איך מתכננים טיול סביב Ring Road (כביש הטבעת) בלי להפוך אותו למרוץ

לפני שמתחילים לדבר על מפלים, קרחונים וחופים שחורים, צריך להבין ש-Iceland (איסלנד) היא יעד יקר, פתוח ורגיש. המרחקים אינם תמיד נראים גדולים על המפה, אבל בפועל כל עצירה יכולה להתארך בגלל הליכה, מזג אוויר, צילום, קפה, כביש עפר או פשוט רצון להישאר עוד כמה דקות מול נוף שלא רואים כל יום. מי שמטייל בתקציב מוגבל יכול לחסוך הרבה באמצעות קניות בסופר, בישול עצמי באתרי קמפינג, לינה בקמפרוואן או אוהל גג, ובחירה מדויקת של כמה מסעדות מיוחדות במקום אכילה בחוץ בכל יום. Icelandic Krona (קרונה איסלנדית) היא המטבע המקומי, כרטיסי אשראי מתקבלים כמעט בכל מקום, אבל עדיין כדאי להחזיק מעט מזומן למקלחות, קמפינגים קטנים או תשלום מקומי פשוט.

הבחירה ברכב היא אחת ההחלטות החשובות ביותר. רכב רגיל מתאים למי שנשאר על Ring Road (כביש הטבעת) ועל כבישים סלולים, קמפרוואן מתאים למי שרוצה לשלב לינה ותחבורה יחד, ורכב ארבע על ארבע מתאים למי שמתכנן להיכנס לאזורים פנימיים יותר, בעיקר F Roads (דרכי F), שבהם הדרך עשויה להיות לא סלולה ולעיתים לכלול מעברי מים. חשוב מאוד לזכור כי נסיעה מחוץ לדרכים מסומנות אסורה ופוגעת בטבע הרגיש של איסלנד. גם אם השטח נראה פתוח וריק, שכבות של טחב, לבה וצמחייה עדינה עלולות להינזק לשנים רבות. מי שרוצה לבדוק סיורים, כניסות למרחצאות או פעילויות לאורך הדרך יכול לעשות זאת מראש דרך בדיקת חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות למסלול באיסלנד, במיוחד בעונת הקיץ שבה חלק מהמקומות מתמלאים מהר.

העונה שבה נוסעים משנה הכול. בקיץ יש שעות אור ארוכות, גישה נוחה יותר למסלולי הליכה, אפשרות להגיע לאזורים גבוהים יותר ותחושה של חופש גדול, אבל המחירים גבוהים יותר ויש הרבה יותר מטיילים. באביב ובסתיו אפשר ליהנות ממחירים נוחים יותר ומפחות עומס, אך חלק מהדרכים והמסלולים אינם פתוחים. בחורף Iceland (איסלנד) מקבלת אופי אחר לגמרי, עם חושך, שלג, סיכוי ל-Northern Lights (הזוהר הצפוני) ומערות קרח, אבל טיול טבעתי מלא דורש הרבה יותר זהירות וניסיון. לכן, למטייל ראשון שרוצה לעשות הקפה מלאה, סוף האביב, הקיץ או תחילת הסתיו הם בדרך כלל הבחירה הנוחה ביותר.

פתיחה באזור Golden Circle (מעגל הזהב): טעימה ראשונה מהאש, המים והאדמה

רבים מתחילים את המסע ליד Reykjavik (רייקיאוויק) וממשיכים מזרחה אל Golden Circle (מעגל הזהב), מסלול קצר יחסית אך עשיר מאוד שמכניס את המטיילים מיד לתוך השפה האיסלנדית של הטבע. Thingvellir National Park (הפארק הלאומי תינגווליר) הוא אחד המקומות החשובים במדינה, גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה גיאולוגית. כאן אפשר ללכת בין אזורים שבהם נפגשים לוחות טקטוניים, ובמקביל להבין שזה היה גם מקום מרכזי בהתפתחות הפרלמנט והזהות הלאומית של איסלנד. לא רחוק משם, Kerid Crater (מכתש קריד) מציג מכתש געשי צבעוני עם אגם פנימי, כזה שמכניס למסלול גוון אדמדם וכחול שמרגיש שונה לגמרי מהירוק והאפור של הדרך.

