טיול לגאורגיה (Georgia): מסע בין כרמים, הרים, מנזרים וים שחור

גאורגיה (Georgia) היא מדינה קטנה יחסית, אבל התחושה בזמן טיול בה היא של מעבר בין עולמות שונים לגמרי. בתוך כמה שעות נסיעה אפשר לעבור מכרמים ירוקים לעיר בירה מלאת מרפסות עץ, מכבישי הרים דרמטיים לכפרי אבן מבודדים, ממערות תת-קרקעיות לחופי הים השחור (Black Sea), וממנזרים עתיקים לאדריכלות מודרנית נועזת. היא נמצאת באזור הקווקז הדרומי (South Caucasus), בין אירופה (Europe) לאסיה (Asia), אבל בפועל קשה להכניס אותה לתוך הגדרה אחת. יש בה משהו אירופי, משהו אסייתי, משהו הררי מאוד, משהו ים-תיכוני כמעט, והרבה אופי מקומי שלא דומה לשום מקום אחר.

העוצמה של גאורגיה (Georgia) אינה נמצאת רק בנופים. זו מדינה עם שפה ייחודית, כתב מסולסל שאינו דומה כמעט לשפות מוכרות אחרות, מסורת נוצרית עתיקה מאוד, שירה רב-קולית שנחשבת לאוצר תרבות, ואחת ממסורות היין העתיקות בעולם. שיטת הקבברי (Qvevri), שבה מתסיסים יין בכלי חרס גדולים הקבורים באדמה, עדיין חיה בעיקר במזרח המדינה. לכן טיול טוב בגאורגיה (Georgia) לא צריך להיות רק מסלול של נקודות תצפית. הוא צריך לכלול אוכל, יין, כנסיות, שווקים, כבישים, כפרים, שיחות עם מקומיים ומספיק זמן לעצור מול נוף בלי למהר.

המאמר הזה מציע דרך אחרת להסתכל על גאורגיה (Georgia): לא כרשימה צפופה של מקומות, אלא כמסע אזורי. מתחילים במזרח, בין הכרמים והעיירות של קאחתי (Kakheti), ממשיכים אל טביליסי (Tbilisi) והבירה העתיקה מצחטה (Mtskheta), יורדים אל המנזר החצוב של ורדזיה (Vardzia), מטפסים אל ההרים של קזבגי (Kazbegi), תושתי (Tusheti) וסוואנתי (Svaneti), ואז עוברים למערב המדינה סביב קוטאיסי (Kutaisi) והחוף של בטומי (Batumi). כך מתקבלת גאורגיה שלמה יותר: לא רק יפה, אלא גם עמוקה, מגוונת וזכירה.

קאחתי (Kakheti): ארץ היין, העמקים והעיירות השקטות

החלק המזרחי של גאורגיה (Georgia) הוא מקום טוב להתחיל בו אם רוצים להבין את החיבור העמוק בין נוף, אוכל ויין. קאחתי (Kakheti) היא אזור הכרמים הידוע ביותר במדינה, אך היא אינה רק יעד לטעימות. היא מציעה עמקים פתוחים, כפרים רגועים, מנזרים עתיקים, בתי יין משפחתיים ועיירות קטנות שמרגישות כאילו הן מבקשות מהמטייל להוריד קצב. כאן מורגש במיוחד הקשר של הגאורגים לאדמה, לאירוח ולשולחן. ארוחה מקומית, כוס יין כתום או אדום, לחם חם וגבינות יכולים להיות לא פחות משמעותיים מעוד אתר תיירותי.

אחת התחנות היפות ביותר באזור היא סיגנאגי (Sighnaghi), עיירה שיושבת על גבעה מעל עמק אלאזאני (Alazani Valley). הרחובות בה נוחים להליכה, הבתים צבועים בגוונים חמים, והחומה העתיקה שמקיפה אותה מוסיפה תחושת סיפור. הכינוי “עיר האהבה” אולי נשמע תיירותי מעט, אבל האווירה באמת רכה ונעימה. הנוף הנשקף מהעיירה אל העמק והרי הקווקז מרחוק הופך את הביקור בה למיוחד במיוחד בשעות האור הרך. מי שרוצה לשלב טעימות, סיורים או חוויות באזור יכול לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות למסלול במזרח גאורגיה.

