פלובדיב (Plovdiv): העיר הבולגרית שבה עתיקות, אמנות וגבעות נפגשות למסע אחד בלתי נשכח

פלובדיב (Plovdiv) היא אחת הערים שמצליחות להפתיע גם מטיילים שמרגישים שכבר ראו לא מעט ערים אירופיות עתיקות. היא יושבת על גדות נהר מריצה (Maritsa River), פרושה על פני גבעות, ומחברת בין שכבות היסטוריות שמתחילות בעולם התראקי, ממשיכות דרך התקופה הרומית, עוברות בשלטון הביזנטי והעות׳מאני, ומגיעות עד סצנה תרבותית צעירה, צבעונית ויצירתית. זהו לא יעד שבנוי סביב אתר אחד בלבד, אלא עיר שמתגלה בהליכה: רחוב מרוצף אבן שמוביל לבית סוחרים צבעוני, חצר שקטה שמסתירה גלריה, שריד רומי שמופיע באמצע עיר מודרנית, וגבעה שממנה רואים את כל המרקם הזה נפתח מול העיניים. עבור מטיילים ישראלים שמחפשים שילוב בין היסטוריה, אוכל טוב, אווירה רגועה וטיולי יום יפים, פלובדיב (Plovdiv) יכולה להיות הרבה יותר מתחנה בדרך; היא יכולה להיות לב הטיול בבולגריה (Bulgaria).

הייחוד של פלובדיב (Plovdiv) נמצא בכך שהיא אינה מתאמצת להיות מוזיאון. היא אכן אחת הערים העתיקות באירופה שבהן התקיים יישוב רציף לאורך אלפי שנים, אבל החיים בה אינם קפואים בתוך העבר. ההיסטוריה נמצאת כמעט בכל פינה, אך לצדה יש בתי קפה, ברים, מסעדות, פסטיבלים, אמנות רחוב, חנויות עצמאיות ומקומות שמרגישים עדכניים מאוד. בשנת 2019 זכתה העיר לתואר בירת התרבות האירופית (European Capital of Culture), והבחירה הזו אינה מפתיעה כאשר מסתובבים בה. פלובדיב (Plovdiv) אינה רק אתר עתיק; היא עיר חיה שנושמת תרבות, ובדיוק משום כך היא מתאימה גם למי שאוהב היסטוריה וגם למי שמעדיף אווירה עירונית קלילה יותר. אפשר לבדוק כאן חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות לאזור הזה, במיוחד אם רוצים לשלב סיור מודרך, טיול יום או כניסה לאתרים מרכזיים בלי לבזבז זמן על תכנון במקום.

להתחיל מהגובה: נבט טפה (Nebet Tepe) והגבעות שמספרות את סיפורה של פלובדיב (Plovdiv)

במקום להתחיל את הביקור ברחוב הראשי או באתר הרומי המפורסם ביותר, כדאי לפתוח את ההיכרות עם פלובדיב (Plovdiv) דווקא מלמעלה, בנבט טפה (Nebet Tepe). הגבעה הזו היא אחת הנקודות העתיקות בעיר, והיא מעניקה שילוב מצוין בין שרידי עבר לבין תצפית שמאפשרת להבין את המבנה הגיאוגרפי של המקום. מכאן רואים את הגגות, את הרחובות, את נהר מריצה (Maritsa River), את אזורי העיר המודרנית ואת ההרים הרחוקים, ובבת אחת מתברר למה העיר הזו הייתה חשובה כל כך לאורך הדורות. השליטה בגבעות, הקרבה לנתיבי מסחר והאפשרות להתפתח סביב נהר הפכו את פלובדיב (Plovdiv) למקום שמושך אליו תרבויות, שליטים, סוחרים וקהילות שונות שוב ושוב.

העלייה אל נבט טפה (Nebet Tepe) אינה רק עצירה לצילום, אלא נקודת פתיחה שמסדרת את העיר בראש. כאשר מביטים מכאן למטה, קל יותר להבין את ההמשך: את העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv) שמתפתלת בין בתי סוחרים צבעוניים, את המרכז המודרני שבו מסתתרים שרידים רומיים, ואת השכונות היצירתיות שהפכו את העיר למוקד תרבות עכשווי. יש משהו נכון בלהתחיל בעיר עתיקה מגבעה, משום שהמבט הרחב נותן תחושת עומק ולא רק אוסף של אתרים. אפשר להישאר כאן בשעות אחר הצהריים, כאשר האור מתרכך, או להגיע מוקדם יותר ולהמשיך בירידה טבעית אל סמטאות האבן של העיר העתיקה. כך או כך, נבט טפה (Nebet Tepe) מעניקה תחושה ראשונית של עיר שנבנתה שכבה על שכבה ולא ויתרה על אף אחת מהן.

העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv): סמטאות, אחוזות צבעוניות וזיכרון של סוחרים

אחד האזורים היפים והמרגשים ביותר בעיר הוא העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv), מבוך נעים של רחובות מרוצפים אבן, שערים ישנים, מוזיאונים, גלריות, בתי קפה ובתים מפוארים מתקופת התחייה הבולגרית. כאן מרגישים היטב את הרב-תרבותיות של העיר: סוחרים בולגרים, יוונים, טורקים, יהודים ואחרים השאירו אחריהם לא רק סיפורים, אלא גם אדריכלות, חצרות פנימיות ותחושה של עיר מסחר עשירה. הבתים הצבעוניים אינם רק יפים מבחוץ; חלקם משמשים כיום כמוזיאונים, גלריות או מרחבי תרבות, וכדאי להיכנס לפחות לאחד מהם כדי להבין עד כמה הפנים שלהם מרשים לא פחות מהחזיתות. מוזיאון האתנוגרפיה האזורי של פלובדיב (Regional Ethnographic Museum Plovdiv) הוא אחת העצירות הטובות באזור, גם בגלל המבנה המרשים וגם בגלל ההזדמנות לראות פרטים מהחיים, המלאכות והתרבות המקומית.

הקסם של העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv) אינו דורש תוכנית קשיחה. להפך, זה מקום שמומלץ לתת לו להוביל אתכם. עוברים ליד שער היסאר קפיה (Hisar Kapia Gate), עוצרים מול חזית בית צבעוני, נכנסים לחנות קטנה, ממשיכים אל גלריה, ופתאום מגלים תצפית בין הבתים. כדאי לשים לב גם לאופן שבו העיר העתיקה אינה מנותקת מהעיר המודרנית. היא קרובה מספיק למרכז, אבל מרגישה כמו עולם אחר; שקטה יותר, איטית יותר, מלאה בפרטים קטנים. מי שמחפש את הרגעים היפים ביותר לצילום ימצא אותם כאן, אך מי שיחפש רק תמונות יפספס את החוויה האמיתית: התחושה שהעיר הזו לא נבנתה ביום אחד, אלא נאספה במשך דורות.

התיאטרון הרומי של פיליפופוליס (Ancient Theatre of Philippopolis): עבר שממשיך להופיע

האתר המזוהה ביותר עם פלובדיב (Plovdiv) הוא התיאטרון הרומי של פיליפופוליס (Ancient Theatre of Philippopolis), שנבנה במאה הראשונה לספירה ונחשב לאחד השרידים הרומיים המרשימים והשמורים ביותר באזור. הוא ממוקם על מדרון טבעי, ולכן לא רק המבנה עצמו מרשים, אלא גם הנוף שנפתח מאחוריו. כאשר עומדים מול שורות האבן והבמה, אפשר להבין מדוע המקום הזה הפך לסמל של העיר. הוא אינו רק שריד ארכיאולוגי שמסתכלים עליו מבחוץ, אלא אתר שממשיך לשמש מופעים וקונצרטים, וכך העבר אינו נשאר דומם. יש משהו מיוחד מאוד באפשרות לשבת במקום שנבנה לפני כמעט אלפיים שנה ולדמיין כיצד קול, תנועה וקהל מילאו את אותו חלל גם אז וגם היום.

הביקור בהתיאטרון הרומי של פיליפופוליס (Ancient Theatre of Philippopolis) משתלב היטב עם שיטוט בהעיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv), משום שהוא נמצא ממש בתוך הרצף ההיסטורי של העיר. לא צריך להתייחס אליו כאל אתר נפרד בלבד, אלא כחלק מהסיפור הרחב יותר של פיליפופוליס (Philippopolis), שמה הקדום של העיר בתקופות שונות, הקשור לדמותו של פיליפ השני ממקדון (Philip II of Macedon). אך כדי שהמאמר יישאר נאמן לחוויית המטייל ולא יהפוך לשיעור היסטוריה יבש, חשוב לומר בפשטות: גם מי שאינו חובב ארכיאולוגיה יתקשה להישאר אדיש כאן. האבנים, המדרגות, הנוף והעובדה שהמקום עדיין חי יוצרים יחד חוויה חזקה מאוד.

