פנמה (Panama): מדריך עברי לפלאי הטבע שבין איים קריביים, יערות עננים ושמורות ימיות

פנמה (Panama) היא מדינה שקל לטעות בה. מבחוץ רבים מזהים אותה בעיקר עם תעלת פנמה (Panama Canal), גורדי השחקים של פנמה סיטי (Panama City) או המעבר הגאוגרפי החשוב בין צפון לדרום אמריקה. אבל מי שמטייל בה באמת מגלה מהר מאוד שהסיפור שלה רחב, צבעוני וטבעי הרבה יותר. זו מדינה שבה אפשר לפתוח את הבוקר מול מים קריביים שקופים, להמשיך ליער עננים קריר עם סחלבים וקולות ציפורים, לצאת לשנורקלינג בשמורה ימית מבודדת, ולסיים את היום מול שקיעה פסיפית רגועה. פנמה (Panama) אינה רק תחנת מעבר בין יבשות ואוקיינוסים, אלא יעד מלא חיים, טבע, תרבות, חופים, הרים, קפה, יערות ואיים שנראים לפעמים כאילו נשלפו מחלום.

היופי הגדול של פנמה (Panama) נמצא בניגודים שלה. בצד אחד יש את הים הקריבי (Caribbean Sea), עם איים קטנים, דקלים, שוניות אלמוגים ומים בצבע טורקיז. בצד השני נמצא האוקיינוס השקט (Pacific Ocean), שבו החופים מרגישים לעיתים פראיים יותר, הים עמוק יותר והשמורות הימיות דרמטיות יותר. ובאמצע, בין שני העולמות האלה, נמצאים הרים ירוקים, יערות עננים, כפרים שקטים ומטעי קפה. לכן טיול טוב בפנמה (Panama) לא צריך להיבנות רק סביב “אטרקציות חובה”, אלא סביב מעבר בין קצבים: מים רגועים, ג׳ונגל צפוף, חוף מבודד, עיירה צבעונית, טבע ימי ועיר מודרנית שמזכירה עד כמה המדינה הזו מחוברת לעולם.

איי סן בלאס (San Blas Islands): גן עדן קריבי עם משמעות תרבותית

אחד המקומות המרשימים ביותר בפנמה (Panama) הוא איי סן בלאס (San Blas Islands), ארכיפלג של מאות איים קטנים מול החוף הקריבי. במבט ראשון המקום נראה כמעט לא אמיתי: חול לבן, דקלים נטויים, מים שקופים, שוניות רדודות וסירות קטנות שנעות בין האיים. אבל חשוב להבין שאיי סן בלאס (San Blas Islands) אינם רק תמונה יפה. הם חלק מגונה יאלה (Guna Yala), אזור אוטונומי של קהילת גונה (Guna), ולכן הביקור בהם צריך להיות מכבד, רגוע ומודע לכך שמדובר במקום שבו טבע ותרבות מתקיימים יחד.

החוויה באיי סן בלאס (San Blas Islands) מתאימה למטיילים שמוכנים להחליף נוחות מלאה ביופי נדיר. הלינה יכולה להיות פשוטה, החשמל לא תמיד רציף, האינטרנט עשוי להיות חלש או לא קיים, והחיים מתנהלים בקצב אחר לגמרי. בתמורה מקבלים שקט, מים צלולים, כוכבים בלילה, שחייה בין דגים צבעוניים ותחושה נדירה של התרחקות מהעולם. מי שמגיע לכאן עם ציפייה לריזורט מפואר עלול להתאכזב, אבל מי שמבין מראש שמדובר בחוויה בסיסית יותר, טבעית יותר וקהילתית יותר, עשוי לגלות את אחד המקומות הזכורים ביותר במדינה.

גונה יאלה (Guna Yala): איך מטיילים באיים בלי לפגוע במה שהופך אותם למיוחדים

הביקור בגונה יאלה (Guna Yala) דורש גישה שונה מביקור רגיל בחוף. כאן לא מדובר רק ביעד תיירותי, אלא באזור שבו קהילה ילידית שומרת על שפה, לבוש, מסורת וכללי חיים משלה. לכן חשוב להגיע דרך מפעילים שמתנהלים בכבוד מול המקומיים, להקשיב להנחיות, להביא מזומן, לא לצלם אנשים בלי רשות, ולא להתייחס לאיים כאילו הם תפאורה פרטית. דווקא כאשר מכבדים את הגבולות האלה, החוויה נעשית עמוקה יותר. המטייל מבין שהוא לא רק “מבקר בגן עדן”, אלא נכנס לרגע לעולם שמנסה לשמור על איזון עדין בין תיירות, טבע וזהות מקומית.