בהמשך מגיעים אל Geysir Geothermal Area (אזור הגייזרים גייסיר), שבו Strokkur Geyser (גייזר סטרוקור) מתפרץ מדי כמה דקות ומזכיר שהאדמה באיסלנד חיה, חמה ובלתי צפויה. אחריו, Gullfoss Waterfall (מפל גולפוס) מציג את הצד הרועם של המים: מפל רחב, עוצמתי, מלא רסס, שגורם גם למטיילים מנוסים לעצור בשקט. באזור כדאי לשלב גם עצירה ב-Fridheimar (פרידהיימר), חממת עגבניות המשתמשת באנרגיה גיאותרמית ומגישה תפריט המבוסס על עגבניות מקומיות. זו עצירה שממחישה כיצד איסלנד אינה רק מתמודדת עם התנאים הקיצוניים שלה, אלא יודעת להפוך אותם ליתרון.

מי שרוצה לפתוח את המסע בצורה רגועה יותר יכול לשלב מעיין חם קטן כמו Hrunalaug Hot Spring (המעיין החם הרונאלוג), אם המקום פתוח ומוסדר בזמן הביקור. החוויה של ישיבה במים חמים מול נוף פתוח היא אחת הדרכים הטובות ביותר להבין את איסלנד, אבל חשוב להגיע למקומות כאלה בכבוד מלא: לא להשאיר לכלוך, לא להתנהג כאילו מדובר בבריכה פרטית, ולא לשכוח שחלק מהמעיינות נמצאים על קרקע פרטית או באזורים רגישים. היופי של Iceland (איסלנד) נשמר רק כאשר מטיילים מתייחסים אליו כאל משהו שצריך להגן עליו, לא רק לצלם אותו.

Landmannalaugar (לנדמנלאוגר): סטייה צבעונית אל הרמות הפנימיות

למרות ש-Landmannalaugar (לנדמנלאוגר) אינו עצירה רגילה על Ring Road (כביש הטבעת), הוא אחד המקומות שמטיילים רבים חולמים לשלב אם יש להם רכב מתאים, זמן ומזג אוויר טוב. זהו אזור ברמות הפנימיות של איסלנד, עם הרי ריוליט צבעוניים, שדות לבה, מסלולי הליכה ומעיין חם טבעי ליד אזור הקמפינג. הדרך אליו עשויה לכלול F Roads (דרכי F), כבישי עפר ומקטעים מאתגרים יותר, ולכן לא נכנסים לשם בלי בדיקה מוקדמת של תנאי הדרך ושל סוג הרכב. מי שמגיע עם רכב לא מתאים עלול למצוא את עצמו מול מעבר מים שאי אפשר לחצות או דרך שאינה חוקית עבורו.

הביקור ב-Landmannalaugar (לנדמנלאוגר) מתאים למי שרוצה לראות צד אחר של Iceland (איסלנד), כזה שאינו רק מפלים נגישים ליד כביש אלא מרחב הררי, צבעוני ופתוח יותר. ההליכה בין שדות לבה והרים בגוונים משתנים מרגישה כמעט לא מציאותית, והמעיין החם בסוף המסלול מעניק לגוף מנוחה אחרי שעות של הליכה. עם זאת, המקום אינו מתאים לכל אחד. יתושים קטנים, רוח, תנאי דרך ומחסור בזמן יכולים להפוך את ההגעה לפחות פשוטה. לכן עדיף לשלב אותו רק אם יש יום מלא או לפחות חצי יום משמעותי, ולא כדחיסה קצרה במסלול שכבר עמוס מדי.