מרכז חשוב נוסף באזור הוא תלאווי (Telavi), עיר שמרגישה פחות מלוטשת לתיירים ויותר מחוברת לחיי היום יום של קאחתי (Kakheti). במרכזה נמצא מבצר בטוניסציחה (Batonistsikhe Fortress), מתחם היסטורי ששימש בעבר כמרכז שלטוני ומלכותי. תלאווי (Telavi) מתאימה למי שרוצה להרגיש את האזור מעבר לנוף הרומנטי של סיגנאגי (Sighnaghi), ולראות עיר שבה ההיסטוריה והחיים המקומיים עדיין עומדים זה לצד זה. אם מוסיפים למסלול גם את הפארק הלאומי ושלובאני (Vashlovani National Park), מקבלים תמונה אחרת לגמרי של המזרח: אזור יבש, פתוח, כמעט סוואני, שמוכיח עד כמה הטבע של גאורגיה מגוון.

טביליסי (Tbilisi): עיר בירה בין סמטאות עתיקות לאדריכלות מודרנית

טביליסי (Tbilisi) היא עיר שמצליחה לרכז בתוכה את רוב הניגודים של גאורגיה (Georgia). היא עתיקה וצעירה, דתית וחילונית, מתקלפת ומודרנית, רגועה וסוערת. העיר יושבת לאורך נהר מטקווארי (Mtkvari River), הידוע גם בשם נהר קורה (Kura River), והגבעות שסביבה פותחות נקודות תצפית חדשות כמעט מכל כיוון. מי שמטייל בה מרגיש מהר מאוד שהיופי שלה אינו מושלם או מסודר מדי. הוא מגיע דווקא מהשכבות: מרפסות העץ הישנות, הכנסיות, בתי הקפה, הרחובות המתפתלים, הגשרים החדשים והמבנים שמספרים על תקופות שונות.

הלב התיירותי והרגשי של העיר נמצא בהעיר העתיקה של טביליסי (Tbilisi Old Town). הסמטאות כאן אינן סימטריות, הבתים אינם תמיד משופצים, והקסם נוצר מהתחושה שהכול מעט לא צפוי. מעל העיר מתנשא מבצר נריקלה (Narikala Fortress), שממנו נשקפת תצפית רחבה על הגגות, הנהר והגבעות. באזור אחר לגמרי, גשר השלום (Peace Bridge) ופארק ריקה (Rike Park) מציגים את הצד המודרני של העיר, עם זכוכית, פלדה וקווים עכשוויים שמנוגדים בכוונה למרקם ההיסטורי. הניגוד הזה הוא חלק מהאופי של טביליסי (Tbilisi), ולא משהו שצריך להסתיר.

בין האתרים הדתיים בעיר בולטים קתדרלת סמבה (Sameba Cathedral) וכנסיית מטחי (Metekhi Church). הראשונה גדולה, מרשימה ונראית מנקודות רבות ברחבי העיר, ואילו השנייה יושבת על מצוק מעל הנהר ומחברת את הנוף העירוני להיסטוריה ארוכה. מחוץ למרכז נמצא גם דברי ימי גאורגיה (Chronicles of Georgia), אנדרטה עצומה שמורכבת מעמודים גבוהים ועליהם סצנות היסטוריות ודתיות. זהו אתר שמרגיש כמעט מופרז בגודלו, אך הוא מעניק תצפית יפה ומפגש מעניין עם הדרך שבה המדינה מספרת לעצמה את סיפורה. אפשר לבדוק כאן סיורים וחוויות שמתאימים לטביליסי והסביבה.

מצחטה (Mtskheta): הבירה העתיקה והלב הרוחני של המדינה

מרחק קצר מטביליסי (Tbilisi) נמצאת מצחטה (Mtskheta), אחת הערים העתיקות והחשובות ביותר בגאורגיה (Georgia). היא הייתה בעבר בירה, והיא קשורה באופן עמוק להתנצרות המוקדמת של המדינה. למרות הקרבה לעיר הבירה, התחושה בה שונה: איטית יותר, קדושה יותר, מרוכזת סביב כנסיות, נהרות ונוף פתוח. עבור מטיילים רבים זהו אחד מטיולי היום הטבעיים ביותר מטביליסי (Tbilisi), אבל כדאי לתת לה יותר מרגע חטוף.

