מהצפון אל המערב: הדרך שבה Iceland (איסלנד) משנה פנים בכל שעה

אחד הדברים היפים ביותר בטיול כביש בIceland (איסלנד) הוא שהמדינה אינה נפתחת בבת אחת. היא משתנה בהדרגה. אחרי כמה ימים באזור Akureyri (אקוריירי), העיר המרכזית של צפון המדינה, הנסיעה מערבה ודרומה יוצרת מעבר מרתק בין אזור הררי וקריר, חופי צפון שקטים, כבישים מחוספסים, כנסיות קטנות, עיירות שנראות כאילו הזמן זז בהן לאט יותר, ואז אל Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), אזור שמכונה לא פעם “איסלנד הקטנה” משום שהוא מרכז בתוכו כמעט את כל מה שמטיילים מחפשים במדינה: מפלים, שדות לבה, קרחון, חופים, צוקים, מכתשים געשיים, כפרים קטנים וכנסיות פוטוגניות.

המסלול הזה מתאים במיוחד למי שלא רוצה לראות רק את האתרים הקלאסיים של הדרום, אלא גם לחוות את המעבר בין אזורים פחות עמוסים. הוא מתחיל בתחושת יציאה מהצפון, ממשיך דרך עצירות קטנות כמו Hofsos (הופסוס) וGrafarkirkja (גרפארקירקיה), כולל סטייה אפשרית אל Hvitserkur (הוויטסרקור), ואז מגיע אל Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), שבו כל כמה קילומטרים הנוף מחליף צורה. זהו מסלול שבו לא כדאי להתייחס רק לנקודות על המפה, אלא גם לדרך עצמה: הירידה מההרים אל הים, העננים שיושבים על המעברים, הסוסים האיסלנדיים שמופיעים ליד הכביש, והתחושה שכל עצירה קטנה יכולה להפוך לזיכרון משמעותי.

יציאה מAkureyri (אקוריירי): ירידה מהצפון אל קו החוף

Akureyri (אקוריירי) היא נקודת בסיס נוחה מאוד לצפון Iceland (איסלנד), אבל אחרי יומיים או שלושה באזור, טבעי להמשיך מערבה לכיוון חצי האי. היציאה מהעיר מעניקה תחושה של שינוי הדרגתי: הכביש עוזב את האזור העירוני הקטן, מתחיל לרדת דרך מעברים הרריים, והנוף מקבל אופי פתוח יותר. בחלק מהימים העננים יושבים נמוך מאוד, כך שהנסיעה מרגישה כמעט כמו מעבר בתוך שכבת ערפל. זה לאו דווקא מזג אוויר “לא טוב”; באיסלנד, ערפל ועננים לעיתים מוסיפים לנוף עומק ודרמה, במיוחד באזורים שבהם ההרים והים נפגשים.

כדאי לצאת לדרך עם ציפיות גמישות. גם אם על המפה נראה שמדובר ביום נסיעה פשוט יחסית, בפועל יש עצירות שמפתות להאט. לפעמים זו תצפית על מפרץ, לפעמים עדר סוסים, לפעמים בית בודד שממוקם בצורה כמעט לא הגיונית מול הר עצום, ולפעמים פשוט אור מיוחד על הכביש. הנסיעה בין Akureyri (אקוריירי) לSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) אינה רק מעבר טכני. היא חלק מהמסלול, והיא מזכירה שכאשר מטיילים בIceland (איסלנד), הדרך עצמה לא פחות חשובה מהיעד שאליו ממהרים להגיע.

Hofsos (הופסוס): עיירת חוף קטנה עם עמודי בזלת ואווירה צפונית

התחנה הראשונה שמעניקה למסלול אופי מיוחד היא Hofsos (הופסוס), עיירה קטנה על החוף הצפוני של Iceland (איסלנד). מי שמגיע בשעות מוקדמות או מחוץ לעונה עשוי לגלות שלא כל החנויות ובתי הקפה פתוחים, וזה חלק מהקסם ומהאתגר של אזורים כאלה. במקום לצפות לעיירת תיירות מסודרת, כדאי להגיע עם מבט סקרן אל מה שיש כאן באמת: קו חוף שקט, אוויר צפוני, בתים קטנים ועמודי בזלת יפים שנמצאים ממש ליד המים. Stadabjorg Basalt Columns (עמודי הבזלת סטאדאביירג) הם עצירה נהדרת למי שאוהב תצורות סלע, גיאולוגיה ונוף חוף שאינו עמוס במבקרים.