החוף הדרומי: Seljalandsfoss (סליאלנדספוס), Skogafoss (סקוגפוס) והדרך אל Vik (ויק)

החוף הדרומי הוא אחד האזורים המרוכזים ביותר ביופי לאורך Iceland Ring Road (כביש הטבעת באיסלנד). Seljalandsfoss (סליאלנדספוס) הוא אחד המפלים האייקוניים ביותר במדינה, בעיקר בזכות האפשרות ללכת מאחורי מסך המים ולראות את הנוף דרך רסס, רעש ואור משתנה. כמה דקות ממנו נמצא Gljufrabui (גליופראבוי), מפל חבוי יותר שמסתתר בתוך נקיק ומרגיש כמו סוד קטן, גם אם היום כבר רבים מכירים אותו. בהמשך הדרך אפשר לשלב את Seljavallalaug Pool (בריכת סליאוואללאוג), בריכה חמה ישנה שנמצאת אחרי הליכה קצרה יחסית, אם כי חשוב לדעת שהמים לא תמיד חמים מאוד והמקום עלול להיות עמוס בעונה.

Skogafoss (סקוגפוס) הוא מפל מסוג אחר: גדול, רחב, סימטרי כמעט, כזה שנופל מגובה של כ-60 מטר ויוצר ענן רסס עצום. לעיתים מופיעות בו קשתות, ובצד המפל יש מדרגות שמובילות לתצפית עליונה. לא רחוק משם נמצא Kvernufoss (קוורנופוס), מפל קטן ושקט יותר, שההליכה אליו קצרה יחסית ותחושת הביקור בו לעיתים אישית יותר. השילוב בין מפל מפורסם למפל פחות עמוס הוא אחד הסודות של טיול מוצלח באיסלנד: לא להסתפק באתרים שכבר ראיתם בכל תמונה, אלא לתת מקום גם לעצירות שמרגישות פחות מתוכננות. מי שמתכנן סיור מודרך באזור החוף הדרומי יכול לבדוק מראש אפשרויות דרך בדיקת סיורים וחוויות באזור החוף הדרומי של איסלנד.

בין המפלים לבין Vik (ויק) אפשר לעצור ב-Solheimasandur Plane Wreck (שרידי המטוס סוליימאסנדור), אתר צילום מוכר שבו שרידי מטוס עומדים על משטח שחור וריק. האתר מסקרן, אך ההליכה אליו ארוכה וחשופה, ולכן לא כולם ירגישו שהוא מצדיק את הזמן. לעומת זאת, Dyrholaey (דירולהיי) ו-Reynisfjara Black Sand Beach (חוף החול השחור רייניספיארה) הם כמעט חובה למי שמטייל בדרום. Dyrholaey (דירולהיי) מציעה צוקים, קשת סלע טבעית ותצפיות אדירות על החוף, ובעונה המתאימה גם אפשרות לצפות בפאפינים. Reynisfjara Black Sand Beach (חוף החול השחור רייניספיארה) מציג חול שחור, עמודי בזלת וגלים פראיים, אבל הוא גם מסוכן מאוד בגלל גלי פתע. אין להתקרב מדי למים ואין להפנות גב לים, גם אם המראה נראה רגוע לכמה שניות.

משדות לבה אל קרחונים: Fjadrargljufur Canyon (קניון פיאדרארגליופור), Skaftafell (סקאפטאפל) ו-Diamond Beach (חוף היהלומים)

אחרי Vik (ויק), הנוף משתנה בהדרגה. Eldhraun Lava Field (שדה הלבה אלדהראון) נפרש לאורך הדרך כמו שמיכה ירוקה-אפורה של טחב מעל לבה עתיקה. זהו אחד המראות שמדגישים כמה הטבע האיסלנדי רגיש: הטחב נראה רך ומזמין, אך הוא גדל לאט מאוד וכל דריכה עליו עלולה לגרום נזק ארוך שנים. בהמשך, Fjadrargljufur Canyon (קניון פיאדרארגליופור) מציע קניון ירוק ועמוק שנחצב על ידי מים במשך זמן רב. לפעמים אזורים מסוימים נסגרים כדי להגן על הטבע, ולכן כדאי לבדוק מראש מה פתוח ולא להתעקש להיכנס לשבילים סגורים.

