ברלין (Berlin): מדריך עברי לעיר שבה ההיסטוריה, החירות והתרבות נפגשות בכל רחוב

ברלין (Berlin) היא לא עוד עיר בירה אירופית שאפשר להבין דרך רשימת אתרים בלבד. זו עיר שנבנתה, נהרסה, חולקה, התאחדה והמציאה את עצמה מחדש יותר מפעם אחת. יש בה כיכרות מפורסמות, מוזיאונים מהחשובים בעולם, ארמונות מלכותיים, שרידים מוחשיים של המלחמה הקרה, מבני שלטון מרשימים, שכונות שוקקות, נהר שמספר את סיפור העיר, ואווירה שמצליחה להיות בו זמנית כבדה, חופשית, יצירתית וישירה. מי שמגיע אל ברלין (Berlin) רק כדי לצלם את שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate) ולסמן וי על חומת ברלין (Berlin Wall), מפספס את העיקר: העיר הזו היא שיעור חי על זיכרון, כוח, תרבות וחיים אחרי שברים היסטוריים.

המסלול הנכון בברלין (Berlin) אינו חייב להתקדם לפי סדר כרונולוגי. להפך, עדיף לחוות אותה כמו פסיפס. אפשר להתחיל ליד נהר שפרה (Spree River), לעבור אל רובע ניקולאי (Nikolaiviertel), לקפוץ אל סמלי המלחמה הקרה, להמשיך אל הארמונות והמוזיאונים של פרוסיה (Prussia), לעלות לתצפית במגדל הטלוויזיה של ברלין (Berlin TV Tower), ולסיים מחוץ לעיר בפוטסדאם (Potsdam). כך מתגלה עיר עם שכבות: ימי ביניים, ממלכה, אימפריה, מלחמה, חלוקה, איחוד וחיים עכשוויים. מי שרוצה לשלב סיורים, כרטיסים או חוויות מודרכות בעיר יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות לטיולים וחוויות בברלין, במיוחד כאשר מדובר באתרים מבוקשים או כאלה שדורשים הזמנה מראש.

נהר שפרה (Spree River): הדרך הרכה להיכנס אל הסיפור של העיר

לפני שנכנסים אל אתרי הזיכרון ואל המוזיאונים הגדולים, כדאי להתחיל את ההיכרות עם ברלין (Berlin) דווקא דרך נהר שפרה (Spree River). הנהר אינו רק קישוט נופי; הוא היה נתיב מסחר, גבול טבעי, ציר התפתחות עירוני ובתקופת המלחמה הקרה גם חלק מההפרדה בין מזרח למערב. שייט קצר או הליכה לאורך גדות הנהר מאפשרים לראות את העיר מזווית רגועה יותר: גשרים, מוזיאונים, מבני ממשל, טיילות, מסעדות וברים שמתחברים זה לזה דרך המים.

העובדה שלברלין (Berlin) יש יותר גשרים מונציה (Venice) ויותר תעלות מאמסטרדם (Amsterdam) מפתיעה לא מעט מטיילים, אבל היא מסבירה היטב מדוע שייט בעיר יכול להיות חוויה מוצלחת. בקיץ, האזור סביב נהר שפרה (Spree River) הופך למרחב חי של הליכה, בילוי, הופעות, ישיבה על המים ומעבר נוח בין אתרים. זו דרך טובה להתחיל את היום בלי להיכנס מיד לעומס ההיסטורי של העיר.

רובע ניקולאי (Nikolaiviertel): הלב הישן שנבנה מחדש

סמוך לנהר שפרה (Spree River) נמצא רובע ניקולאי (Nikolaiviertel), אזור קטן ומרוצף שמציג לכאורה את ברלין (Berlin) העתיקה. הרחובות הצרים, הבתים הנמוכים והאווירה הכפרית כמעט יוצרים תחושה של עיר ימי ביניים, אבל האמת מורכבת יותר. רוב האזור נהרס במלחמת העולם השנייה, ובמשך שנים נותר מוזנח בצד המזרחי של העיר. רק לקראת חגיגות 750 השנים לברלין (Berlin) שוחזר הרובע על פי מקורות היסטוריים, בניסיון להחזיר לעיר חלק מהליבה הישנה שלה.