הימים בגונה יאלה (Guna Yala) יכולים להיות פשוטים מאוד: שחייה, ישיבה בערסל, שיט בין איים, שנורקלינג מעל אלמוגים, צפייה בכוכבי ים מרחוק, ארוחה בסיסית מול הים ושקיעה שמציפה את האופק בזהב. זה נשמע מעט, אבל דווקא הפשטות היא הסיבה להגיע. כאן אין צורך בלוח זמנים צפוף. אם רוצים להיערך מראש ולבדוק אפשרויות מסודרות של סיורים, הסעות או חוויות באזור, אפשר לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות לתכנון מוקדם בפנמה.

בוקטה (Boquete): הצד הקריר והירוק של פנמה (Panama)

אחרי החום והלחות של החוף, בוקטה (Boquete) מרגישה כמו הפסקה עמוקה לנשימה. העיירה ההררית הזו נמצאת באזור צ'יריקי (Chiriquí), למרגלות הר הגעש בארו (Volcán Barú), והיא מוקפת בנופים ירוקים, מטעי קפה, נהרות, מפלים ויערות עננים. זהו אחד המקומות הטובים ביותר בפנמה (Panama) למי שמחפש טבע בלי לוותר לגמרי על נוחות. יש כאן בתי קפה, לודג'ים, מסעדות, סיורים מודרכים ומסלולים מגוונים, אבל האווירה עדיין רגועה יותר מהעיר והרבה יותר קרירה מהחופים.

מה שמייחד את בוקטה (Boquete) הוא תחושת האיזון. מצד אחד, היא פופולרית בקרב מטיילים וזרים שחיים באזור. מצד שני, הטבע סביבה עדיין מרגיש נוכח מאוד. בבוקר אפשר לצאת למסלול בתוך יער ערפילי, בצהריים לשתות קפה מקומי, ואחר הצהריים לשבת מול הרים שמתכסים בעננים. המקום מתאים למטיילים שאוהבים הליכה, צילום, ציפורים, נהרות ואוויר נקי. הוא מתאים גם למי שרוצה לשבור מסלול חופים עם כמה ימים של הרים, במיוחד אחרי שהייה בבוקאס דל טורו (Bocas del Toro) או בפנמה סיטי (Panama City).

יערות העננים של בוקטה (Boquete Cloud Forests): מסלולים, קצאלים ומפלים

האזור שסביב בוקטה (Boquete) מפורסם בזכות יערות העננים (Cloud Forests), מערכת טבע ירוקה ולחה שבה הערפל עוטף את העצים, המוס מכסה גזעים עתיקים, סחלבים פורחים בפינות מוצלות וקולות ציפורים נשמעים מתוך הצמחייה. זהו עולם שונה מאוד מהחופים הקריביים של פנמה (Panama). כאן הכול איטי, קריר ורך יותר. אחד המסלולים המוכרים הוא שביל פייפליין (Pipeline Trail), שמתאים למי שרוצה הליכה נעימה יחסית בתוך יער, עם סיכוי לראות ציפורים, נהרות ועצים עתיקים.

מטיילים שמחפשים חוויה מרשימה יותר יכולים לצאת אל המפלים האבודים (The Lost Waterfalls), מסלול שמוביל לשלושה מפלים בתוך יער עשיר. זהו לא מסלול עירוני קליל, ולכן כדאי להגיע עם נעליים טובות, מים, ביגוד שמתאים לגשם קל וסבלנות למדרונות רטובים. חובבי צפרות יוכלו לחפש באזור גם את קצאל מרהיב (Resplendent Quetzal), אחת הציפורים היפות ביותר במרכז אמריקה. לא תמיד רואים אותה, אבל עצם ההליכה בתוך היער שבו היא חיה מוסיפה למסלול תחושה של חיפוש עדין, לא של אטרקציה מובטחת.