אזור Skaftafell (סקאפטאפל) מביא את המטיילים אל ממלכת הקרח. Svartifoss (סוורטיפוס), מפל שמוקף בעמודי בזלת כהים, דורש הליכה אך מעניק חוויה שונה מאוד מהמפל הנגיש ליד הכביש. לא רחוק משם נמצאים קרחונים כמו Svinafellsjokull Glacier (קרחון סווינאפלסיוקול) ו-Fjallsarlon Glacier Lagoon (לגונת הקרחון פיאלסרלון), שבהם אפשר לראות מקרוב את הכחול, הסדקים והמרקם המשתנה של הקרח. הביקור באזורים כאלה מרגש מאוד, אבל גם מזכיר את השינויים שהקרחונים עוברים עם השנים. לא הולכים על קרחון בלי מדריך מוסמך וציוד מתאים, ולא מתקרבים לאזורים לא יציבים רק בשביל תמונה.

אחת העצירות הבלתי נשכחות בדרום-מזרח היא Jokulsarlon Glacier Lagoon (לגונת הקרחונים יוקולסרלון), ולצידה Diamond Beach (חוף היהלומים). בלגונה צפים גושי קרח שנפרדו מהקרחון, ובחוף הסמוך חלקם נשטפים אל החול השחור ונראים כמו יהלומים שקופים על רקע כהה. בכל יום החוף נראה אחרת, מפני שהקרח משתנה, נמס, נשבר ונע עם הים. לפעמים אפשר לראות גם כלבי ים באזור. זהו אחד המקומות שבהם כדאי להאט במיוחד, מפני שהחוויה אינה רק צילום, אלא צפייה בתנועה מתמדת של קרח, מים ואור.

Vestrahorn (וסטרהורן) והכניסה אל Eastfjords (הפיורדים המזרחיים)

לקראת קצה החוף הדרומי, Vestrahorn (וסטרהורן) ליד Stokksnes (סטוקסנס) הוא אחד המקומות הפוטוגניים ביותר באיסלנד. ההר המשונן, החוף הרחב, ההשתקפויות במים והמרחב הפתוח יוצרים נוף שנראה קולנועי כמעט בכל מזג אוויר. הכניסה לאזור כרוכה בדרך כלל בתשלום, ולעיתים הכרטיס כולל גם ביקור ב-Viking Village (כפר הוויקינגים), סט צילום שנשאר במקום והפך לאטרקציה. לא כל מטייל חייב להיכנס לכפר עצמו, אבל הנוף של Vestrahorn (וסטרהורן) הוא בהחלט אחד הרגעים החזקים במסלול.

משם מתחילים להיכנס אל Eastfjords (הפיורדים המזרחיים), אזור שקט יותר, ארוך יותר לנהיגה ופחות עמוס מהדרום. Seydisfjordur (סיידיספיורדור) היא אחת העיירות היפות באזור, עם רחוב צבעוני שמוביל אל כנסייה כחולה, הרים סביב, אווירת נמל ותחושה אמנותית עדינה. בדרך אליה או ממנה אפשר לעצור ליד מפלים קטנים כמו Gufufoss (גופופוס), שמוסיף רגע יפה בלי מאמץ גדול. האזור הזה אינו בנוי רק מאטרקציות גדולות, אלא מתחושה של נסיעה איטית בין פיורדים, עיירות, כבישים מתפתלים ונוף שנפתח ונסגר סביבכם.

Hengifoss (הנגיפוס), Lagarfljot (לגרפליוט) ו-Studlagil Canyon (קניון סטודלאגיל): מזרח איסלנד למי שאוהב הליכות

במזרח איסלנד נמצא אחד המפלים היפים והמיוחדים במדינה: Hengifoss (הנגיפוס). ההליכה אליו אורכת לרוב כ-40 עד 60 דקות לכל כיוון, והיא מטפסת בהדרגה אל מפל גבוה שמאחוריו שכבות אדומות ושחורות של חימר ובזלת. בדרך עוברים גם ליד Litlanesfoss (ליטלנספוס), מפל יפה שמוקף בעמודי בזלת מרשימים. זהו מסלול שמתאים למי שאוהב לא רק להגיע לנקודת תצפית, אלא להרוויח אותה בהליכה. הנוף לאורך הדרך, המפל עצמו והצבעים של הסלע הופכים את הביקור לאחת החוויות החזקות במזרח.