במרכז רובע ניקולאי (Nikolaiviertel) עומדת כנסיית ניקולאי הקדוש (St Nicholas Church), הנחשבת לאחד המבנים העתיקים המזוהים עם ראשית העיר. כיום היא אינה משמשת ככנסייה פעילה במובן הרגיל, אלא כמוזיאון ואולם קונצרטים, וכך היא מספרת סיפור כפול: גם על ראשיתה של ברלין (Berlin), וגם על היכולת של העיר לשחזר, לפרש ולבנות מחדש את מה שאבד. זהו מקום קטן יחסית, אך הוא נותן פתיחה מצוינת להבנת הרעיון המרכזי של הטיול בעיר: כמעט כל דבר כאן אמיתי ומשוחזר בעת ובעונה אחת.

שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate): מסמל מלכותי לסמל של איחוד

קשה לחשוב על אתר שמזוהה עם ברלין (Berlin) יותר משער ברנדנבורג (Brandenburg Gate). במקור הוא היה שער עירוני מפואר בדרך אל ברנדנבורג אן דר האבל (Brandenburg an der Havel), ובהמשך הפך לאנדרטה נאו-קלאסית מרשימה בקצה שדרת אונטר דן לינדן (Unter den Linden). אולם המעמד האמיתי שלו בהיסטוריה המודרנית נולד דווקא מתוך פצע: בתקופת חלוקת העיר, השער עמד באזור הגבול בין מזרח למערב, סמוך לחומת ברלין (Berlin Wall), והפך לסמל מוחשי של עיר שנחסמה בפני עצמה.

כאשר חומת ברלין (Berlin Wall) נפלה ב-9 בנובמבר 1989, שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate) חזר להיות מקום של מפגש ולא של הפרדה. המונים התאספו סביבו, טיפסו על החומה וחגגו את הסוף של 28 שנות חלוקה. היום השער הוא סמל של אחדות, שלום וחירות, אבל הוא גם מזכיר עד כמה סמלים עירוניים יכולים לשנות משמעות לאורך זמן. כדאי להגיע אליו גם ביום וגם בערב, משום שהתאורה משנה לחלוטין את האווירה סביבו.

אנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial): המקום שבו מבינים את המחיר האנושי

כדי להבין את חומת ברלין (Berlin Wall), לא מספיק לראות שבר קיר מצויר או שלט לתיירים. המקום החשוב ביותר להבנת החלוקה הוא אנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial) ברחוב ברנאואר שטראסה (Bernauer Straße). כאן נשמר קטע משמעותי של רצועת הגבול, כולל תצוגה פתוחה, מרכז מבקרים, מרכז תיעוד, מגדלי תצפית וזיכרון לקורבנות שניסו לעבור ממזרח למערב. זהו אתר שקט יותר, פחות צבעוני, אך הרבה יותר עמוק.

הביקור באנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial) ממחיש כיצד החלוקה לא הייתה רק קו על מפה. היא עברה בין בתים, משפחות, שכונות וחיים יומיומיים. ברלין (Berlin) הייתה עמוק בתוך השטח הסובייטי, אך חולקה לאזורים שנשלטו על ידי המעצמות המנצחות לאחר מלחמת העולם השנייה. בתחילה אנשים יכלו לנוע בין חלקי העיר, אך ככל שיותר תושבים עזבו את המזרח דרך המערב, הוקמה החומה ב-1961 כמעט בן לילה. מי שמבקר כאן מבין שהסיפור של העיר אינו רק פוליטי, אלא אישי מאוד.

צ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie): אתר תיירותי עם רגע היסטורי אמיתי

צ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie) הוא אחד המקומות המוכרים ביותר בברלין (Berlin), אך גם אחד המורכבים מבחינה תיירותית. כיום יש במקום שחזור של עמדת שמירה, שלטים, תנועה עירונית רגילה והרבה מבקרים שמצלמים. קל לטעות ולחשוב שמדובר באתר מעט מלאכותי, אבל מאחורי התפאורה התיירותית עומד רגע אמיתי ומסוכן מאוד בהיסטוריה של המלחמה הקרה. באוקטובר 1961 עמדו כאן טנקים אמריקניים וסובייטיים זה מול זה, והעולם חשש שהעימות המקומי יהפוך למשבר עולמי.

