אלבניה (Albania): מדריך עברי למסלול מושלם בין ריביירה, ערים עתיקות והאלפים האלבניים

יש מדינות שמגיעים אליהן עם ציפיות ברורות, ויש מדינות שמפתיעות דווקא מפני שלא באמת יודעים למה לצפות. אלבניה (Albania) שייכת לסוג השני. היא יושבת בדרום־מזרח אירופה, מעל יוון (Greece) ומול איטליה (Italy), אבל מרגישה שונה משתיהן. יש בה חופי טורקיז שיכולים להזכיר איים יווניים, ערים עתיקות עם בתים עות׳מאניים, הרים שמרגישים כמו גלויה מהאלפים, אוכל ביתי פשוט ומעולה, ומקומיים שמצליחים לגרום גם למטייל זר להרגיש כאילו הוא הגיע למקום אמיתי ולא לתפאורה תיירותית מלוטשת מדי.

היופי של אלבניה (Albania) הוא בגיוון. בתוך טיול אחד אפשר להתחיל בעיר הבירה טירנה (Tirana), לישון ליד הים בדורס (Durrës), לטפס לתצפית מעל אגם בובילה (Lake Bovilla), לשוטט בסמטאות של ברט (Berat), לרדת דרומה אל הריביירה האלבנית (Albanian Riviera), לשחות ליד קסאמיל (Ksamil), לעמוד מעל המים הצלולים של העין הכחולה (Blue Eye), לגלות את העתיקות של בוטרינט (Butrint), ואז לסיים בכפרים ההרריים של תת׳ (Theth) והאלפים האלבניים (Albanian Alps). זהו מסלול שמרגיש כאילו כמה מדינות נדחסו למדינה אחת קטנה יחסית.

הזמן הטוב ביותר להגיע אל אלבניה (Albania) הוא בדרך כלל בין מאי לאוקטובר. בחודשי יולי ואוגוסט החופים נעשים עמוסים יותר, במיוחד באזור קסאמיל (Ksamil) וסרנדה (Sarandë), אבל מזג האוויר מתאים לרחצה ולמסלול חופים מלא. מי שמעדיף פחות עומס, מחירים רגועים יותר ותחושה טבעית יותר, ייהנה במיוחד ביוני, בספטמבר ובתחילת אוקטובר. אם רוצים להיערך מראש, אפשר לבדוק כאן חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות לאזור הזה.

איך מתחילים טיול באלבניה (Albania): נחיתה בטירנה (Tirana) ובסיס ראשון בדורס (Durrës)

רוב המטיילים מתחילים את הטיול בטירנה (Tirana), עיר הבירה של אלבניה (Albania). כבר בשלב הזה כדאי להבין שטיול במדינה יהיה נוח בהרבה עם רכב שכור. התחבורה הציבורית קיימת, אבל מי שרוצה להגיע לאגמים, חופים, כפרים הרריים, מעיינות ואתרים היסטוריים בלי להיות תלוי בלוחות זמנים מוגבלים, ירגיש הרבה יותר חופשי עם רכב. הבחירה בדורס (Durrës) כבסיס ראשון יכולה להיות מוצלחת מאוד, משום שהיא נמצאת לא רחוק מטירנה (Tirana), יושבת על הים, ומאפשרת לצאת לטיולי יום במרכז המדינה בלי להחליף מקום לינה בכל לילה.

דורס (Durrës) היא לא רק עיר לינה ליד הים. היא אחת הערים החשובות במדינה, עיר נמל מרכזית, עם טיילת, חופים, אווירה חיה ואתרים היסטוריים. מצד אחד אפשר ללכת לאורך הים, לשבת לקפה וליהנות משקיעות יפות. מצד שני, במרכז העיר נמצא האמפיתיאטרון הרומי של דורס (Durrës Amphitheatre), שמזכיר שהעיר הזאת יושבת על שכבות היסטוריות עמוקות בהרבה מהחופשה המודרנית. מי שמתחיל כאן את הטיול מקבל כניסה רכה למדינה: ים, אוכל, מרחקים נוחים, ותחושה שלא חייבים לרוץ מיד לקצה השני של המפה.