אזור Lagarfljot (לגרפליוט) והעמקים סביבו מתאים למי שרוצה להוסיף למסלול עוד קצת הליכה ושקט. יש באזור מסלולים, מפלים ונוף פחות עמוס מתיירים, והוא מתאים במיוחד למי שכבר ראה את האתרים המפורסמים יותר ורוצה לגלות איסלנד פחות צפופה. בהמשך אפשר לשלב את Studlagil Canyon (קניון סטודלאגיל), קניון בזלת מפורסם שבו נהר זורם בין עמודי סלע כהים. בתמונות רבות המים נראים כחולים מאוד, אך בפועל הצבע משתנה לפי עונה, גשם ומפלס מים. גם אם המים חומים יותר ביום הביקור, המבנה של הקניון עדיין מרשים, ולכן כדאי להגיע אליו עם ציפיות גמישות ולא רק עם תמונה אחת בראש.

North Iceland (צפון איסלנד): Dettifoss (דטיפוס), Myvatn (מיוואטן) ו-Godafoss (גודפוס)

כאשר Ring Road (כביש הטבעת) מגיע לצפון, האופי של המסע משתנה שוב. Dettifoss (דטיפוס) נחשב לאחד המפלים החזקים ביותר באירופה, והוא אינו מפל עדין או רומנטי. המים הקרחוניים שלו נופלים בעוצמה אדירה, והרעש, האבק הלח והנוף האפור סביבו יוצרים תחושה פראית מאוד. זהו מקום שממחיש את הכוח של הטבע האיסלנדי בלי הרבה קישוטים. מי שמחפש מפל נגיש, יפה ופוטוגני אולי יעדיף את Godafoss (גודפוס), אבל מי שרוצה להרגיש עוצמה גולמית ימצא ב-Dettifoss (דטיפוס) חוויה בלתי נשכחת.

אזור Lake Myvatn (אגם מיוואטן) הוא אחד העשירים בצפון מבחינת טבע וגיאותרמיה. Hverir Geothermal Area (אזור הגיאותרמיה הווריר) מציג בוץ מבעבע, אדים וריח גופרית חזק, Krafla Viti Crater (מכתש ויטי קראפלה) מציע אגם מכתש צבעוני, Hverfjall Crater (מכתש הוורפיאטל) מאפשר הליכה סביב שפת מכתש גדול, ו-Grjotagja Cave (מערת גריוטגיה) מציגה בריכה גיאותרמית בתוך מערה, אך הרחצה בה אסורה. במקום Blue Lagoon (הלגונה הכחולה) המפורסמת והיקרה יותר, מטיילים רבים בוחרים ב-Myvatn Nature Baths (מרחצאות מיוואטן), שמציעים מים חמים, נוף פתוח ותחושה רגועה יותר. בהמשך, Godafoss (גודפוס), "מפל האלים", מעניק עצירה יפה, נגישה ומאוזנת מאוד לפני או אחרי Akureyri (אקוריירי).

מהצפון אל המערב: כנסיות עתיקות, סלעי ים ותחושת בדידות טובה

הדרך מערבה אחרי Akureyri (אקוריירי) פחות עמוסה מהחוף הדרומי, וזה בדיוק הקסם שלה. Grafarkirkja (גרפארקירקיה) היא כנסיית טורף קטנה וציורית, הנחשבת לאחת הכנסיות העתיקות באיסלנד, והיא יושבת בנוף פתוח של שדות והרים. עצירה כזו לא נמדדת בגודל, אלא בתחושה. היא מזכירה שאיסלנד אינה רק מפלים וקרחונים, אלא גם היסטוריה כפרית, בנייה מסורתית ומקומות קטנים שנראים כאילו הזמן בהם זז לאט יותר.