האצטדיון הרומי של פלובדיב (Roman Stadium of Plovdiv) והמרכז המודרני: כשהעתיקות מופיעות באמצע היום

אחד הדברים היפים בפלובדיב (Plovdiv) הוא שהעבר אינו מרוכז רק באזור אחד. גם במרכז העיר המודרני, בין רחובות קניות, כיכרות, בתי קפה ותנועת אנשים, אפשר למצוא את האצטדיון הרומי של פלובדיב (Roman Stadium of Plovdiv), שריד מרשים מתקופה שבה העיר הייתה מרכז חשוב בפרובינקיה הרומית של תראקיה. העובדה שחלק מהאצטדיון נמצא ממש מתחת למרחב העירוני המודרני יוצרת מפגש מעניין בין שכבות הזמן. מטייל יכול לשתות קפה, לעבור בכיכר, ולפתע לעמוד מול שריד של עולם אחר לגמרי. זו בדיוק אחת הסיבות שפלובדיב (Plovdiv) מרגישה כל כך מיוחדת: היא אינה מפרידה לגמרי בין עתיק לחדש, אלא מאפשרת להם להתקיים זה לצד זה.

באזור זה כדאי להמשיך גם אל מסגד ג׳ומאיה (Dzhumaya Mosque), אחד המבנים שמזכירים את התקופה העות׳מאנית בעיר ואת המורכבות התרבותית שלה. בקרבת מקום נמצאים רחובות נעימים להליכה, בתי קפה ומקומות ישיבה שמאפשרים לקחת הפסקה בלי להתרחק מהאתרים המרכזיים. מי שמגיע לפלובדיב (Plovdiv) ליום אחד בלבד עלול למהר בין התיאטרון, העיר העתיקה והרובע היצירתי, אך המרכז המודרני ראוי גם הוא לזמן. לא משום שהוא בהכרח מרשים יותר, אלא משום שהוא מראה כיצד העיר חיה כיום סביב שרידי העבר שלה. זו אינה עיר שמשמרת היסטוריה במנותק מחיים עכשוויים, אלא עיר שבה אנשים ממשיכים ללכת, לעבוד, לאכול ולבלות מעל אותן שכבות עתיקות.

רובע קפאנה (Kapana District): הצד הצעיר, היצירתי והחי של פלובדיב (Plovdiv)

לאחר שמרגישים את העומק ההיסטורי של העיר, כדאי לעבור אל רובע קפאנה (Kapana District), האזור שבו פלובדיב (Plovdiv) מציגה את פניה הצעירות והיצירתיות ביותר. השם של הרובע מזוהה עם מבוך, ואכן הרחובות הקטנים, החצרות, הברים, המסעדות, הגלריות והחנויות העצמאיות יוצרים אזור שכיף להסתובב בו בלי יעד מדויק. כאן פחות מחפשים מונומנט אחד גדול ויותר נהנים מהאווירה: קירות צבעוניים, מוזיקה, שולחנות בחוץ, אירועים קטנים, עיצוב מקומי ותחושה של שכונה שהפכה למרחב תרבות. זה מקום שמאזן את הכובד של האתרים העתיקים ומוכיח שפלובדיב (Plovdiv) אינה רק עיר של עבר, אלא גם עיר של הווה מאוד פעיל.

רובע קפאנה (Kapana District) מתאים במיוחד לשעות אחר הצהריים והערב, כאשר רוצים להחליף מוזיאונים וסמטאות עתיקות באוכל, שתייה ואווירה. זהו גם אזור טוב לטעום את הצד הקולינרי של העיר. פלובדיב (Plovdiv) ידועה באוכל שמושפע ממסורות בלקניות, בולגריות ועות׳מאניות, ויש בה מקום גם למנות מקומיות פשוטות וגם למסעדות מודרניות יותר. כדאי לטעום גבינות מקומיות, מאפים, בשרים, סלטים, קינוחים עם השפעות מזרחיות ויינות מאזור עמק תראקיה (Thracian Valley). החוויה כאן אינה צריכה להיות יוקרתית כדי להיות מוצלחת; לפעמים דווקא ישיבה במקום קטן, עם כוס יין מקומי ומנה בולגרית טובה, מסבירה את העיר טוב יותר מעוד אתר מסומן במפה.