היום צ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie) מתאים בעיקר כעצירה קצרה בתוך מסלול רחב יותר, ולא כאתר שבו נשארים זמן רב. בסביבה יש מוזיאונים ותצוגות הקשורות לחומה, למלחמה הקרה ולניסיונות בריחה, אך כדאי להגיע עם ציפייה נכונה: זהו מקום שמספר סיפור חשוב, גם אם החוויה במקום עצמו פחות חזקה מזו של אנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial). מי שרוצה להעמיק בנושא המלחמה הקרה יכול לבדוק סיורים מודרכים וחוויות היסטוריות באזור החומה והמעברים.

איסט סייד גלרי (East Side Gallery): החומה שהפכה לגלריה של חופש

אם אנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial) מציגה את הכאב של החלוקה, איסט סייד גלרי (East Side Gallery) מציגה את מה שקרה אחרי שהחומה איבדה את תפקידה. זהו הקטע הארוך ביותר שנותר מחומת ברלין (Berlin Wall), והוא הפך לגלריה פתוחה ענקית לאורך נהר שפרה (Spree River). יותר ממאה ציורי קיר נוצרו כאן על ידי אמנים ממדינות שונות, והם הפכו את השריד האפור של ההפרדה למרחב צבעוני של ביטוי, מחאה וזיכרון.

האזור סביב איסט סייד גלרי (East Side Gallery) שונה מאוד מאתרי הזיכרון הרשמיים. יש בו טיילת, ברים, אירועים, מוזיאונים, תיירים, אמנות רחוב ונוף אל גשר אוברבאום (Oberbaum Bridge), אחד הגשרים היפים בעיר. דווקא השילוב בין בילוי לזיכרון הוא חלק מהאופי של ברלין (Berlin). העיר אינה משמרת את העבר בתוך זכוכית בלבד; היא מאפשרת לו לחיות בתוך מרחב ציבורי, גם אם לפעמים זה יוצר תחושה לא פשוטה.

ארמון שרלוטנבורג (Charlottenburg Palace): הצד המלכותי של ברלין (Berlin)

לא כל הסיפור של ברלין (Berlin) קשור למלחמה הקרה. הרבה לפני החומה, העיר הייתה בירה מלכותית של פרוסיה (Prussia), ואת הפרק הזה אפשר להרגיש היטב בארמון שרלוטנבורג (Charlottenburg Palace). זהו הארמון הגדול והמרשים ביותר בעיר, והוא נבנה כארמון קיץ עבור סופי שרלוט, שהייתה דמות תרבותית ואמנותית חשובה בחצר הפרוסית. החדרים, אוספי האמנות, כלי הכסף, הריהוט והפורצלן מספרים על עולם אחר לגמרי מזה של ברלין המחולקת.

הגנים של ארמון שרלוטנבורג (Charlottenburg Palace) הם חלק חשוב לא פחות מהביקור. שבילים מתפתלים, בריכות, מדשאות, מבטים אל חזית הארמון ופינות שקטות מאפשרים לנשום לרגע מחוץ לעומס של מרכז העיר. זהו אתר שמתאים במיוחד למי שרוצה להוסיף למסלול היסטוריה מלכותית ואסתטיקה רגועה, ולא להישאר רק באתרי מלחמה וזיכרון. גם אם לא נכנסים לכל אגפי הארמון, עצם ההגעה למתחם וההליכה בגנים מעניקות זווית שונה על ברלין (Berlin).

אי המוזיאונים (Museum Island): מרכז תרבות עולמי על אי בנהר

בלב ברלין (Berlin), על אי בתוך נהר שפרה (Spree River), נמצא אי המוזיאונים (Museum Island), אחד ממרכזי התרבות החשובים באירופה ואתר מורשת עולמית של אונסק"ו. כאן נבנה אנסמבל מרשים של חמישה מוזיאונים, שנועדו להציג את העוצמה התרבותית של פרוסיה (Prussia) ואת אוספי האמנות, העתיקות והמחקר של הממלכה. זהו אזור שמומלץ להקדיש לו זמן, משום שגם מי שאינו חובב מוזיאונים מושבע יכול ליהנות מהאדריכלות, מהמיקום ומהאווירה.