בהמשך אפשר להגיע אל Hvitserkur (הוויטסרקור), סלע ים בגובה של כ-15 מטרים שמזדקר מהחוף ונראה מזוויות מסוימות כמו חיה ששותה מהמים. זהו מקום יפה במיוחד בשעות אור רכות, אך הוא דורש סטייה מהדרך הראשית ולכן לא כל מטייל יבחר לשלב אותו. מה שהופך את החלק הזה של המסע למעניין הוא לא רק אתר אחד מסוים, אלא התחושה שהאי נפתח שוב, מתרוקן מעט, ומאפשר חוויה פחות צפופה ויותר מדיטטיבית. לפעמים דווקא הקטעים הארוכים בין העצירות הם אלה שמעניקים למסע סביב Iceland (איסלנד) את העומק שלו.

Westfjords (הפיורדים המערביים): סטייה ארוכה למי שמחפש שקט אמיתי

Westfjords (הפיורדים המערביים) אינם חלק הכרחי ממסלול Ring Road (כביש הטבעת), ולכן רבים מדלגים עליהם כדי לחסוך זמן. אבל מי שמוסיף אותם מקבל איסלנד אחרת: רחוקה יותר, ריקה יותר, מפותלת יותר ולעיתים גם מרגשת יותר. הכבישים ארוכים, מזג האוויר יכול להשתנות במהירות, והנסיעות דורשות סבלנות, אבל התמורה היא תחושת בדידות שקשה למצוא באזורים הפופולריים יותר של המדינה. כאן לא תמיד רואים אוטובוסים של תיירים בכל נקודת עצירה, ולפעמים עצם העובדה שאין כמעט אף אחד סביבכם היא האטרקציה הגדולה ביותר.

הכוכב המרכזי של האזור הוא Dynjandi Waterfall (מפל דיניאנדי), מפל רחב ומדורג שנראה כמו הינומה עצומה הנשפכת במורד ההר. ההליכה אליו עוברת ליד מפלים קטנים נוספים, וככל שמתקרבים אליו מבינים מדוע הוא נחשב ל"תכשיט" של Westfjords (הפיורדים המערביים). באזור אפשר לשלב גם חופים פחות צפויים כמו Raudisandur Beach (חוף ראודיסנדור), שמפתיע בגוון אדמדם-זהוב ולא שחור, בניגוד לרבים מחופי איסלנד. מי שמטייל באזור צריך לקחת בחשבון מרחקים ארוכים, פחות שירותים בדרך ותכנון דלק זהיר יותר, אבל למטיילים שמחפשים שקט ונוף גדול, הסטייה הזו יכולה להפוך לשיא הטיול.

Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס): איסלנד בגרסה מרוכזת

לקראת סיום ההקפה, Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) מרגיש כמו סיכום יפה של כל מה שאיסלנד יודעת לעשות. יש בו הרים, חופים, כנסיות, עיירות, שדות לבה, צוקים, מגדלורים ונופים שמרגישים כאילו נדחסו לאזור אחד. Kirkjufell (קירקיופל), ההר המפורסם ליד Grundarfjordur (גרונדארפיורדור), הוא אחד המקומות המצולמים ביותר במדינה, בעיקר בזכות הצורה החרוטית שלו והמפל הקטן שלידו. הוא יפה מאוד, אך גם פופולרי מאוד, ולכן כדאי להגיע מוקדם או בשעה רכה יותר כדי ליהנות ממנו בלי עומס גדול מדי.

בחצי האי כדאי לשלב גם את Svortuloft Lighthouse (מגדלור סוורטולופט), מגדלור כתום על קו חוף דרמטי, ואת Budakirkja (הכנסייה השחורה בבודה), אחת הכנסיות האייקוניות ביותר באיסלנד בזכות המראה המינימליסטי שלה על רקע נוף פתוח. באזור Arnarstapi (ארנארסטאפי) אפשר למצוא צוקים, קשתות סלע וטיול חוף קצר ונעים, כולל Gatklettur (גטקלטור), קשת סלע טבעית שמוסיפה לתחושת הדרמה של האזור. Snaefellsnes Peninsula (חצי האי סנייפלסנס) מתאים במיוחד לסיום המסע מפני שהוא מעניק תחושה של "איסלנד קטנה" לפני החזרה אל העיר.