הבזלת באזור Hofsos (הופסוס) מזכירה כמה עמוקה ההיסטוריה הגעשית של Iceland (איסלנד). העמודים נראים כאילו מישהו סידר אותם בכוונה, אך הם תוצאה של תהליכים טבעיים של התקררות לבה וסדיקה. זו אינה עצירה שדורשת זמן רב, אבל היא מוסיפה למסלול מרקם יפה: לפני שמגיעים למפלים ולמכתשים של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), מקבלים כאן תזכורת שארץ האש והקרח בנויה גם משכבות קטנות של צורה, צבע וסלע. אם מתכננים יום ארוך, אפשר להסתפק בסיבוב קצר, אבל מי שאוהב מקומות שקטים ייהנה להישאר עוד כמה דקות ליד החוף.

Grafarkirkja (גרפארקירקיה): כנסיית דשא קטנה עם נוכחות גדולה

לא רחוק מאזור Hofsos (הופסוס) נמצאת Grafarkirkja (גרפארקירקיה), אחת הכנסיות המסורתיות והיפות בצפון Iceland (איסלנד). המבנה קטן, צנוע, עטוף דשא, ונראה כמו משהו ששייך לסיפור עתיק יותר מאשר לכביש מודרני. גם אם לא ניתן להיכנס פנימה, עצם העמידה מול המבנה והנוף שסביבו יוצרת חוויה מיוחדת. במזג אוויר מעונן, שהוא כמעט חלק בלתי נפרד מהאסתטיקה האיסלנדית, הכנסייה נראית אפילו חזקה יותר: הדשא, הגג הנמוך, הגדר והאור האפור הופכים אותה לנקודת צילום שקטה ולא מתאמצת.

היופי של Grafarkirkja (גרפארקירקיה) הוא בכך שהיא אינה מנסה להיות אתר גדול. אין כאן עומס של מידע, אין מרכז מבקרים מרשים ואין תחושת הצגה. יש מבנה קטן שמספר משהו על אדריכלות, דת, בידוד וחיים בצפון. עבור מטיילים שמחפשים רק נקודות “חובה”, זו עשויה להיות עצירה קצרה. עבור מי שאוהב להבין את האופי של המדינה דרך פרטים קטנים, זו אחת העצירות היותר זכורות ביום המעבר מהצפון למערב. אם אתם מתכננים לשלב כמה חוויות לאורך הדרך, אפשר לבדוק כאן פעילויות, סיורים והזמנות שמתאימות לאזורי הטיול באיסלנד.

Hvitserkur (הוויטסרקור): סלע הים המרשים שהדרך אליו דורשת סבלנות

אחת העצירות המיוחדות בצפון-מערב היא Hvitserkur (הוויטסרקור), סלע בזלת גבוה העומד בתוך הים באזור Vatnsnes Peninsula (חצי האי ואטנסנס). המראה שלו יוצא דופן: יש מי שרואים בו דרקון ששותה מהמים, אחרים רואים חיה קדומה, ובכל מקרה מדובר באחת מתצורות הסלע המזוהות של החוף הצפוני. בזמן שפל אפשר לעיתים להתקרב יותר לאזור החוף, אך גם מהתצפית העליונה המקום מרשים מאוד. הים, הסלע, הציפורים והחוף הפתוח יוצרים תחושה של אתר טבע פראי ולא מהוקצע.

עם זאת, חשוב לומר בכנות שHvitserkur (הוויטסרקור) אינו מתאים לכל יום ולכל מטייל. הדרך אליו יכולה להיות איטית, מחוספסת ולא נעימה, במיוחד אם הכביש במצב פחות טוב או אם נוסעים ברכב שלא מרגיש יציב על דרכי עפר וגלים בכביש. על המפה זו עשויה להיראות סטייה קצרה, אך בפועל היא יכולה להרגיש ארוכה בהרבה. לכן ההמלצה כאן אינה אוטומטית. אם אתם אוהבים תצורות סלע ייחודיות, צילום וחופים מרוחקים, המקום יכול להצדיק את המאמץ. אם היום שלכם כבר עמוס ואתם רוצים להגיע בנחת אל Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), אפשר לשקול לוותר ולהשאיר יותר זמן לחצי האי עצמו.

