקציב מאפשר זאת. כדאי להזמין מראש, משום שמזג האוויר יכול להשפיע על טיסות ושייט.

קפיצת בנג'י ופרידה מ-South Island (האי הדרומי)

הסיום ב-Queenstown (קווינסטאון) מתאים במיוחד למי שרוצה לסגור את הטיול עם חוויה חזקה. Nevis Bungy (בנג'י נוויס) הוא אחת מאטרקציות האדרנלין המפורסמות ביותר באזור, עם קפיצה גבוהה במיוחד אל עמק פתוח. לא כל אחד ירצה לעשות זאת, וזה בסדר. עבור מי שאוהב ריגושים, זו חוויה שקשה להשוות למשהו אחר; עבור אחרים, גם צפייה מהצד או בחירה בפעילות מתונה יותר כמו Nevis Swing (נדנדת נוויס) או שייט מהיר יכולה להספיק. Queenstown (קווינסטאון) מאפשרת לבחור את רמת האדרנלין שמתאימה לכם.

אחרי שבועיים של כבישים, טרקים, אגמים, חופים, מעבורת, יערות, פיורדים ועיירות קטנות, הסיום ב-Queenstown (קווינסטאון) מרגיש טבעי. זהו מקום שמרכז בתוכו את כל מה שהופך את New Zealand (ניו זילנד) ליעד כל כך חזק: נוף דרמטי, פעילות, אוכל, קצב צעיר ותחושה שכל יום יכול להיראות אחרת לגמרי. מי שמסיים כאן את הטיול יכול להחזיר את הרכב, לקחת טיסה פנימית או פשוט להישאר עוד כמה ימים אם יש אפשרות. כמעט תמיד, אחרי מסלול כזה, מתעורר הרצון לחזור שוב.

מה הייתי משנה במסלול כזה?

מסלול של 14 ימים ב-New Zealand (ניו זילנד) הוא חוויה מדהימה, אבל הוא גם מחייב ויתורים. אם צריך לבחור בין יותר זמן בערים לבין יותר זמן בטבע, הטבע כמעט תמיד מנצח. Auckland (אוקלנד), Wellington (וולינגטון) ו-Christchurch (קרייסטצ'רץ') יכולות להיות נעימות, אך במגבלת זמן עדיף להשתמש בהן כתחנות מעבר ולא כעיקר הטיול. המקומות שבאמת נשארים בזיכרון הם Tongariro Alpine Crossing (מעבר טונגרירו אלפיין), Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן), Lake Tekapo (אגם טקאפו), Hooker Valley Track (מסלול הוקר ואלי), Roy's Peak Track (מסלול פסגת רויז), Queenstown (קווינסטאון) ו-Milford Sound (מילפורד סאונד).

אם היה עוד זמן, אפשר היה לשלב את Waitomo Glowworm Caves (מערות התולעים הזוהרות וייטומו) ביום של Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון), או לבחור במסלול אחר באי הדרומי שכולל את Kaikoura (קאיקורה) לצפייה בבעלי חיים ימיים. גם הקרחונים של Franz Josef Glacier (קרחון פרנץ ג'וזף) ו-Fox Glacier (קרחון פוקס) נשארים אפשרות חזקה לטיול עתידי. אבל במסלול קצר, עדיף לעשות פחות ולעשות טוב יותר, מאשר להכניס כל יעד אפשרי ולהפוך את הטיול לעייפות מתמשכת.

טבלת המלצות למסלול של 14 ימים ב-New Zealand (ניו זילנד)

טיפים חשובים לפני שיוצאים למסע

הטיפ הראשון הוא להזמין מוקדם. בעונת הקיץ של New Zealand (ניו זילנד), לינות, רכבים, מעבורות וסיורים פופולריים יכולים להתמלא מהר. זה נכון במיוחד עבור Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון), המעבורת מ-Wellington (וולינגטון) ל-Picton (פיקטון), לינות באזורי Lake Tekapo (אגם טקאפו) ו-Queenstown (קווינסטאון), ופעילויות כמו שייט או טיסה ל-Milford Sound (מילפורד סאונד). מצד שני, לא כדאי לסגור כל שעה ביום. מזג האוויר משתנה, ועצירות ספונטניות הן חלק חשוב מהטיול.

הטיפ השני הוא לבנות את המסלול סביב טבע ולא סביב ערים. הערים נוחות, אבל השיאים של המדינה נמצאים בפארקים, אגמים, כבישים, חופים והרים. אם צריך לוותר, עדיף לוותר על לילה עירוני נוסף ולא על יום באזור Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק) או Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן). הטיפ השלישי הוא להיערך לטרקים ברצינות: גם מסלול פופולרי יכול להיות מסוכן בתנאים לא טובים. יש לבדוק תחזית, להביא מים, שכבות, נעליים מתאימות, פנס ראש למסלולי זריחה, ולהבין מתי עדיף לוותר.

הטיפ הרביעי הוא לא לפחד לשלם על חוויה אחת או שתיים שבאמת חשובות לכם. טיסה מעל Southern Alps (האלפים הדרומיים), שייט ב-Milford Sound (מילפורד סאונד), שייט מהיר ב-Shotover River (נהר שוטובר) או ביקור ב-Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון) יכולים להוסיף לטיול רגעים בלתי נשכחים. אבל לא צריך לקנות כל אטרקציה. ניו זילנד יפה גם בחינם: כביש נופי, אגם שקט, תצפית, הליכה קצרה או שקיעה יכולים להיות חזקים לא פחות.

סיכום: שבועיים שמספיקים כדי להתאהב ב-New Zealand (ניו זילנד)

מסלול של 14 ימים ב-New Zealand (ניו זילנד) אינו מספיק כדי לראות את כל המדינה, אבל הוא בהחלט מספיק כדי להבין למה היא נחשבת לאחת המדינות היפות בעולם. השילוב בין North Island (האי הצפוני) לבין South Island (האי הדרומי) יוצר טיול מגוון מאוד: קולנוע וטבע ירוק ב-Hobbiton Movie Set (אתר הצילומים הוביטון), גייזרים ותרבות ב-Rotorua (רוטורואה), נוף וולקני ב-Tongariro Alpine Crossing (מעבר טונגרירו אלפיין), חופים ב-Abel Tasman National Park (הפארק הלאומי אבל טסמן), אגמים קרחוניים ב-Lake Tekapo (אגם טקאפו) ו-Lake Pukaki (אגם פוקאקי), פסגות ומסלולים ב-Aoraki Mount Cook National Park (הפארק הלאומי אאורקי מאונט קוק), זריחה ב-Roy's Peak Track (מסלול פסגת רויז), וסיום מלא אנרגיה ב-Queenstown (קווינסטאון) ו-Milford Sound (מילפורד סאונד). זהו מסע שמצריך תכנון, אך מתגמל כמעט בכל יום מחדש.