אגם בובילה (Lake Bovilla): תצפית שמסבירה למה אלבניה (Albania) הפכה ליעד מדובר

אחד הטיולים היפים שאפשר לעשות מאזור דורס (Durrës) או טירנה (Tirana) הוא אל אגם בובילה (Lake Bovilla). זהו מאגר מים מוקף הרים וצוקים, עם צבע מים עמוק ונוף דרמטי שמרגיש רחוק מאוד מהעיר למרות שהנסיעה אינה ארוכה במיוחד. כדי להגיע לתצפית היפה באמת צריך ללכת מעט, בדרך כלל בעלייה קצרה יחסית, וחלק מהשביל כולל מדרגות או קטעים מסודרים יותר. זה לא מסלול ארוך, אבל הוא כן דורש נעליים נוחות וקצת תשומת לב.

היתרון של אגם בובילה (Lake Bovilla) הוא שהתגמול מגיע מהר. לא צריך לצאת לטרק של יום שלם כדי לקבל נוף שמרגיש גדול, פתוח ומרשים. כשעומדים מעל המים ורואים את ההרים מסביב, מבינים למה אלבניה (Albania) מצליחה להפתיע כל כך הרבה מטיילים. היא לא רק מדינה של חופים, ולא רק יעד זול יחסית באירופה. יש בה טבע מחוספס, נגיש ויפהפה, שבמקומות רבים עדיין מרגיש פחות עמוס מהיעדים המוכרים במערב אירופה.

טירנה (Tirana): עיר בירה צבעונית עם עבר מורכב

אחרי הטבע של אגם בובילה (Lake Bovilla), כדאי לתת זמן גם לטירנה (Tirana). זו אינה עיר בירה קלאסית של אתרים מפוארים בכל פינה, אלא עיר שמשלבת צבע, אוכל, היסטוריה, צעירים, בתי קפה ועבר פוליטי כבד. אחד המקומות החשובים להבנת ההיסטוריה המודרנית של המדינה הוא בונקארט (Bunk'Art), מתחם שנמצא בתוך בונקר מהתקופה הקומוניסטית ומציג את השנים שבהן אלבניה (Albania) הייתה אחת המדינות הסגורות והמבודדות באירופה.

ההליכה במסדרונות של בונקארט (Bunk'Art) אינה חוויה קלילה, אבל היא חשובה. היא נותנת הקשר למדינה שרואים היום: מדינה פתוחה יותר, מתפתחת, מסקרנת ומלאה אנרגיה, אבל עם עבר לא פשוט שממשיך להשפיע על הזהות שלה. אחרי הביקור אפשר לעבור אל כיכר סקנדרבג (Skanderbeg Square), לשבת באחת המסעדות או בתי הקפה, ולראות איך טירנה (Tirana) מצליחה להיות גם בירה קטנה יחסית וגם מקום עם קצב עירוני נעים. אפשר לבדוק כאן חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות לאזור הזה.

ברט (Berat): העיר של אלף החלונות

אחד הימים היפים ביותר במסלול במרכז אלבניה (Albania) הוא יום בברט (Berat), עיר מורשת עולמית שמכונה לעיתים “עיר אלף החלונות”. הכינוי הזה אינו סתם ביטוי שיווקי. כאשר עומדים מול הבתים הלבנים המטפסים על המדרון, עם שורות החלונות הצפופות שנראות כאילו הן מביטות על הנהר והעיר, מבינים מיד מדוע המקום הפך לאחד הסמלים היפים של המדינה. ברט (Berat) שונה מאוד מערי החוף. היא איטית יותר, היסטורית יותר, ומזמינה שיטוט בסמטאות במקום בילוי על חוף.

הביקור בטירת ברט (Berat Castle) הוא חלק חשוב מהחוויה. העלייה יכולה להיות מעט תלולה, במיוחד ביום חם, אבל התצפית מלמעלה שווה את המאמץ. בתוך אזור הטירה יש תחושה של מקום שחי בתוך ההיסטוריה ולא רק משמר אותה. בתים, חצרות, כנסיות, אבנים עתיקות ונוף רחב יוצרים מרחב שלא כדאי למהר בו. מי שאוהב צילום ימצא כאן אינספור זוויות, ומי שאוהב אוכל מקומי יוכל ליהנות ממסעדות ביתיות שמגישות מנות פשוטות, נדיבות וטעימות מאוד.