במרכז מצחטה (Mtskheta) נמצאת קתדרלת סווטיצחובלי (Svetitskhoveli Cathedral), אחת הכנסיות הקדושות ביותר בגאורגיה. מעל העיר יושב מנזר ג'ווארי (Jvari Monastery), שממנו נשקפת תצפית יפה במיוחד על מפגש הנהרות ועל העיר שמתחת. השילוב בין כנסייה עתיקה, נוף וגבעה פתוחה הופך את מנזר ג'ווארי (Jvari Monastery) לאחד המקומות שממחישים היטב את החיבור הגאורגי בין טבע, דת והיסטוריה. זהו אתר שאינו צריך הרבה הסברים כדי לעבוד על המטייל; מספיק לעמוד מול הנוף ולהבין מדוע המקום הזה נשאר משמעותי כל כך.

ורדזיה (Vardzia): מנזר חצוב בהר וסיפור של מקלט

בדרום גאורגיה (Georgia) נמצא אחד האתרים המיוחדים ביותר במדינה: ורדזיה (Vardzia). זהו מתחם מערות ומנזר שנחצבו בתוך מצוק סלע, עם חדרים, מעברים, טרסות וכנסיות פנימיות. מבחוץ המקום נראה כמו תבנית של פתחים קטנים בתוך ההר, אך ככל שנכנסים פנימה מתגלה עולם שלם. ורדזיה (Vardzia) לא הייתה רק מקום תפילה, אלא גם מקום מקלט והגנה בתקופות של אי יציבות. השילוב בין צורך ביטחוני, אמונה ויכולת בנייה הופך אותה לאחד המקומות המרשימים בדרום הקווקז.

כדאי לשלב את ורדזיה (Vardzia) עם ביקור במבצר חרטוויסי (Khertvisi Fortress), שנמצא באזור ומוסיף הקשר של ביצורים ושליטה בדרכים עתיקות. הדרך אל האזור עוברת בנופים פתוחים יותר ופחות עירוניים, ולכן היא מתאימה למי שרוצה לצאת מהמסלול הקלאסי של טביליסי (Tbilisi), קזבגי (Kazbegi) ובטומי (Batumi). זהו לא יעד שנכנס לכל טיול קצר, אבל עבור מי שמוכן להקדיש לו זמן, ורדזיה (Vardzia) מספקת חוויה שלא דומה כמעט לשום אתר אחר במדינה.

קזבגי (Kazbegi): כנסייה, עננים והר גדול מעל העמק

הצפון של גאורגיה (Georgia) הוא המקום שבו הרי הקווקז הגדול (Greater Caucasus) מתחילים להרגיש ממשיים, גבוהים ודרמטיים. סטפנצמינדה (Stepantsminda), שעדיין מוכרת לרבים בשם קזבגי (Kazbegi), היא אחת התחנות המפורסמות ביותר באזור. העיירה עצמה שקטה ופשוטה יחסית, אבל המיקום שלה בין הרים פתוחים הופך אותה לבסיס מצוין לטיולים, תצפיות ושהייה באוויר הררי. זהו מקום שבו מזג האוויר משתנה מהר, העננים נכנסים ויוצאים, והנוף מרגיש לפעמים כמו במה גדולה של טבע.

הסמל הגדול של האזור הוא כנסיית השילוש גרגטי (Gergeti Trinity Church), שניצבת מעל העיירה בגובה של יותר מ-2,000 מטר. הכנסייה לבדה יפה, אבל המיקום שלה הוא שהופך אותה לאייקון. מאחוריה מתנשא הר קזבק (Mount Kazbek), הר געש כבוי שמכוסה שלג וקרחונים במשך חלקים גדולים של השנה. לפי אגדה ידועה, דמותו של פרומתאוס נקשרה להר הזה, והמיתוס מוסיף שכבה נוספת למקום שכבר נראה דרמטי מאוד גם בלי הסברים. אפשר להגיע לאזור הכנסייה ברכב שטח או בהליכה, וכל דרך מעניקה חוויה אחרת.

דרומה יותר נמצא גודאורי (Gudauri), אתר סקי בחורף ומרכז לפעילויות קיץ כמו טיולים ומצנחי רחיפה. סמוך אליו ניצבת אנדרטת הידידות רוסיה-גאורגיה (Russia-Georgia Friendship Monument), מבנה חצי-עגול מהתקופה הסובייטית עם פסיפסים צבעוניים ותצפית דרמטית על קניון עמוק. למרות השם הטעון מבחינה היסטורית ופוליטית, המקום עצמו הפך לאחת מנקודות העצירה הידועות בדרך הצבאית הגאורגית. מי שמתכנן יום הררי באזור יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות למסלול ולפעילויות.