הר הגעש בארו (Volcán Barú): הפסגה שמחברת בין שני אוקיינוסים

הר הגעש בארו (Volcán Barú) הוא הפסגה הגבוהה ביותר בפנמה (Panama), והוא מעניק למטיילים את אחת החוויות הדרמטיות ביותר במדינה. ביום בהיר במיוחד אפשר לראות ממנו גם את הים הקריבי (Caribbean Sea) וגם את האוקיינוס השקט (Pacific Ocean), דבר שמסביר היטב את הגיאוגרפיה החריגה של המדינה. העלייה לפסגה אינה מתאימה לכל אחד. חלק מהמטיילים יוצאים למסלול רגלי בלילה כדי להגיע לזריחה, אחרים בוחרים סיור שטח ברכב מתאים, ויש גם מי שמסתפקים בנוף של ההר מתוך בוקטה (Boquete).

אם בוחרים לעלות אל הר הגעש בארו (Volcán Barú), צריך להתייחס אליו ברצינות. למרות שפנמה נתפסת כמדינה טרופית, בפסגה יכול להיות קר מאוד, רטוב ומאתגר. יש לבדוק מזג אוויר, להגיע עם שכבות חמות, פנס, מים וציוד מתאים. זהו מקום שמתגמל מטיילים שמחפשים מאמץ אמיתי, לא רק נוף קל. עבור רבים, הזריחה מעל העננים והאפשרות לראות את שני צדדי המדינה מלמעלה הופכות את האתגר לאחד הרגעים הבלתי נשכחים בטיול.

פארק לאומי קויבה (Coiba National Park): הגלאפגוס של מרכז אמריקה

בצד הפסיפי של פנמה (Panama) נמצא אחד מאוצרות הטבע הגדולים של המדינה: פארק לאומי קויבה (Coiba National Park). זהו מרחב ימי מבודד יחסית, עשיר בשוניות, יערות, איים, חופים וחיים ימיים מרהיבים. לא במקרה משווים אותו לעיתים לאיי גלאפגוס (Galápagos Islands) של מרכז אמריקה (Central America). הבידוד שלו שמר על הטבע בצורה מרשימה, והיום הוא נחשב יעד חשוב לצוללים, חובבי שנורקלינג ואנשים שמחפשים טבע ימי פראי יותר מזה שמוצאים באזורים מתוירים ונגישים יותר.

הגישה אל פארק לאומי קויבה (Coiba National Park) נעשית בדרך כלל דרך סנטה קטלינה (Santa Catalina), כפר קטן על החוף הפסיפי. מכאן יוצאים סיורי סירה אל האיים והשוניות. מתחת למים אפשר לפגוש דגים טרופיים, צבים, מנטות, דולפינים ולעיתים גם כרישי לווייתן בעונות המתאימות. מעל פני המים יש חופים כמעט ריקים, יערות וג׳ונגלים שבהם נשמעות ציפורים וקופים. זהו מקום שדורש תכנון, יום מלא ומפעיל אמין, אבל עבור מי שאוהב טבע ימי, הוא יכול להיות שיא הטיול. מי שרוצה לבדוק אפשרויות לפעילויות ימיות, צלילה או סיורים באזור יכול לבדוק כאן מה זמין לתכנון מוקדם.

סנטה קטלינה (Santa Catalina): כפר גלישה קטן ושער לטבע פראי

סנטה קטלינה (Santa Catalina) אינה עיר גדולה ואינה יעד נוצץ. זהו כפר חוף קטן, רגוע ולעיתים מעט מחוספס, שמושך אליו גולשים, צוללים ומטיילים שמחפשים את הצד הפסיפי הפחות מלוטש של פנמה (Panama). יש בו בתי הארחה, מסעדות פשוטות, חופים, שקיעות ואווירה איטית. היתרון הגדול שלו הוא הקרבה לפארק לאומי קויבה (Coiba National Park), אבל גם מי שלא יוצא לשמורה יכול ליהנות מהתחושה של מקום שנמצא בקצה הדרך.

כדאי להגיע לסנטה קטלינה (Santa Catalina) עם ציפיות נכונות. אם אתם מחפשים חיי לילה גדולים, קניות או מלונות מפוארים, זה לא המקום. אם אתם מחפשים ים, גלישה, מנוחה, סיורי טבע ואווירה רגועה, הוא יכול להתאים מאוד. בגלל שהאזור מרוחק יחסית, כדאי לתכנן מראש לינה, יציאה לשמורה והגעה. לא מומלץ להגיע לזמן קצר מדי, כי הדרך עצמה דורשת מאמץ. שניים או שלושה לילות יאפשרו ליהנות מהקצב בלי להרגיש שרק נסעתם הלוך וחזור.