למה כדאי לתת לSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) יותר מיום אחד

כאשר מתקרבים אל Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), קל להבין למה רבים מתארים אותו כגרסה מרוכזת של Iceland (איסלנד). בתוך שטח יחסית קומפקטי יש בו קרחון, הרים, מפלים, כפרים, חופים, מערות לבה, צוקים, מכתשים געשיים, שדות לבה ודרכי חוף מרהיבות. אפשר technically לעשות אותו כיום טיול ארוך מReykjavik (רייקיאוויק), ואכן לא מעט מטיילים עושים זאת, אבל מי שמגיע מהצפון או ממשיך דרומה עדיף שייתן לו לפחות יומיים, או לכל הפחות לילה באזור. יום אחד בלבד עלול להפוך את החוויה למרוץ בין נקודות, וחבל, כי החוזק של חצי האי נמצא לא רק באתרים עצמם אלא גם במעברים ביניהם.

בסיס נוח למי שמגיע מהצפון הוא Borgarnes (בורגרנס), עיירת חוף נעימה שיכולה לשמש נקודת לינה לפני או אחרי יום בחצי האי. היא אינה נמצאת ממש בתוך כל נקודות השיא של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), אבל היא פרקטית מאוד למי שממשיך אחר כך לכיוון Reykjavik (רייקיאוויק). למי שרוצה להיות קרוב יותר ללב האזור, אפשר לשקול לינה בעיירות כמו Grundarfjordur (גרונדרפיורדור), Olafsvik (אולאפסוויק), Hellissandur (הליסנדור) או Arnarstapi (ארנרסטאפי). בחירה כזאת נותנת יותר זמן לשקיעה, לבוקר רגוע, ולתחושה של חצי אי ולא רק של יום טיול דחוס.

Svodufoss (סוודופוס): מפל שקט עם קרחון ברקע

אחת העצירות היפות והפחות עמוסות באזור היא Svodufoss (סוודופוס), מפל שנמצא בצפון Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) לא רחוק מHellissandur (הליסנדור) וOlafsvik (אולאפסוויק). מה שמייחד אותו אינו רק המים שנופלים מעל קיר בזלת, אלא המסגרת הרחבה: ביום עם ראות טובה אפשר לראות מאחור את Snaefellsjokull Glacier (קרחון סנייפלסיוקול), והמפגש בין מפל, בזלת וקרחון יוצר תמונה איסלנדית מאוד, אך הרבה פחות עמוסה ממקומות מוכרים יותר. בגלל שלא כל הסיורים עוצרים כאן, הביקור יכול להרגיש אינטימי יותר, כמעט כמו הפסקה פרטית בטבע.

ההליכה אל Svodufoss (סוודופוס) לרוב אינה מסובכת, אך כמו תמיד בIceland (איסלנד), תנאי מזג האוויר יכולים לשנות את החוויה. כאשר האדמה רטובה, כדאי ללכת בזהירות, וכאשר הרוח חזקה, מומלץ להצטייד בשכבה חמה גם אם המרחק מהרכב אינו גדול. זהו מקום נהדר לפתוח איתו את חצי האי, מפני שהוא מעניק בדיוק את מה שמטיילים רבים מחפשים כאן: יופי טבעי, מעט שקט, נוף רחב ותחושה שלא הגעתם רק לעוד נקודת צילום מוכרת. מי שמתכנן מסלול סביב חצי האי ורוצה לבדוק אפשרויות נוספות באזור יכול לבדוק כאן חוויות והזמנות שיכולות להשתלב במסלול.

Hellissandur (הליסנדור): בירת אמנות הרחוב המפתיעה של איסלנד

אחרי מפלים, קרחונים וסלעים, Hellissandur (הליסנדור) מפתיעה דווקא מכיוון אחר. העיירה הקטנה ידועה כמרכז אמנות רחוב בIceland (איסלנד), והמעבר בין ציורי קיר צבעוניים לבין נוף וולקני פתוח יוצר ניגוד יפה. זה לא המקום שבו מצפים למצוא קירות מצוירים ומלאי חיים, ולכן העצירה בו מרגישה רעננה. במקום רק לסמן עוד אתר טבע, אפשר להאט, לנסוע בין הרחובות הקטנים, לעצור מול ציורים שמעניינים אתכם, ולראות איך קהילה קטנה משתמשת באמנות כדי לתת למקום אופי ברור.