גן הצאר סימאון (Tsar Simeon Garden) ונהר מריצה (Maritsa River): הפסקות ירוקות בתוך העיר

לצד האתרים ההיסטוריים והרובע היצירתי, כדאי להקדיש זמן גם לצד הרגוע יותר של פלובדיב (Plovdiv). גן הצאר סימאון (Tsar Simeon Garden) הוא מקום נעים להפסקה, במיוחד אם מטיילים ביום חם או רוצים לשבת מעט בין אתר לאתר. זהו לא בהכרח המקום הראשון שמזכירים כאשר מדברים על העיר, אך הוא חשוב לחוויית הביקור משום שהוא מזכיר שגם בעיר עשירה בהיסטוריה צריך רגעים פשוטים של מנוחה. הליכה בגן, עצירה ליד המזרקות או ישיבה בצל מאפשרות להאט את הקצב ולהמשיך את היום באנרגיה טובה יותר.

גם הליכה לצד נהר מריצה (Maritsa River) מעניקה לעיר ממד אחר. הנהר אינו תמיד החלק הדרמטי ביותר של הביקור, אבל הוא חלק מהזהות הגיאוגרפית של פלובדיב (Plovdiv). העיר נבנתה והתפתחה סביבו, והקרבה אליו מסבירה חלק מהחשיבות ההיסטורית שלה. טיול קצר באזור הנהר מתאים במיוחד למי שנשאר בעיר יותר מיום אחד ורוצה לראות גם צדדים פחות תיירותיים. לא כל רגע בטיול חייב להיות שיא, ולפעמים דווקא המקומות הרגילים יותר מספקים תחושה אמיתית של עיר חיה.

טיול קצר אל מצודת אסן (Asen's Fortress): נוף, אבן וסיפור ימי ביניימי

אחד היתרונות הגדולים של פלובדיב (Plovdiv) הוא האפשרות לצאת ממנה לטיולי יום קצרים ומגוונים. במרחק נוח מדרום לעיר נמצאת מצודת אסן (Asen's Fortress), מבצר ימי ביניימי שיושב בנקודה מרשימה מעל העמק, סמוך לאסנובגרד (Asenovgrad). גם אם לא נשארו במקום ארמונות שלמים או מתחם ענק, המיקום שלו עושה את העבודה. הכנסייה, קירות האבן והנוף הפתוח יוצרים תחושה דרמטית, והביקור מתאים מאוד למי שרוצה לשלב היסטוריה עם טבע בלי להתרחק יותר מדי מהעיר. זהו אתר קצר יחסית, ולכן הוא עובד היטב כחלק מחצי יום או יום מלא שכולל גם מנזר ונקודת טבע נוספת.

היופי של מצודת אסן (Asen's Fortress) הוא בכך שהיא לא דורשת מאמץ גדול מדי אך מעניקה תחושת יציאה אמיתית מהעיר. הנוף סביב המבצר מחבר את הביקור אל הרי רודופי (Rhodope Mountains), אחד האזורים היפים בדרום בולגריה (Bulgaria). אם מגיעים ביום בהיר, התצפית יכולה להיות מרשימה במיוחד, ואם משלבים את המקום עם מנזר בצ׳קובו (Bachkovo Monastery), מתקבל מסלול מאוזן של היסטוריה, דת ונוף. מי שמתכנן לשלב את המקום הזה במסלול יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות, בעיקר אם מעדיפים לא לנהוג לבד או רוצים לשלב כמה עצירות ביום אחד.

מנזר בצ׳קובו (Bachkovo Monastery) ומפלי סליבודולסקו פדאלו (Slivodolsko Padalo Waterfall): הצד הרוחני והירוק של האזור

בהמשך הדרך דרומה נמצא מנזר בצ׳קובו (Bachkovo Monastery), אחד המנזרים החשובים והמרשימים ביותר בבולגריה (Bulgaria). הוא שוכן בתוך נוף ירוק, מוקף הרים ותחושה של שקט, ומהווה מקום שבו האדריכלות הדתית משתלבת היטב עם הסביבה הטבעית. החצר, הכנסיות, הציורים והאווירה הכללית יוצרים ביקור שונה מאוד מזה של האתרים העירוניים בפלובדיב (Plovdiv). במקום שבו העיר מספרת על מסחר, תרבות ורב-שכבתיות, המנזר מספר על אמונה, התמדה והמשכיות. גם מי שאינו מטייל מתוך עניין דתי יכול ליהנות כאן מהאסתטיקה, מהשקט ומהתחושה שהמקום נבנה כדי להרחיק את האדם מעט מהיום-יום.