ולורה (Vlorë), לגונת נרטה (Narta Lagoon) וגשר ברטאי (Brataj Bridge): הדרך אל הריביירה האלבנית

כאשר עוזבים את דורס (Durrës) ומתחילים לרדת דרומה, הטיול משנה כיוון. ולורה (Vlorë) היא שער נוח אל הריביירה האלבנית (Albanian Riviera), אבל כדאי לא להתייחס אליה רק כאל תחנת מעבר. יש בה טיילת יפה, רחובות נעימים, בתי קפה, ים, הרים ברקע ותחושה של עיר חוף שמתפתחת במהירות. אחד המקומות המעניינים באזור הוא מסגד מוראדי (Muradie Mosque), מבנה היסטורי שמוסיף עומק לאזור העירוני.

ליד ולורה (Vlorë) נמצאת לגונת נרטה (Narta Lagoon), אזור טבע יפה ושקט, ובתוכה מנזר סנט מרי (St. Mary Monastery), שמגיעים אליו דרך שביל עץ ציורי מעל המים. השילוב בין לגונה, ציפורים, שקט ומבנה דתי קטן יוצר עצירה מיוחדת מאוד לפני שממשיכים דרומה. בהמשך הדרך כדאי לשקול גם עצירה בגשר ברטאי (Brataj Bridge), גשר אבן מעל מים טורקיז שממחיש היטב את הקסם של אלבניה (Albania): מקומות יפהפיים, לא תמיד עמוסים, שמופיעים פתאום בדרך וגורמים לעצור בלי שתכננתם.

סרנדה (Sarandë) וקסאמיל (Ksamil): החלק הכי כחול של אלבניה (Albania)

הדרום של המדינה הוא המקום שבו אלבניה (Albania) הופכת ליעד חופים אמיתי. סרנדה (Sarandë) היא עיר חוף עם מפרץ יפה, טיילת, מסעדות, בתי מלון ונקודת מוצא נוחה לאתרים רבים באזור. היא יכולה להיות בסיס טוב לכמה לילות, במיוחד למי שרוצה לשלב חופים, עתיקות וטבע בלי לנסוע בכל יום מרחקים ארוכים מדי. המים באזור עמוקים, כחולים ומזמינים, והעיר מרגישה פעילה מאוד בעונת התיירות.

השם שמושך הכי הרבה תשומת לב באזור הוא קסאמיל (Ksamil), כפר חוף קטן שהתפרסם בזכות מים צלולים בגווני טורקיז ואיים קטנים מול החוף. יש מי שמכנים את האזור “המלדיביים של אירופה”, וכאשר רואים את הצבע של המים ביום שמש קל להבין למה. עם זאת, חשוב להגיע עם ציפיות נכונות: בקיץ המקום יכול להיות עמוס מאוד, והחוויה משתנה בין עונה לעונה. מי שמגיע מוקדם בבוקר, או מחוץ לשיא יולי־אוגוסט, ייהנה הרבה יותר מהיופי של המקום.

בקסאמיל (Ksamil) החוויה היא בעיקר להאט: לשכור מיטת חוף, לשתות משהו קר, להיכנס למים הצלולים, ולתת לעצמכם ליהנות מהים בלי לרוץ לאתר הבא. זה מקום פחות מתאים למי שמחפש שקט מוחלט בשיא העונה, אבל מושלם למי שרוצה חופשת ים יפה, צבעונית ודרומית. אם משלבים אותו עם סרנדה (Sarandë), העין הכחולה (Blue Eye) ובוטרינט (Butrint), מתקבל אחד האזורים החזקים ביותר במסלול.

העין הכחולה (Blue Eye): מעיין שנראה כמעט לא אמיתי

במרחק נסיעה נוח מסרנדה (Sarandë) נמצא אחד מאתרי הטבע המפורסמים במדינה: העין הכחולה (Blue Eye). זהו מעיין קרסטי עמוק מאוד, עם מים צלולים בגוונים של כחול וטורקיז, שנראים כאילו מישהו הגביר את הצבעים מעבר למציאות. הדרך מהחניה אל המקום עצמו דורשת הליכה או שימוש באמצעי תחבורה מקומי כמו קורקינט חשמלי, בהתאם למה שזמין במקום, אבל ההגעה אל המעיין היא חלק מהחוויה.

העין הכחולה (Blue Eye) היא מקום יפה מאוד, אבל גם פופולרי מאוד. לכן מומלץ להגיע מוקדם או בשעות רגועות יותר, במיוחד בקיץ. המים קרים, הצלילות מדהימה, והאזור כולו נותן תחושה של אתר טבע שנמצא בין אגדה לבין פארק לאומי. חשוב לשמור על המקום, לא להשאיר לכלוך, ולהבין שהעומס התיירותי עלול לפגוע בקסם אם המבקרים לא מתנהגים באחריות. מי שמתכנן לשלב את המקום הזה במסלול יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות.