Hellissandur (הליסנדור) גם נמצאת במיקום מצוין להמשך אל אזור Snaefellsjokull National Park (הפארק הלאומי סנייפלסיוקול), ולכן היא מתאימה להפסקה קצרה בין אתרים טבעיים. מי שנוסע מהר מדי עלול לפספס אותה לחלוטין, אבל דווקא עצירה של חצי שעה יכולה להוסיף גיוון חשוב ליום. בSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) יש הרבה נופים דרמטיים, ולכן מקום קטן שמכניס צבע אנושי ויצירתי למסלול הוא תוספת נעימה ולא צפויה.

Saxholl Crater (מכתש סאקסהול): טיפוס קצר אל נוף געש ישן

Saxholl Crater (מכתש סאקסהול) הוא דוגמה מצוינת לאופי המרוכז של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס). בתוך עצירה קצרה יחסית אפשר לקבל מפגש ברור עם הצד הגעשי של האזור. המכתש אינו גבוה במיוחד, והודות למדרגות שהותקנו במקום, העלייה נגישה יחסית לרוב המטיילים. עם זאת, לא כדאי לזלזל ברוח או במדרגות רטובות, משום שמתכת יכולה להיות חלקה מאוד כאשר יורד גשם או כאשר האוויר לח. הטיפוס עצמו קצר, אך התצפית מלמעלה רחבה בהרבה מהמאמץ שהושקע בה.

מהפסגה של Saxholl Crater (מכתש סאקסהול) אפשר להביט אל שדות לבה, אל האוקיינוס ואל הנוף הפתוח של מערב חצי האי. זה לא המכתש המרשים ביותר בעולם, אבל הוא מצוין כחוויית עצירה: קצר, ברור, נגיש, וממחיש בצורה טובה את ההיסטוריה הגעשית של האזור. אם אתם מטיילים עם ילדים, עם מטיילים שלא רוצים הליכות ארוכות, או ביום שבו מזג האוויר משתנה במהירות, זו נקודה טובה שנותנת הרבה נוף במעט זמן. הדירוג שלה במסלול תלוי מאוד בטעם האישי: חובבי גיאולוגיה יאהבו אותה מאוד, ואילו מי שמחפש רק מפלים וחופים עשוי לראות בה עצירה נחמדה ולא חובה.

Raudfeldsgja Gorge (נקיק ראודפלדסג'ה): המקום שבו הטיול הופך להרפתקה

אחת העצירות המיוחדות ביותר בSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) היא Raudfeldsgja Gorge (נקיק ראודפלדסג'ה). מרחוק הוא נראה כמו סדק צר בהר, כזה שלא בהכרח נראה כמו מקום שאפשר להיכנס אליו. אבל ככל שמתקרבים, מבינים שמדובר בנקיק עמוק וגבוה שנפתח בתוך המצוק ומכניס את המטייל לאווירה אחרת לגמרי. ההליכה מהחניה אל הפתח אינה ארוכה במיוחד, אך היא מטפסת מעט ומכינה את הגוף לחלק המעניין באמת: הכניסה אל תוך הסדק, בין קירות גבוהים, מים זורמים ואבני לבה חדות.

כאן חשוב להיות מעשיים. לא כל אחד חייב להמשיך עמוק פנימה. מי שסובל ממקומות צרים, מי שאינו יציב בהליכה על אבנים רטובות, או מי שאינו רוצה להרטיב נעליים, יכול להסתפק בכניסה הראשונית וליהנות מהתחושה הדרמטית של המקום. מי שממשיך פנימה צריך נעליים עמידות למים, ידיים פנויות, וזהירות אמיתית. האבנים יכולות להיות חדות, המים עלולים להגיע לנעליים, והטיפוס הקטן בין המפלים אינו מתאים לכל אחד. אבל למטיילים שאוהבים הרפתקה מתונה, Raudfeldsgja Gorge (נקיק ראודפלדסג'ה) הוא אחד המקומות שבהם הטיול מפסיק להיות רק צפייה בנוף והופך למגע פיזי עם הסלע, המים וההר.