מטיילים שאוהבים טבע יכולים להמשיך באזור גם אל מפלי סליבודולסקו פדאלו (Slivodolsko Padalo Waterfall), הנמצאים בסביבה ירוקה ומציעים מסלול טבע יפה יותר מאשר אתר תיירות מסודר. המקום מתאים בעיקר למי שמוכן להקדיש זמן להליכה ולבדוק מראש תנאי מסלול, מזג אוויר ונגישות. זו אינה עצירה שמתאימה לכל אחד, ולכן לא כדאי לדחוס אותה בכוח ליום עמוס מדי. אבל עבור מי שרוצה להרגיש את הרי רודופי (Rhodope Mountains) ולא רק לראות אותם מרחוק, היא יכולה להוסיף למסלול ממד טבעי ומרענן. השילוב בין מצודת אסן (Asen's Fortress), מנזר בצ׳קובו (Bachkovo Monastery) והטבע מסביב יוצר יום טיול מצוין מחוץ לפלובדיב (Plovdiv).

מערות, אגמים וזיכרון: מערת סנז׳נקה (Snezhanka Cave) ובטאק (Batak)

מי שמרחיב את המסלול מערבה יכול להגיע אל מערת סנז׳נקה (Snezhanka Cave), מערה יפה הממוקמת באזור טבעי מרשים ודורשת גישה דרך מסלול הליכה. זהו אתר שמתאים יותר למטיילים שאוהבים טבע פעיל ולא רק תצפיות קלות. בתוך המערה אפשר להתרשם מתצורות סלע, נטיפים ותחושה של עולם נסתר מתחת לנוף ההררי. הביקור בה אינו חובה במסלול ראשון וקצר, אך הוא יכול להתאים מאוד למי שכבר ביקר באתרים המרכזיים סביב פלובדיב (Plovdiv) ומחפש להעמיק את החוויה באזור.

לא רחוק משם, בטאק (Batak) מציעה חוויה שונה לחלוטין, עמוקה וכואבת יותר. האזור מוכר גם בזכות אגם בטאק (Batak Lake), המתאים לנוף, מנוחה וטיולים בסביבה, אך העיר עצמה קשורה גם לזיכרון היסטורי קשה מתקופת השלטון העות׳מאני. כנסיית סווטה נדליה בבטאק (Sveta Nedelya Church Batak) מזוהה עם אירועים טראגיים שהפכו לחלק מהזיכרון הלאומי הבולגרי. זהו מקום שדורש רגישות, ולא כדאי להתייחס אליו כעוד עצירה בדרך. מי שמגיע אליו מקבל הבנה עמוקה יותר של ההיסטוריה המקומית, של מאבקי זהות ושל הדרך שבה זיכרון קולקטיבי נשמר במקומות פיזיים.

בנסקו (Bansko) וסופיה (Sofia): איך לחבר את פלובדיב (Plovdiv) למסלול רחב יותר

פלובדיב (Plovdiv) יכולה לעמוד בפני עצמה כיעד של יומיים או שלושה, אך היא גם מתחברת היטב למסלול רחב יותר בבולגריה (Bulgaria). מערבה ממנה נמצאת בנסקו (Bansko), עיירה הררית מפורסמת למרגלות הרי פירין (Pirin Mountains), המוכרת בעיקר כיעד סקי אך מציעה חוויה מעניינת גם מחוץ לעונת השלג. הרחובות הישנים, בתי האבן, האוויר ההררי, המסעדות המקומיות והקרבה למסלולי טבע הופכים אותה ליעד שמתאים למי שרוצה להחליף את האווירה העירונית בנוף אלפיני-בלקני. בחורף היא מושכת גולשים, ובשאר השנה היא יכולה להתאים למטיילים שמחפשים טבע, אוכל כפרי ושקט יחסי.