בין המבנים החשובים במתחם נמצאים המוזיאון הישן (Altes Museum), המוזיאון החדש (Neues Museum), מוזיאון בודה (Bode Museum), הגלריה הלאומית הישנה (Alte Nationalgalerie) ומוזיאון פרגמון (Pergamon Museum). חשוב לדעת שמוזיאון פרגמון (Pergamon Museum) נמצא בתהליך שיפוץ ממושך, ולכן חלקים ממנו אינם זמינים לביקור רגיל בשנים הקרובות. גם כך, אי המוזיאונים (Museum Island) נותר מוקד מרכזי לכל מי שמחפש אמנות, ארכיאולוגיה, היסטוריה ותרבות במקום אחד. מי שמתכנן ביקור בכמה מוזיאונים יכול לבדוק מראש כרטיסים וחוויות שמתאימים לאזור המוזיאונים.

פורום הומבולדט (Humboldt Forum) וארמון ברלין (Berlin Palace): שחזור, ויכוח וזהות עירונית

מול אי המוזיאונים (Museum Island) עומד אחד הפרויקטים המורכבים ביותר בברלין (Berlin): פורום הומבולדט (Humboldt Forum), שנבנה כחלק משחזור חלקי של ארמון ברלין (Berlin Palace). במשך מאות שנים שימש הארמון כמקום מושבם של שליטי ברנדנבורג (Brandenburg), מלכי פרוסיה (Prussia) וקיסרי גרמניה (Germany). לאחר שנפגע במלחמת העולם השנייה ונמצא בצד המזרחי של העיר, הוא נהרס לחלוטין ובמקומו נבנה מבנה מודרניסטי של השלטון המזרח-גרמני.

לאחר איחוד גרמניה (Germany) התקיים דיון ממושך סביב השאלה האם לשחזר את הארמון, להרוס את המבנה המזרח-גרמני או ליצור משהו חדש. התוצאה היא פורום הומבולדט (Humboldt Forum), מבנה שמשלב חזיתות משוחזרות עם פנים מודרני ומוסדות תרבות, אמנות והיסטוריה. זהו לא אתר פשוט להבנה, אבל הוא מייצג היטב את ההתמודדות של ברלין (Berlin) עם העבר שלה: לא מחיקה מלאה, לא שחזור תמים, אלא שכבה חדשה שממשיכה לעורר שאלות.

קתדרלת ברלין (Berlin Cathedral): כיפה, תצפית וזיכרון מלכותי

ליד אי המוזיאונים (Museum Island) מתנשאת קתדרלת ברלין (Berlin Cathedral), אחד המבנים המרשימים ביותר במרכז העיר. המבנה הנוכחי הושלם בתחילת המאה ה-20 ונועד להציג את עוצמתה של פרוסיה (Prussia) ואת מעמדה של הכנסייה הפרוטסטנטית. הקתדרלה שימשה גם כאתר קבורה של בני משפחת המלוכה הפרוסית, ולכן היא מחברת בין דת, מלוכה, אדריכלות ופוליטיקה.

הקתדרלה נפגעה קשות במלחמת העולם השנייה ושוחזרה בהדרגה, כאשר חלק מהעבודות הושלמו רק לאחר איחוד גרמניה (Germany). אחת החוויות המומלצות היא העלייה לכיפת קתדרלת ברלין (Berlin Cathedral), שממנה נשקפת תצפית יפה על ברלין (Berlin), אי המוזיאונים (Museum Island), נהר שפרה (Spree River) ומגדל הטלוויזיה של ברלין (Berlin TV Tower). זו תצפית פחות גבוהה מהמגדל, אך הרבה יותר קרובה ומחוברת למרכז ההיסטורי.

מגדל הטלוויזיה של ברלין (Berlin TV Tower) ואלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz)

קשה לפספס את מגדל הטלוויזיה של ברלין (Berlin TV Tower). הוא מתנשא מעל העיר ונראה כמעט מכל נקודה מרכזית. המגדל נבנה בימי מזרח ברלין (East Berlin) כסמל של כוח טכנולוגי ושלטוני, ובמשך השנים הפך לאחד מסמלי קו הרקיע של ברלין (Berlin) המאוחדת. בגובה של מאות מטרים, עם כדור תצפית ומסעדה מסתובבת, הוא מציע מבט רחב מאוד על העיר.