Budakirkja (כנסיית בודיר): הכנסייה השחורה שהפכה לסמל של החצי אי

לקראת הצד הדרומי של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) נמצאת Budakirkja (כנסיית בודיר), הכנסייה השחורה המפורסמת שמופיעה באינספור תמונות של Iceland (איסלנד). קל להבין למה. המבנה קטן ופשוט, אבל הצבע השחור, השטח הפתוח, ההרים ברקע והאור המשתנה יוצרים תמונה חזקה מאוד. זו אינה אטרקציה גדולה במובן של פעילות או הליכה ארוכה, אלא נקודת אווירה. מגיעים, מסתכלים, מצלמים אם רוצים, ובעיקר נותנים לשקט של המקום לעבוד.

היתרון של Budakirkja (כנסיית בודיר) הוא גם החיסרון שלה: היא מאוד נגישה, מאוד פוטוגנית, ולכן גם מוכרת מאוד. מי שמגיע בציפייה לחוויה ארוכה עלול להתאכזב, אבל מי שמבין שמדובר בעצירה קצרה ומדויקת ייהנה ממנה. היא משתלבת נהדר אחרי Raudfeldsgja Gorge (נקיק ראודפלדסג'ה) או לפני המשך נסיעה לכיוון Borgarnes (בורגרנס). אם אתם בונים יום מלא בחצי האי, זו נקודת סיום טובה לחלק הטבעי של היום לפני שממשיכים ללינה, אוכל או נסיעה דרומה.

מה כדאי להוסיף אם יש זמן: Kirkjufell (קירקיופל), Arnarstapi (ארנרסטאפי) וLondrangar (לונדרנגר)

למרות שהמסלול יכול להתמקד בצפון ובמערב חצי האי, יש כמה מקומות שכדאי מאוד לשלב אם יש זמן נוסף. Kirkjufell (קירקיופל), ההר המפורסם ליד Grundarfjordur (גרונדרפיורדור), הוא אחד האתרים המזוהים ביותר עם Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס). יחד עם Kirkjufellsfoss (מפל קירקיופלספוס) הוא יוצר תמונה איקונית של הר, מים ונוף פתוח. גם אם המקום פופולרי, הוא עדיין מרשים, בעיקר בשעות שבהן האור רך יותר. מי שמחפש את נקודת הצילום הקלאסית ימצא אותה בקלות, אבל כדאי גם להסתובב מעט באזור ולא לראות בו רק תמונה אחת מוכרת.

גם Arnarstapi (ארנרסטאפי) וLondrangar (לונדרנגר) מוסיפים למסלול מגע חזק של חוף, צוקים וסלעי לבה. באזור Arnarstapi (ארנרסטאפי) אפשר ללכת לאורך קו החוף, לראות קשתות סלע טבעיות, ציפורים ונקודות תצפית פתוחות אל הים. Londrangar (לונדרנגר) מציע עמודי סלע מרשימים שנראים כמו שרידים של מבצר טבעי. המקומות האלה לא הופכים את המסלול לקצר יותר, אבל הם הופכים אותו שלם יותר. מי שמקדיש לSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) יומיים יוכל לשלב אותם בלי להרגיש שכל היום מתנהל במרדף אחרי השעון.

Grabrok Crater (מכתש גראברוק) וBorgarnes (בורגרנס): מעבר נוח בדרך לReykjavik (רייקיאוויק)

אחרי שמסיימים את החלק המרכזי של Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), הדרך לכיוון Reykjavik (רייקיאוויק) יכולה לעבור דרך Borgarnes (בורגרנס), עיירת חוף נעימה שמתאימה מאוד ללינה או לעצירה לפני הכניסה לאזור הבירה. לא רחוק ממנה נמצא Grabrok Crater (מכתש גראברוק), עוד נקודת טבע געשית קלה יחסית לשילוב. כמו Saxholl Crater (מכתש סאקסהול), גם כאן מדובר בעלייה שאינה ארוכה מדי, עם תצפית על נוף וולקני פתוח. זו עצירה טובה במיוחד למי שאוהב לסיים יום נסיעה עם הליכה קצרה שמחזירה מעט תנועה לגוף אחרי שעות ברכב.