תושתי (Tusheti) ושאטילי (Shatili): הצד המרוחק והקשוח של ההרים

מי שמחפש את גאורגיה (Georgia) השקטה, המבודדת והפחות נגישה, ימצא אותה באזור תושתי (Tusheti). הדרך לשם נחשבת לאחת הדרכים ההרריות הקשות במדינה, והיא פתוחה בדרך כלל רק בעונה המתאימה. דווקא הקושי להגיע הוא חלק ממה ששומר על האזור מיוחד. אומאלו (Omalo), הכפר המרכזי באזור, מוקף מגדלי אבן, בתים פשוטים, עמקים רחבים והרים גבוהים. כאן הזמן מרגיש איטי יותר, והחיים המקומיים שומרים על אופי מסורתי חזק יותר מאשר באזורים נגישים.

מערבית יותר נמצא שאטילי (Shatili), כפר מבוצר על גבול האזור ההררי הצפוני. הבתים והמגדלים בנויים בצפיפות, כמעט כיחידה הגנתית אחת, והכפר נראה כמו מבצר חי. המקומות האלה אינם מתאימים לכל מטייל, במיוחד לא למי שמחפש נוחות מלאה או מסלול קצר. אבל עבור מי שמוכן לנסיעות קשות, תנאים פשוטים וגישה איטית יותר, תושתי (Tusheti) ושאטילי (Shatili) מציעים מפגש עם גאורגיה של גבולות, מקלטים, רועים, מגדלים וסיפורים שלא תמיד מגיעים למסלולים הרגילים.

סוואנתי (Svaneti) ואושגולי (Ushguli): מגדלי אבן מול פסגות לבנות

בצפון מערב המדינה נמצא חבל סוואנתי (Svaneti), אחד האזורים הדרמטיים והמרשימים ביותר בגאורגיה (Georgia). זהו אזור של הרים גבוהים, עמקים אלפיניים, כפרים עתיקים ומגדלי אבן שנבנו במשך מאות שנים כחלק ממערך הגנה משפחתי וקהילתי. המגדלים האלה אינם רק פריט נוף יפה. הם מספרים על עולם שבו כל בית היה צריך לדעת להגן על עצמו, וכל כפר היה חלק ממערכת מורכבת של ביטחון, עצמאות וזהות מקומית.

אחד המקומות הידועים ביותר בחבל הוא אושגולי (Ushguli), קבוצה של כפרים הנחשבת לאחד היישובים הגבוהים המיושבים בקביעות באירופה. מעל האזור מתנשא הר שחארה (Shkhara), הפסגה הגבוהה ביותר בגאורגיה (Georgia), והנוף סביבו כולל כרי דשא אלפיניים, נהרות, סוסים, קרחונים ומגדלים. מסטיה (Mestia), העיירה המרכזית באזור, משמשת בסיס נוח יותר ללינה, יציאה לטרקים ולביקור במוזיאונים מקומיים. סוואנתי (Svaneti) אינה רק נוף יפה; היא חוויה של תרבות הררית עם שפה, אדריכלות, אוכל ומסורות משלה.

קוטאיסי (Kutaisi): מערב גאורגיה בין היסטוריה, מערות וקניונים

קוטאיסי (Kutaisi) היא אחת הערים העתיקות ביותר בגאורגיה (Georgia), והיא משמשת שער טבעי למערב המדינה. העיר יושבת על נהר ריוני (Rioni River), ויש לה עבר ארוך שקשור לממלכות עתיקות, מסחר ודת. היא אולי פחות נוצצת מטביליסי (Tbilisi) ופחות מודרנית מבטומי (Batumi), אבל היא מציעה שילוב נוח של היסטוריה, אוכל מקומי, קצב רגוע וגישה מצוינת לאתרי טבע מרשימים בסביבה.

שני האתרים הדתיים הבולטים באזור הם מנזר גלאתי (Gelati Monastery) וקתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral). מנזר גלאתי (Gelati Monastery) היה מרכז רוחני וחינוכי חשוב, והוא ידוע גם בזכות פרסקאות שמורות ומעמד היסטורי גבוה. קתדרלת בגרטי (Bagrati Cathedral), היושבת על גבעה מעל העיר, מזכירה את עברה הדתי והפוליטי של קוטאיסי (Kutaisi). לא רחוק משם נמצא גם מנזר מוצאמטה (Motsameta Monastery), שממוקם על מצוק מעל עיקול נהר ויוצר תמונה יפה במיוחד.