למרגלות המגדל נמצאת אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz), אחת הכיכרות המרכזיות והעמוסות בעיר. בתקופת מזרח ברלין (East Berlin) היא שימשה כמרכז עירוני חשוב, עם אדריכלות סוציאליסטית, תחבורה ציבורית, מסחר ואירועים פוליטיים. כיום אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) היא מוקד תחבורה, קניות ומפגש, ובמרכזה עומד שעון הזמן העולמי (World Time Clock), שנבנה גם הוא בתקופה המזרח-גרמנית. זהו מקום פחות אינטימי ויותר עירוני, אך הוא חשוב להבנת הפנים המודרניות של העיר.

קורפירסטנדאם (Kurfürstendamm) וכנסיית הזיכרון לקייזר וילהלם (Kaiser Wilhelm Memorial Church)

בצד המערבי של ברלין (Berlin) נמצא קורפירסטנדאם (Kurfürstendamm), שדרה רחבה של קניות, בתי מלון, בתי קפה, תיאטראות ואווירה עירונית מערבית קלאסית. בתקופת חלוקת העיר, האזור הפך לסמל של מערב ברלין (West Berlin) ושל השגשוג הכלכלי המערבי. גם היום הוא מרגיש שונה מאלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz): פחות סובייטי באופיו, יותר מסחרי, אלגנטי ומבוסס.

האתר הבולט ביותר באזור הוא כנסיית הזיכרון לקייזר וילהלם (Kaiser Wilhelm Memorial Church). הכנסייה המקורית נבנתה בסוף המאה ה-19, אך נפגעה קשות בהפצצות מלחמת העולם השנייה. במקום להרוס את השריד, הוחלט להשאיר את המגדל הפגוע כתזכורת להרס, ולצדו נבנה מתחם כנסייה חדש עם קירות זכוכית כחולים היוצרים אור פנימי מיוחד מאוד. זהו אחד המקומות הטובים בעיר להבנת הדרך שבה ברלין (Berlin) מתייחסת לזיכרון: לא מסתירה את הפצע, אלא הופכת אותו לחלק מהמרחב הציבורי.

רייכסטאג (Reichstag): מבנה הפרלמנט שמספר את סיפורה של המדינה

רייכסטאג (Reichstag), בית הפרלמנט של גרמניה (Germany), הוא אחד המבנים החשובים ביותר בעיר מבחינה היסטורית וסמלית. הוא נבנה לאחר איחוד המדינות הגרמניות והקמת האימפריה הגרמנית, שימש מוקד לאירועים דרמטיים, נפגע בשריפה ב-1933, היה חלק מהסיפור של עליית הנאצים לשלטון, נפגע קשות במלחמת העולם השנייה, ולאחר איחוד גרמניה (Germany) חזר להיות מרכז הדמוקרטיה הגרמנית.

הכיפה השקופה של רייכסטאג (Reichstag) היא לא רק אטרקציה תיירותית, אלא גם סמל אדריכלי לרעיון של שקיפות דמוקרטית. המבקרים יכולים לעלות אל הגג, ללכת בתוך הכיפה ולראות מלמעלה את אולם המליאה. סביב המבנה נמצאים גם בנייני ממשל נוספים, באזור שהיה בעבר קרוב מאוד לקו הגבול בין מזרח למערב. כדאי להזמין מקום מראש, משום שהביקור פופולרי מאוד, במיוחד בעונות עמוסות.

פארק סנסוסי (Sanssouci Park) וארמון סנסוסי (Sanssouci Palace): טיול יום אל פוטסדאם (Potsdam)

אחד מטיולי היום היפים ביותר מברלין (Berlin) הוא אל פוטסדאם (Potsdam), עיר הארמונות והגנים של מלכי פרוסיה (Prussia). גולת הכותרת היא פארק סנסוסי (Sanssouci Park), מתחם רחב של גנים, טרסות, מזרקות, שבילים, מדשאות וארמונות. ארמון סנסוסי (Sanssouci Palace) נבנה עבור פרידריך הגדול כמקום מפלט אינטימי יותר, ושמו הצרפתי פירושו "ללא דאגות". האווירה במקום אכן שונה מאוד מזו של מרכז ברלין (Berlin): פחות דרמטית, יותר מלכותית, ירוקה ורגועה.