בקצה אחר של המסלול נמצאת סופיה (Sofia), בירת בולגריה (Bulgaria), הנמצאת במרחק נסיעה נוח יחסית מפלובדיב (Plovdiv). סופיה (Sofia) מתאימה ליום טיול או כנקודת התחלה וסיום לטיול במדינה, עם אתרים כמו קתדרלת אלכסנדר נבסקי (Alexander Nevsky Cathedral), מרכז עירוני נעים, שרידים עתיקים, שדרות רחבות ואווירה שונה מזו של פלובדיב (Plovdiv). אם פלובדיב (Plovdiv) היא עיר של שכבות רכות, אמנותיות וצבעוניות, סופיה (Sofia) מרגישה יותר כבירה עם מוסדות, סמלים לאומיים ומרחב גדול יותר. השילוב ביניהן יוצר תמונה מלאה יותר של בולגריה (Bulgaria): לא רק עיר עתיקה אחת, אלא מדינה שמחברת בין בירה, תרבות, הרים, מנזרים ודרכים.

אוכל, יין ואווירה: למה כדאי להשאיר זמן לשולחן בפלובדיב (Plovdiv)

הקולינריה של פלובדיב (Plovdiv) היא חלק חשוב מהחוויה, ולא כדאי להתייחס אליה רק כאל הפסקה בין אתרים. העיר נמצאת באזור שמושפע ממסורות בלקניות, בולגריות ועות׳מאניות, ולכן אפשר למצוא בה שילוב של מנות ביתיות, מאפים, בשרים, ירקות, גבינות וקינוחים עם טעמים מוכרים אך שונים מעט ממה שמטייל ישראלי רגיל אליו. עמק תראקיה (Thracian Valley) ידוע גם ביינות המקומיים שלו, ושילוב של ארוחה עם יין אזורי יכול להפוך ערב רגיל לחלק בלתי נשכח מהטיול. לא חייבים לחפש דווקא מסעדה יוקרתית; בעיר כמו פלובדיב (Plovdiv), גם מקום קטן ברובע קפאנה (Kapana District) או ליד העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv) יכול לספק חוויה טובה מאוד.

כדאי לנסות לשלב בין ארוחה מסורתית לבין מקום מודרני יותר, משום שזה בדיוק הסיפור של העיר. ביום אפשר ללכת בין שרידים רומיים ובתי סוחרים, ובערב לשבת במקום צעיר עם מוזיקה, יין ואוכל עכשווי. פלובדיב (Plovdiv) אינה עיר שמבקשת מהמטייל לבחור בין עבר להווה; היא מאפשרת ליהנות משניהם. אם רוצים להיערך מראש, אפשר לבדוק כאן מה זמין באזור, במיוחד עבור חוויות קולינריות, סיורים מודרכים או טיולים שמשלבים את העיר עם הסביבה הקרובה.

טבלת המלצות לטיול בפלובדיב (Plovdiv) והסביבה

כמה זמן כדאי להקדיש לפלובדיב (Plovdiv)

אפשר לראות את האתרים המרכזיים של פלובדיב (Plovdiv) ביום אחד אינטנסיבי, אך זו לא הדרך הטובה ביותר להרגיש את העיר. יום אחד יספיק למעבר מהיר בין התיאטרון הרומי של פיליפופוליס (Ancient Theatre of Philippopolis), העיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv), רובע קפאנה (Kapana District) והאצטדיון הרומי של פלובדיב (Roman Stadium of Plovdiv), אבל יומיים יאפשרו חוויה רגועה בהרבה. בשלושה ימים אפשר כבר להוסיף טיול אל מצודת אסן (Asen's Fortress) ומנזר בצ׳קובו (Bachkovo Monastery), ואולי גם להעמיק באזורי טבע נוספים. מי שמטייל ברחבי בולגריה (Bulgaria) יכול לשלב את העיר כחלק ממסלול בין סופיה (Sofia), בנסקו (Bansko) ואזורים נוספים בדרום המדינה.

ההמלצה החשובה ביותר היא לא להפוך את פלובדיב (Plovdiv) לתחנת מעבר בלבד. זו עיר שמתגמלת הליכה איטית, ישיבה בבתי קפה, כניסה לחצרות, טיפוס לגבעות, שיחה עם בעלי חנויות, ערב ברובע קפאנה (Kapana District) ובוקר שקט בהעיר העתיקה של פלובדיב (Old Town of Plovdiv). היא אינה מרעישה כמו בירה גדולה ואינה קטנה כמו כפר תיירותי; היא נמצאת בדיוק באמצע, במקום שבו עיר עתיקה מצליחה להישאר נעימה, חיה ונגישה. עבור מטיילים שמחפשים את הלב התרבותי של בולגריה (Bulgaria), פלובדיב (Plovdiv) היא אחת הבחירות הטובות ביותר.

קישורי מיקום