בוטרינט (Butrint): עיר עתיקה בתוך נוף ירוק וכחול

במרחק לא גדול מקסאמיל (Ksamil) נמצא בוטרינט (Butrint), אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים ביותר באלבניה (Albania) ואתר מורשת עולמית. זהו מקום שבו ההיסטוריה אינה נמצאת בתוך אולם סגור, אלא בתוך טבע פתוח: עצים, מים, שבילים, חומות, תיאטרון עתיק, שרידים יווניים ורומיים, ונוף שמוסיף עומק לכל אבן. מי שאוהב עתיקות יקבל כאן חוויה עשירה, אבל גם מי שאינו חובב ארכאולוגיה יכול ליהנות מהשיטוט במקום.

הדבר היפה בבוטרינט (Butrint) הוא שהמקום לא מרגיש כמו אתר עתיקות יבש. הנוף שמסביב, המים, הצמחייה והשבילים הופכים אותו לטיול נעים מאוד. כדאי לתת לו זמן, לא רק להיכנס ולצאת. אפשר לעצור ליד התיאטרון העתיק, להסתכל על המים, לקרוא מעט על השכבות ההיסטוריות, ולדמיין כיצד המקום השתנה בין תקופות שונות. לצד החופים של קסאמיל (Ksamil), זהו איזון מושלם בין טבע, ים והיסטוריה.

ג׳ירוקסטרה (Gjirokastër): עיר אבן, בזאר וטירה מעל העמק

כאשר מתחילים לעלות חזרה צפונה, ג׳ירוקסטרה (Gjirokastër) היא אחת העצירות שלא כדאי לוותר עליהן. זו עיר הררית היסטורית, שגם היא אתר מורשת עולמית, והיא ידועה באדריכלות העות׳מאנית שלה, בגגות האבן, בסמטאות התלולות ובתחושה שהזמן נע בה לאט יותר. כבר בכניסה לעיר מבינים שהיא שונה מסרנדה (Sarandë) ומקסאמיל (Ksamil). כאן אין חוף, אין מיטות שיזוף ואין ים טורקיז. יש אבן, שיפועים, בזאר, מלאכות יד ונוף עמק רחב.

הביקור בטירת ג׳ירוקסטרה (Gjirokastër Castle) הוא הלב של היום בעיר. מהטירה נשקף נוף יפה אל עמק דרינו (Drino Valley), והמבנה עצמו גדול, מרשים ומלא סיפורים. באזור הבזאר אפשר למצוא עבודות יד, פריטים מקומיים, מסעדות ביתיות וקפה טוב. ג׳ירוקסטרה (Gjirokastër) היא מסוג המקומות שכדאי לחוות ברגל, גם אם הרחובות התלולים דורשים מעט מאמץ. ככל שהולכים לאט יותר, כך היא נפתחת יותר.

מעיינות תרמיים בניה (Bënjë Thermal Baths): מים חמים, גשר אבן ונוף שנשאר בזיכרון

אחד המקומות המיוחדים שאפשר לשלב בדרך חזרה צפונה הוא מעיינות תרמיים בניה (Bënjë Thermal Baths), ליד פרמט (Përmet). זהו אזור שבו בריכות מים חמים טבעיות יושבות בתוך נוף הררי, ומתחת או ליד גשר קדיוט (Kadiut Bridge), גשר אבן עתיק ויפה. יש משהו כמעט לא הגיוני בתחושה של טבילה במים חמימים מול נוף פתוח, במיוחד אחרי כמה ימים של נסיעות, הליכות וחופים.

מעיינות תרמיים בניה (Bënjë Thermal Baths) אינם אתר יוקרה, וזה חלק מהיופי שלהם. החוויה טבעית, פשוטה, ולעיתים מעט עמוסה, אבל הנוף סביב מפצה על הכול. כדאי להביא מגבת, בגדים להחלפה ונעליים מתאימות, ולזכור שמדובר באתר טבע שיש לשמור עליו. גשר קדיוט (Kadiut Bridge) מוסיף לתמונה תחושה כמעט קולנועית, במיוחד כאשר המים שמתחתיו מקבלים גוון טורקיז עדין.