סביב קוטאיסי (Kutaisi) נמצאים כמה מאתרי הטבע הנגישים והמעניינים ביותר במדינה. מערת פרומתאוס (Prometheus Cave) מציגה עולם תת-קרקעי של אולמות, נטיפים וזקיפים, ואילו קניון מרטווילי (Martvili Canyon) מציע מים בצבע טורקיז, קירות סלע וצמחייה צפופה. קניון אוקאצה (Okatse Canyon) מעניק חוויה שונה, עם שביל מוגבה שמאפשר להביט אל עומק הערוץ. השילוב בין היסטוריה כנסייתית, מערות וקניונים הופך את קוטאיסי (Kutaisi) לבסיס מצוין למי שרוצה לגלות את מערב גאורגיה לאט יותר.

צחאלטובו (Tskaltubo) וזוגדידי (Zugdidi): בין ספא סובייטי לארמון אצולה

ליד קוטאיסי (Kutaisi) נמצאת צחאלטובו (Tskaltubo), עיירת מרחצאות שנודעה בתקופה הסובייטית בזכות מעיינותיה ובתי ההבראה שלה. כיום חלק מהמבנים נטושים, וחלקם מספרים סיפור של עבר מפואר שהתפוגג. עבור מטיילים שאוהבים היסטוריה אורבנית ומבנים עם אווירה מסתורית, המקום יכול להיות מרתק, אך חשוב להתייחס אליו בכבוד ולא להיכנס למבנים מסוכנים או סגורים. צחאלטובו (Tskaltubo) מציגה צד אחר של גאורגיה (Georgia): לא עתיק ולא טבעי, אלא זיכרון של תקופה פוליטית וחברתית אחרת.

מערבה יותר נמצאת זוגדידי (Zugdidi), מרכז חשוב של אזור סמגרלו (Samegrelo). העיר ידועה בעיקר בזכות ארמון דדיאני (Dadiani Palace), שהיה שייך למשפחת אצולה מקומית ומוקף בגנים. הארמון מציג השפעות אירופיות ומוסיף למסלול פרק של אצולה, אדריכלות ומורשת אזורית. באזור נמצא גם מבצר רוחי (Rukhi Fortress), שמזכיר את החשיבות האסטרטגית של מערב המדינה לאורך ההיסטוריה. למי שממשיך אל סוואנתי (Svaneti) או אל החוף, זוגדידי (Zugdidi) יכולה להיות תחנה שימושית וגם מעניינת.

בטומי (Batumi): העיר שבה גאורגיה פוגשת את הים השחור

אחרי ההרים, המנזרים והכפרים העתיקים, בטומי (Batumi) מרגישה כמו שינוי חד. העיר שוכנת על חוף הים השחור (Black Sea), ויש בה אקלים לח וסובטרופי, דקלים, טיילת ארוכה, בניינים גבוהים ואדריכלות מודרנית שמפתיעה את מי שמגיע מהפנים ההררי של המדינה. בטומי (Batumi) אינה מנסה להיראות כמו טביליסי (Tbilisi) או קוטאיסי (Kutaisi). היא עיר חוף מודרנית יותר, עם אנרגיה אחרת, קצב אחר ונוף ימי שמחליף את פסגות הקווקז.

החלק הידוע ביותר בעיר הוא שדרות בטומי (Batumi Boulevard), טיילת ארוכה ליד הים עם פארקים, פסלים, שבילי הליכה, אופניים, מסעדות ונקודות צפייה. לא רחוק מהעיר נמצא הגן הבוטני של בטומי (Batumi Botanical Garden), שמציג צמחייה עשירה ונוף יפה אל החוף. מדרום לעיר נמצא מבצר גוניו (Gonio Fortress), אתר עתיק עם שורשים רומיים שמזכיר שגם באזור החוף המודרני ביותר של גאורגיה (Georgia) יש שכבות היסטוריות עמוקות. בטומי (Batumi) מתאימה לסיום רגוע יותר של הטיול, במיוחד למי שרוצה להחליף נעלי הרים בהליכה על טיילת.