מפרץ צ'יריקי (Gulf of Chiriquí): איים שקטים, לווייתנים ושקיעות פסיפיות

מפרץ צ'יריקי (Gulf of Chiriquí) הוא אזור שמציג את פנמה (Panama) הימית מזווית שונה. הוא נמצא בצד הפסיפי, ומציע איים ירוקים, מפרצים שקטים, מנגרובים, חופים מבודדים ושוניות. בניגוד לבוקאס דל טורו (Bocas del Toro), שבו האווירה קריבית, צבעונית ותוססת יותר, כאן התחושה לעיתים רגועה, רחבה ופראית יותר. זהו אזור שמתאים למטיילים שכבר ראו את המסלול הקלאסי ורוצים להוסיף שכבה פחות צפופה לטיול.

אחד המקומות המעניינים באזור הוא איסלה פרידה (Isla Parida), אי ירוק שממחיש את השילוב בין יער טרופי, חוף ומים שקטים. בעונות מסוימות אפשר לצפות באזור מפרץ צ'יריקי (Gulf of Chiriquí) בלווייתני גבנון, ולשלב שיט בין איים, שנורקלינג או קיאקים. זהו לא בהכרח יעד חובה למי שמגיע לשבוע בלבד, אבל למטיילים עם זמן נוסף הוא יכול להיות אחד המקומות המפתיעים במדינה. היופי כאן פחות מיידי ומוכר, אך מי שאוהב שקט, טבע ימי ומרחבים פתוחים ימצא בו הרבה ערך.

בוקאס דל טורו (Bocas del Toro): הארכיפלג הקריבי של צבע, מים ומוזיקה

אם איי סן בלאס (San Blas Islands) מייצגים פשטות מבודדת, בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) מייצג צד קריבי חי וצבעוני יותר. זהו ארכיפלג בצפון-מערב פנמה (Panama), שבו סירות קטנות מתפקדות כמוניות, בתים צבעוניים עומדים ליד המים, והימים מתנהלים סביב חופים, אוכל, מוזיקה ושיט. הבסיס המרכזי הוא איסלה קולון (Isla Colón), ובעיירה בוקאס טאון (Bocas Town) מרגישים את השילוב בין תיירות, חיים מקומיים, תרבות אפרו-קריבית ואווירת אי קלילה.

בבוקאס דל טורו (Bocas del Toro) המים הם מרכז החיים. יוצאים בסירה לשנורקלינג, עוברים בין איים, מחפשים דולפינים, מבקרים בחופים, או פשוט יושבים מול הים ומחכים שהיום יאט. האזור מתאים למי שרוצה חופשה קריבית עם יותר תנועה ואפשרויות מאשר איי סן בלאס (San Blas Islands). יחד עם זאת, חשוב לזכור שמזג האוויר הקריבי יכול להשתנות במהירות, וחלק מהחופים אינם תמיד רגועים לשחייה. מי שמגיע בראש פתוח, עם רצון לזוז בין נקודות ולא להישאר רק במקום אחד, ייהנה מאוד מהארכיפלג.

איסלה בסטימנטוס (Isla Bastimentos), רד פרוג ביץ' (Red Frog Beach) וזפטייה קייס (Zapatilla Cays)

אחד האיים המעניינים באזור בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) הוא איסלה בסטימנטוס (Isla Bastimentos). הוא מרגיש טבעי יותר מחלקים של איסלה קולון (Isla Colón), עם ג׳ונגל, חופים, בעלי חיים ואווירה פחות עירונית. רד פרוג ביץ' (Red Frog Beach) הוא אחד החופים המוכרים באי, והוא נקרא על שם הצפרדעים האדומות הקטנות שחיות באזור. כאן היער מתקרב אל החול, הגלים נשברים בקצב חזק יותר, והתחושה היא של חוף יפה אך לא לגמרי מאולף.

מי שרוצה חוויה עוד יותר מבודדת יכול לשלב את זפטייה קייס (Zapatilla Cays), שני איים קטנים שנמצאים בתוך אזור שמור ומציעים חול בהיר, מים יפים ותחושת “אי בודד” חזקה יותר. באזור קיימות גם לגונות שבהן אפשר לראות לעיתים תופעת ביולומינסנציה בלילה, כאשר תנועה במים יוצרת ניצוצות אור קטנים. כמו תמיד בטבע, לא כדאי להתייחס לזה כהבטחה מוחלטת, אבל כאשר התנאים מתאימים זו יכולה להיות חוויה קסומה. אם רוצים להיערך לשיט בין האיים או להזמנות באזור, אפשר לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות לבוקאס דל טורו ולאזורי החוף.