קרויה (Krujë): בזאר עתיק, טירה וגאווה לאומית

בדרך צפונה, לפני שנכנסים אל ההרים הגבוהים, כדאי לעצור בקרויה (Krujë). זו עיירה קטנה יחסית, אך חשובה מאוד מבחינה היסטורית ותרבותית. היא קשורה לדמותו של סקנדרבג (Skanderbeg), הגיבור הלאומי של אלבניה (Albania), והמרכז ההיסטורי שלה מרגיש כמו מקום שבו הזמן עצר לרגע. הבזאר הישן של קרויה (Old Bazaar of Krujë) הוא אחד המקומות היפים לשוטט בהם, עם חנויות קטנות, שטיחים, עבודות עץ, מזכרות, תבלינים, אמנות מקומית ותחושה נעימה של שוק מסורתי.

מעל הבזאר נמצאת טירת קרויה (Krujë Castle), שממנה נשקף נוף יפה אל האזור. הביקור כאן אינו ארוך במיוחד, אבל הוא נותן תוספת חשובה למסלול: לא רק טבע וחופים, אלא גם זהות לאומית, סיפור התנגדות והיסטוריה מקומית. קרויה (Krujë) מתאימה מאוד לעצירה של כמה שעות בדרך אל הצפון, במיוחד אם רוצים להוסיף צבע, קניות קטנות ואווירה היסטורית לפני שממשיכים אל תת׳ (Theth).

תת׳ (Theth) והאלפים האלבניים (Albanian Alps): הסיום הכי ירוק ודרמטי למסלול

החלק ההררי של הטיול לוקח את אלבניה (Albania) למקום אחר לגמרי. תת׳ (Theth), שנמצאת בתוך האלפים האלבניים (Albanian Alps), היא כפר הררי מוקף פסגות, נהרות, גשרים, מפלים ושבילים. הדרך לשם יכולה להיות ארוכה ומפותלת, אבל הנוף בדרך הוא חלק מהחוויה. אחרי ימים של חופים, ערים עתיקות וכבישים דרומיים, ההגעה אל הכפר מרגישה כמו מעבר לעולם ירוק, קריר ופראי יותר.

הטיול בתת׳ (Theth) מתאים במיוחד למי שאוהב הליכות וטבע, גם אם לא בהכרח מחפש טרקים קשים מאוד. אחד המסלולים היפים באזור מוביל אל מפל גרונאס (Grunas Waterfall), דרך שבילים, גשרים, נהרות ונוף הררי פתוח. לאורך הדרך פוגשים מים קרים, בעלי חיים, בתי כפר, נקודות מנוחה ושקט עמוק שקשה למצוא בחופים העמוסים. זהו אחד המקומות שבהם מבינים למה כל כך הרבה מטיילים מתאהבים במדינה: היא עדיין מצליחה להרגיש גולמית, כפרית ולא ממוסחרת עד הסוף.

במרכז הכפר נמצאת כנסיית תת׳ (Theth Church), אחד הסמלים המצולמים ביותר של האזור. הכנסייה הקטנה, ההרים שמאחוריה והמרחב הפתוח יוצרים תמונה שקשה לשכוח. מי שמגיע לתת׳ (Theth) צריך לתת לעצמו לפחות לילה אחד, ועדיף שניים, כדי לא להפוך את המקום לנסיעה מתישה בלבד. האזור מזמין להאט, לאכול לחם וגבינות מקומיות, לשבת מול ההרים, ולגלות שאלבניה היפה ביותר היא לפעמים לא זו שרואים מהכביש אלא זו שמגלים אחרי הליכה.

שקודרה (Shkodër): שער רגוע לצפון האלבני

למי שמוסיף לילה בדרך אל תת׳ (Theth) או בחזרה ממנו, שקודרה (Shkodër) יכולה להיות עצירה מוצלחת מאוד. העיר יושבת בצפון המדינה, ליד אגם שקודרה (Lake Shkodër), ומשמשת בסיס נוח ליציאה אל ההרים. היא פחות דרמטית מתת׳ (Theth) ופחות נוצצת מהחופים הדרומיים, אבל יש בה אווירה נעימה, רחובות נוחים, בתי קפה, אופניים, וטירה מרשימה בשם טירת רוזפה (Rozafa Castle).