קובולטי (Kobuleti), צ'קווי (Chakvi) וציחיסדזירי (Tsikhisdziri): החוף השקט יותר

לאורך החוף שמצפון לבטומי (Batumi) נמצאים מקומות רגועים יותר, שמתאימים למי שמעדיף ים וטבע בלי העומס העירוני. קובולטי (Kobuleti) היא עיירת חוף מוכרת עם חופים חלוקיים, טיילת ואווירה נינוחה יותר. צ'קווי (Chakvi) מציעה נוף ירוק יותר, עם יערות אורן שמתקרבים אל הים ויוצרים תחושה של חוף פחות בנוי. בציחיסדזירי (Tsikhisdziri) משתלבים טבע והיסטוריה, בין מצוקים, נוף לים ושרידי מבצר עתיק.

החלק הזה של החוף אינו תמיד דרמטי כמו ההרים של קזבגי (Kazbegi) או סוואנתי (Svaneti), אבל הוא חשוב למי שרוצה להבין את כל המגוון של גאורגיה (Georgia). יש כאן צד איטי, לח, ירוק וימי, שמרגיש רחוק מאוד מהכפרים המבוצרים של הצפון. טיול טוב במדינה יכול להסתיים כאן בכמה ימים רגועים, עם ים, הליכות קצרות, אוכל מקומי ותחושה שהמסע עבר דרך כמה מדינות שונות למרות שכל הזמן נשארתם בגאורגיה.

איך לבנות מסלול נכון בגאורגיה (Georgia)

הטעות הנפוצה בטיול לגאורגיה (Georgia) היא לנסות לדחוס יותר מדי אזורים בזמן קצר. המדינה אמנם אינה ענקית, אבל הכבישים ההרריים, מזג האוויר והמרחקים בפועל דורשים תכנון חכם. בטיול של שבוע אפשר להתמקד בטביליסי (Tbilisi), מצחטה (Mtskheta), יום או יומיים בקאחתי (Kakheti) ונסיעה לקזבגי (Kazbegi). בטיול של עשרה ימים עד שבועיים אפשר להוסיף את קוטאיסי (Kutaisi), מערת פרומתאוס (Prometheus Cave), קניון מרטווילי (Martvili Canyon) ובטומי (Batumi). מי שיש לו יותר זמן יכול לבנות מסלול עמוק יותר עם סוואנתי (Svaneti), תושתי (Tusheti) או ורדזיה (Vardzia).

כדאי גם לבחור את העונה לפי אופי הטיול. אזורי הרים גבוהים כמו תושתי (Tusheti) ואושגולי (Ushguli) אינם נגישים באותה מידה לאורך כל השנה, בעוד בטומי (Batumi) והחוף מתאימים יותר לחופשה רכה בעונות חמות. טביליסי (Tbilisi), קאחתי (Kakheti) וקוטאיסי (Kutaisi) יכולים להשתלב במגוון רחב יותר של עונות. מי שמתכנן מראש פעילויות, העברות וסיורים יכול לבדוק כאן אפשרויות שיעזרו לחבר בין האזורים בצורה נוחה יותר.

טבלת המלצות לטיול בגאורגיה (Georgia)

סיכום: למה גאורגיה (Georgia) מרגישה גדולה יותר ממה שהיא

הקסם של גאורגיה (Georgia) הוא בכך שהיא לא מתנהגת כמו מדינה קטנה. היא מכילה בתוכה מזרח של כרמים ויין, עיר בירה מלאת ניגודים, דרום של מנזרים חצובים, צפון של פסגות ומגדלי אבן, מערב של מערות וקניונים, וחוף ים שחור שמרגיש מודרני ולח יותר מכל מה שקדם לו. בכל אזור משתנה האור, האוכל, האדריכלות והקצב. לכן גם מסלול קצר יחסית יכול להרגיש עשיר מאוד, אם בוחרים אותו בחכמה ולא מנסים להספיק הכול.

מי שמגיע אל גאורגיה (Georgia) רק בגלל התמונות של כנסיית השילוש גרגטי (Gergeti Trinity Church) או אושגולי (Ushguli) יגלה מהר מאוד שהמדינה מציעה הרבה יותר. היא נמצאת גם בכוס יין בקאחתי (Kakheti), במרפסת עץ בטביליסי (Tbilisi), בשקט של מצחטה (Mtskheta), בקור של סוואנתי (Svaneti), במים של קניון מרטווילי (Martvili Canyon) ובטיילת של בטומי (Batumi). זו מדינה שמרשימה בלי לצעוק, ודווקא הפשטות, האירוח והניגודים שלה הם אלה שנשארים בזיכרון הרבה אחרי שהטיול נגמר.