קסקו וייחו (Casco Viejo) ותעלת פנמה (Panama Canal): הצד העירוני שמשלים את הטבע

למרות שהמאמר הזה מתמקד בעיקר בטבע, אי אפשר להתעלם מהשילוב בין הפראי לעירוני בפנמה (Panama). קסקו וייחו (Casco Viejo), הרובע העתיק של פנמה סיטי (Panama City), מעניק הפסקה יפה בין מסעות לחופים והרים. זהו אזור של רחובות מרוצפים, בתים קולוניאליים, כיכרות, מסעדות, גגות עם נוף ומפגש מעניין בין היסטוריה לבין עיר מודרנית. אחרי כמה ימים בטבע, שיטוט ערב בקסקו וייחו (Casco Viejo) יכול להחזיר את הטיול לקצב אורבני נעים.

גם תעלת פנמה (Panama Canal) שייכת לאותו צד משלים של הטיול. היא אינה טבע פראי, אבל היא מסבירה מדוע המדינה הזו חשובה כל כך לעולם. ביקור באזור מנעולי מיראפלורס (Miraflores Locks) מאפשר לראות מקרוב כיצד אוניות עצומות עוברות בין מפלסי מים שונים, ומזכיר שהגאוגרפיה של פנמה (Panama) אינה רק יפה אלא גם אסטרטגית. כאשר מחברים את התעלה, העיר, האיים, ההרים והשמורות, מקבלים תמונה מלאה יותר של מדינה שמצליחה להיות גם מעבר עולמי וגם יעד טבע עצמאי.

דאריין (Darién): השם שמעורר דמיון, אך דורש זהירות

אזור דאריין (Darién) מופיע לא פעם בשיחות על הטבע הפראי של פנמה (Panama), ובצדק. זהו אחד האזורים הירוקים, העמוקים והמורכבים ביותר במדינה, עם ג׳ונגלים, נהרות, תרבויות ילידיות ובעלי חיים. אבל בניגוד ליעדים כמו בוקטה (Boquete), בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) או איי סן בלאס (San Blas Islands), זה אינו אזור שמומלץ להיכנס אליו באופן עצמאי או קליל. חלקים ממנו רגישים מבחינה ביטחונית ולוגיסטית, ולכן כל ביקור בו חייב להיעשות בזהירות רבה, עם גורמים מוסמכים ותכנון אחראי.

חשוב להזכיר את דאריין (Darién) כדי להבין את העומק של פנמה (Panama), אך לא כדי לעודד הרפתקה לא מחושבת. יש מטיילים שיסתפקו בללמוד עליו, ויש שיבחרו בסיורים מוגדרים באזורים בטוחים יותר. כך או כך, הוא מזכיר שהמדינה אינה רק איים נוחים ותעלות מפורסמות, אלא גם מרחבים פראיים מאוד, שבהם הטבע עדיין חזק, צפוף ופחות נגיש.

איך לבנות מסלול טבע נכון בפנמה (Panama)?

כדי ליהנות מפנמה (Panama) באמת, כדאי לא לנסות לדחוס את כל היעדים לטיול קצר מדי. אם יש לכם שבוע, אפשר לבחור בין מסלול עיר וחופים לבין מסלול עיר והרים. למשל, פנמה סיטי (Panama City), תעלת פנמה (Panama Canal), קסקו וייחו (Casco Viejo) ואיי סן בלאס (San Blas Islands) יוצרים שילוב קצר וטוב. אם יש עשרה ימים עד שבועיים, אפשר להוסיף את בוקטה (Boquete) או את בוקאס דל טורו (Bocas del Toro). מי שיש לו יותר זמן יכול להכניס גם את סנטה קטלינה (Santa Catalina), פארק לאומי קויבה (Coiba National Park) או מפרץ צ'יריקי (Gulf of Chiriquí).

העיקר הוא להבין שכל אזור דורש קצב אחר. איי סן בלאס (San Blas Islands) דורשים פשטות וגמישות. בוקטה (Boquete) דורשת זמן למסלולים וקפה. קויבה (Coiba) דורשת תכנון ימי ותלות במזג אוויר. בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) דורשת רצון לנוע בסירות בין איים. אם תתנו לכל מקום את הזמן הנכון, פנמה (Panama) תרגיש הרבה יותר עשירה ופחות מתישה.