סיום ב-Reykjavik (רייקיאוויק): אוכל, רחובות וכנסייה אחת שאי אפשר לפספס

אחרי ימים ארוכים של נהיגה, קמפינג, גשם, רוח ונופים פראיים, Reykjavik (רייקיאוויק) מרגישה כמעט כמו נחיתה רכה. מרכז העיר קומפקטי ונוח להליכה, כך שאפשר להקדיש לו יום או יומיים בלי לחץ. Hallgrimskirkja (כנסיית הדלגרימסקירקיה) היא הסמל הבולט ביותר בעיר, עם עיצוב שמזכיר עמודי בזלת וזרימות לבה. הרחובות סביב הכנסייה מלאים בתי קפה, חנויות, מסעדות, מאפיות ומקומות קטנים שעוזרים להחזיר את הטיול לקצב אנושי אחרי ימים של טבע גדול.

סיור אוכל עצמאי ב-Reykjavik (רייקיאוויק) יכול לכלול את Baejarins Beztu Pylsur (דוכן הנקניקיות באיירינס בסטו פילסור), Skyr (סקיר), מאפים איסלנדיים, לחמניות קינמון, מרק לובסטר ב-Saegreifinn (סייגרייפין) וגלידת לחם שיפון ב-Cafe Loki (קפה לוקי). מי שסקרן במיוחד ישמע גם על Hakarl (האקרל), כריש מותסס בעל טעם חזק מאוד, אך זו חוויה שמתאימה בעיקר למטיילים שאוהבים לנסות מאכלים קיצוניים. אם רוצים להוסיף עומק תרבותי, אפשר לשלב גם מוזיאונים, גלריות או הליכה לאורך החוף אל Harpa Concert Hall (אולם הקונצרטים הרפה) ו-Sun Voyager (פסל סאן וויאג'ר).

טבלת המלצות למסלול Iceland Ring Road (כביש הטבעת באיסלנד)

איך להפוך את הטיול סביב Iceland (איסלנד) לחכם יותר

הדבר החשוב ביותר במסלול סביב Ring Road (כביש הטבעת) הוא לא להעמיס יותר מדי. אפשר לסמן עשרות מפלים, קרחונים, חופים, מעיינות ומוזיאונים, אבל בסוף הטיול הטוב ביותר הוא זה שבו נשאר לכם כוח להתרגש. כדאי לבנות מסלול של 8 עד 10 ימים לפחות להקפה בסיסית, ולהוסיף ימים אם רוצים לשלב את Westfjords (הפיורדים המערביים), Landmannalaugar (לנדמנלאוגר) או הליכות ארוכות יותר. אם יש לכם רק שבוע, עדיף להתמקד בדרום, במזרח חלקי ובצפון, ולא לנסות לדחוף את כל האי בכוח. איסלנד מתגמלת מטיילים איטיים יותר.

ציוד נכון הוא לא מותרות: שכבות חמות, מעיל גשם ורוח, נעליים טובות, בגד ים, מגבת, מטען לרכב, אוכל בסיסי, מפות זמינות גם ללא קליטה ומעקב אחרי מצב הכבישים יכולים לשנות לגמרי את איכות הטיול. חשוב במיוחד לכבד את הטבע: לא לרדת משבילים, לא לדרוך על טחב, לא להתקרב לגלים מסוכנים, לא להיכנס לדרכים שאינן מתאימות לרכב שלכם, ולא להשאיר אחריכם לכלוך. Iceland Ring Road (כביש הטבעת באיסלנד) הוא מסלול נגיש יחסית, אבל הוא עובר בתוך טבע פראי ורגיש. מי שמגיע אליו בגישה נכונה, עם סקרנות, גמישות וכבוד, מגלה לא רק יעד יפה, אלא חוויית מסע אמיתית.

קישורי מיקום מרוכזים