Borgarnes (בורגרנס) עצמה אינה דרמטית כמו חצי האי, אבל היא שימושית ונעימה. יש בה תחושת עיירת מעבר טובה, עם מים, נוף, מקומות לינה וגישה נוחה להמשך הדרך. למטיילים שמגיעים מהצפון, היא יכולה להיות פתרון מצוין שמונע נסיעה ארוכה מדי עד Reykjavik (רייקיאוויק) באותו יום. למי שממשיך לבירה, זו גם נקודת סיכום טובה לפני המעבר מהטבע הפתוח אל העיר. אם רוצים לשלב בהמשך אטרקציות, ספא או סיורים באזור הבירה, אפשר לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות להמשך הטיול באיסלנד.

הגעה אל Reykjavik (רייקיאוויק) ואפשרות להמשיך אל Reykjanes Peninsula (חצי האי רייקיאנס)

החזרה אל Reykjavik (רייקיאוויק) אחרי יום או יומיים בSnaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) מרגישה כמו מעבר חד אך נעים. אחרי כבישים שקטים, מפלים, נקיקים וחופים, הבירה מציעה מסעדות, בתי קפה, טיילת, חנויות ואפשרות לנוח. מי שמגיע בסוף מסלול טבע אינטנסיבי יכול לבחור אם להמשיך לחקור את העיר, לבלות באחד מאתרי הספא באזור, או להוסיף נסיעה לReykjanes Peninsula (חצי האי רייקיאנס), אזור וולקני קרוב לשדה התעופה שבו אפשר לפגוש שוב את האופי הגיאותרמי של Iceland (איסלנד).

חשוב לא לדחוס יותר מדי ביום האחרון. אם המסלול כלל את Akureyri (אקוריירי), Hofsos (הופסוס), Hvitserkur (הוויטסרקור), Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) וBorgarnes (בורגרנס), הגוף והראש כבר עברו לא מעט. דווקא סיום רגוע בReykjavik (רייקיאוויק) יכול להפוך את החוויה לשלמה יותר. במקום להוסיף עוד נקודה רק כדי לסמן אותה, כדאי לתת לטיול להיסגר בקצב איטי: ארוחה טובה, הליכה ליד הים, או ערב רגוע לפני הטיסה הבאה.

טבלת המלצות מסכמת למסלול

איך לתכנן את המסלול נכון

כדי ליהנות באמת מהמסלול בין Akureyri (אקוריירי), Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) וReykjavik (רייקיאוויק), כדאי להימנע מתכנון צפוף מדי. הנסיעות באיסלנד עלולות להיראות קצרות על המפה, אבל בפועל הן מושפעות ממזג אוויר, עצירות צילום, כבישים משניים, עייפות, ורצון טבעי לעצור שוב ושוב. אם מוסיפים את Hvitserkur (הוויטסרקור), חשוב להבין שהדרך לשם עשויה לקחת יותר זמן מהצפוי. אם רוצים לחוות היטב את Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס), עדיף לתת לו לפחות יום מלא, ורצוי יותר אם יש אפשרות.

מבחינת ציוד, נעליים עמידות למים חשובות במיוחד עבור Raudfeldsgja Gorge (נקיק ראודפלדסג'ה) ומסלולים רטובים אחרים. שכבות חמות נדרשות גם בקיץ, משום שהרוח באזורים הפתוחים יכולה לשנות את התחושה במהירות. כדאי לשמור ברכב אוכל קל, מים וקפה או תרמוס, במיוחד אם עוברים בעיירות קטנות שבהן לא הכול פתוח בכל שעה. מי שמתכנן לנסוע בדרכים משניות צריך לקחת את הזמן, לנהוג לאט, ולזכור שגם רכב שטח אינו הופך כביש מחוספס לנסיעה נוחה.

בסופו של דבר, המסלול הזה מציע משהו מעט שונה מהמסלולים הקלאסיים ביותר בIceland (איסלנד). הוא אינו בנוי רק סביב “האתר הכי מפורסם”, אלא סביב תחושת מעבר: מהצפון אל החוף, מהחוף אל חצי האי, מהמרחב הפראי אל הבירה. Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) הוא הלב של החוויה, אבל דווקא העצירות הקטנות לפניו ואחריו מעניקות למסע עומק. מי שמוכן להאט, לבחור נכון את העצירות, ולהשאיר מקום להפתעות בדרך, יגלה באחד האזורים היפים של Iceland (איסלנד) מסלול עשיר, מגוון ומלא נופים שמתחלפים הרבה אחרי שהטיול מסתיים.

קישורי מיקום למקומות שהוזכרו במאמר