בתוך פארק סנסוסי (Sanssouci Park) נמצא גם הארמון החדש (New Palace), מבנה בארוקי גדול ומרשים בהרבה, שנועד להפגין עוצמה. פוטסדאם (Potsdam) עצמה קשורה גם לסוף מלחמת העולם השנייה ולדיונים בין המעצמות על עתיד גרמניה (Germany) וברלין (Berlin). לכן טיול יום לכאן אינו רק הפסקה ירוקה, אלא המשך ישיר של הסיפור ההיסטורי של העיר. אפשר להגיע מברלין (Berlin) ברכבת, והביקור מתאים מאוד לחצי יום עד יום מלא, תלוי כמה רוצים להעמיק בגנים ובארמונות.

איך לבנות מסלול נכון בברלין (Berlin)?

ביקור ראשון בברלין (Berlin) דורש לפחות שלושה ימים מלאים כדי לא להרגיש שהכול נעשה בריצה. ביום הראשון כדאי להתמקד במרכז ההיסטורי: שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate), רייכסטאג (Reichstag), אונטר דן לינדן (Unter den Linden), אי המוזיאונים (Museum Island), קתדרלת ברלין (Berlin Cathedral) ופורום הומבולדט (Humboldt Forum). ביום השני כדאי לעסוק בתקופת החלוקה והמלחמה הקרה דרך אנדרטת חומת ברלין (Berlin Wall Memorial), צ'קפוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie) ואיסט סייד גלרי (East Side Gallery). ביום השלישי אפשר לבחור בין ארמון שרלוטנבורג (Charlottenburg Palace), קורפירסטנדאם (Kurfürstendamm), מגדל הטלוויזיה של ברלין (Berlin TV Tower) ואלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz), או לצאת לטיול יום אל פוטסדאם (Potsdam).

מי שיש לו ארבעה או חמישה ימים יכול להעמיק יותר, להוסיף מוזיאונים, שכונות, שייט על נהר שפרה (Spree River), ביקור רגוע יותר בפארק סנסוסי (Sanssouci Park) או סיור קולינרי ושכונתי. ברלין (Berlin) מתגמלת במיוחד את מי שלא מסתפק באתרי חובה, אלא נותן מקום גם לרחובות שבין האתרים. לפעמים ההבנה של העיר מגיעה דווקא בהליכה בין תחנות רכבת, בישיבה ליד הנהר או במעבר חד בין בניין מלכותי לשיכון סוציאליסטי.

סיכום: למה ברלין (Berlin) נשארת בזיכרון הרבה אחרי הביקור

ברלין (Berlin) היא עיר שלא מנסה להסתיר את העבר שלה, וזה מה שהופך אותה למרתקת כל כך. היא מציגה בגאווה את שער ברנדנבורג (Brandenburg Gate), אבל גם שומרת את עקבות חומת ברלין (Berlin Wall). היא משחזרת את ארמון ברלין (Berlin Palace), אך משאירה מקום לשאלות על מה ראוי לשחזר ומה עדיף לזכור אחרת. היא בונה מוזיאונים, משמרת כנסיות פגועות, פותחת את בניין הפרלמנט לציבור, והופכת קיר של הפרדה לגלריה של חופש.

מי שמחפש יעד יפה בלבד ימצא בברלין (Berlin) רגעים יפים, אך מי שמחפש יעד עם עומק ימצא הרבה יותר. זו עיר שמבקשת מהמבקר להסתכל, להבין, לשאול, ולעיתים גם להתמודד עם סיפורים לא נוחים. ובדיוק בגלל זה, הביקור בה מרגיש משמעותי. ברלין (Berlin) אינה עיר מושלמת, וזה חלק מכוחה. היא חיה, ישירה, מורכבת, ובמובן מסוים עדיין נבנית מחדש בכל יום.