שקודרה (Shkodër) יכולה לעזור להפוך את המסלול לנוח יותר. במקום לנסוע בבת אחת מרחקים ארוכים מאוד, עוצרים בעיר, נחים, אוכלים, וממשיכים למחרת להרים. מי שיש לו זמן יכול לשלב גם את אגם קומאני (Komani Lake), שנחשב לאחד המסלולים היפים בצפון, אף שהוא דורש תכנון נוסף ולא מתאים לכל מסלול קצר. כך אפשר להרחיב את החלק ההררי של הטיול בלי להפוך אותו למרוץ.

איך לבנות מסלול חכם באלבניה (Albania)

מסלול טוב באלבניה (Albania) צריך להתחשב במרחקים, בכבישים ובעונות. אפשר להתחיל בשני לילות באזור דורס (Durrës) או טירנה (Tirana), לשלב את אגם בובילה (Lake Bovilla) ואת ברט (Berat), ואז לרדת דרומה דרך ולורה (Vlorë) אל סרנדה (Sarandë) וקסאמיל (Ksamil). משם כדאי להקדיש יום להעין הכחולה (Blue Eye) ולבוטרינט (Butrint), ובהמשך לעלות דרך ג׳ירוקסטרה (Gjirokastër) ומעיינות תרמיים בניה (Bënjë Thermal Baths) בחזרה צפונה.

לאחר החזרה לאזור המרכז, אפשר להוסיף את קרויה (Krujë) בדרך אל תת׳ (Theth) והאלפים האלבניים (Albanian Alps). מי שיש לו פחות זמן יכול לוותר על חלק מהעצירות בדרך ולבחור בין דרום חופי לבין צפון הררי. מי שיש לו עשרה עד שנים עשר ימים יוכל לשלב את שניהם בצורה טובה. הדבר החשוב ביותר הוא לא לתכנן את אלבניה (Albania) כאילו היא נראית קטנה על המפה ולכן הכול קרוב. הכבישים, ההרים והעצירות היפות בדרך גורמים לנסיעות להיות חלק משמעותי מהטיול.

עוד טיפ חשוב הוא להשאיר מרווח לנשימה. באלבניה (Albania) יש הרבה מקומות שבהם תרצו לעצור בלי שתכננתם: נהר יפה, גשר אבן, מסעדה ביתית, חוף קטן, שוק מקומי או תצפית הררית. אם המסלול צפוף מדי, מפספסים את הקסם הזה. זו מדינה שכדאי לטייל בה עם תוכנית, אבל לא עם לחץ. אפשר לבדוק כאן חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות לאזור הזה.

טבלת המלצות למסלול באלבניה (Albania)

למה אלבניה (Albania) מרגישה כמו הפתעה אמיתית

הסיבה שאלבניה (Albania) משאירה רושם חזק כל כך היא לא רק המחירים, החופים או הנופים. זו התחושה שהמדינה עדיין לא הפכה לגמרי למוצר תיירותי צפוי. במקומות מסוימים כבר רואים עומס ופיתוח מהיר, במיוחד לאורך החופים הדרומיים, אבל בהרבה אזורים עדיין יש תחושה של גילוי. מסעדה ביתית שבה האוכל מגיע מהגינה, גשר עתיק מעל מים צלולים, כפר הררי שבו אוכלים גבינה ולחם מול פסגות, או עיר אבן שבה בעלי מלאכה עדיין מוכרים עבודות יד בבזאר קטן.

למטייל הישראלי, אלבניה (Albania) יכולה להתאים מאוד למי שאוהב לשלב חופש בים עם טבע ותרבות. היא אינה מושלמת, וזה חלק מהאופי שלה. הכבישים לא תמיד קלים, השירות לא תמיד אחיד, והעומס בחלק מהחופים בקיץ יכול להפתיע. אבל מי שמגיע בגישה פתוחה מגלה מדינה מלאת נשמה, עם שילוב נדיר של יופי טבעי, היסטוריה, אוכל, הרים וחופים. זהו יעד שכדאי להגיע אליו לפני שהוא משתנה יותר מדי.

אם בונים את המסלול נכון, לא מנסים לראות הכול ביום אחד, ומשאירים זמן לעצירות לא מתוכננות, אלבניה (Albania) יכולה להפוך לאחד הטיולים הזכורים ביותר באירופה. היא מציעה את מה שמטיילים רבים מחפשים היום: מקום יפה, מגוון, אנושי, קצת פראי, ולא מלוטש עד כדי איבוד אופי.