טבלת המלצות לפלאי הטבע של פנמה (Panama)

טיפים חשובים לפני טיול טבע בפנמה (Panama)

הטיפ הראשון הוא לארוז לפי כמה סוגי אקלים. פנמה (Panama) אולי טרופית, אבל ההבדל בין איי סן בלאס (San Blas Islands), בוקטה (Boquete) ופארק לאומי קויבה (Coiba National Park) משמעותי מאוד. לחופים צריך בגדי ים, הגנה מהשמש, סנדלים ושק יבש לציוד. להרים צריך נעלי הליכה, בגד גשם קל ושכבה חמה לערב. לשמורות ימיות צריך סבלנות לתנאי ים משתנים, ציוד צילום מוגן מים אם משתמשים בו, ומפעיל אמין שמכיר את האזור.

הטיפ השני הוא לקחת ברצינות את נושא המעברים. נסיעה אל סנטה קטלינה (Santa Catalina) יכולה לקחת זמן, הגעה אל איי סן בלאס (San Blas Islands) כוללת בדרך כלל נסיעה וסירה, ובוקאס דל טורו (Bocas del Toro) מצריכה טיסה פנימית, אוטובוס או שילוב עם סירה, בהתאם למסלול. לכן לא כדאי לתכנן ימים צפופים מדי. פנמה (Panama) מתגמלת מטיילים שמשאירים מרווחים, במיוחד כאשר מזג האוויר משפיע על ים, סירות וראות.

הטיפ השלישי הוא לבחור אזור לפי סגנון ולא לפי תמונות בלבד. אם אתם מחפשים פשטות וים חלומי, איי סן בלאס (San Blas Islands) יכולים להתאים. אם אתם רוצים חופים עם יותר שירותים ואווירה חיה, בוקאס דל טורו (Bocas del Toro) יהיה נוח יותר. אם אתם חובבי טבע ימי רציני, פארק לאומי קויבה (Coiba National Park) עשוי להיות הבחירה החזקה ביותר. אם אתם צריכים הפסקה מהחום, בוקטה (Boquete) תיתן לכם הרים, קפה ומסלולים.

הטיפ הרביעי הוא לכבד את הטבע והקהילות. בגונה יאלה (Guna Yala) מכבדים את כללי הקהילה. בשוניות לא דורכים על אלמוגים ולא נוגעים בכוכבי ים. במסלולים לא משאירים אשפה. בשמורות ימיות בוחרים מפעילים אחראיים. הטבע של פנמה (Panama) נראה חזק, אבל הוא עדין. ככל שמטיילים בו בכבוד, כך הסיכוי שהוא יישאר יפה גם למטיילים הבאים גדול יותר.

למי פנמה (Panama) מתאימה במיוחד?

פנמה (Panama) מתאימה למטיילים שאוהבים גיוון ולא רוצים להישאר רק במקום אחד. היא מתאימה לזוגות שמחפשים שילוב של עיר, טבע וחופים; לתרמילאים שמוכנים לנוע בין אזורים; לחובבי צלילה ושנורקלינג; לחובבי קפה והרים; ולמי שרוצה לטעום את מרכז אמריקה (Central America) בלי לוותר לגמרי על תשתיות נוחות. היא פחות מתאימה למי שמחפש חופשת ריזורט אחת בלבד בלי נסיעות, אם כי גם חוויה כזו אפשר למצוא באזורים מסוימים.

הסיבה שפנמה (Panama) נשארת בזיכרון היא לא רק היופי של מקום אחד, אלא הצטברות של עולמות שונים. באיי סן בלאס (San Blas Islands) הזמן נע לפי הגלים. בבוקטה (Boquete) הערפל עובר בין עצים ומטעי קפה. בקויבה (Coiba) הטבע הימי מרגיש גדול ופראי. בבוקאס דל טורו (Bocas del Toro) הסירות והבתים הצבעוניים יוצרים קצב קריבי משלהם. ובפנמה סיטי (Panama City) נזכרים שהמדינה הזו מחברת בין יבשות, אוקיינוסים ותרבויות. מי שמוכן לתת לכל צד את המקום שלו יגלה שפנמה אינה רק יעד יפה, אלא מסע שלם בין מים, הרים, יערות ואנשים.

קישורי מיקום למקומות שהוזכרו במאמר