טיול בהרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic): הרבה מעבר לריזורטים של פונטה קאנה (Punta Cana)

הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) מוכרת לרוב המטיילים דרך תמונה אחת מאוד ברורה: חוף לבן, דקל, קוקטייל, בריכה גדולה וריזורט מפנק באזור פונטה קאנה (Punta Cana). התמונה הזו נכונה, אבל היא רחוקה מלהיות כל הסיפור. מאחורי עולם הכל כלול מסתתרת מדינה גדולה, צבעונית, הררית, חמה, פראית ומגוונת מאוד, עם חצי איים ירוקים, מפלים בתוך ג׳ונגל, עיירות דייגים, ערים קולוניאליות, מדבריות מלח, איגואנות, חופים כמעט ריקים, מפרצים נסתרים, כבישים מאתגרים ואנשים שחיים בקצב קריבי אמיתי. מי שנשאר רק בתוך מתחם המלון נהנה, אבל מפספס את הצד הכי מעניין של המדינה.

הדרך הטובה ביותר להכיר את הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) היא לצאת למסלול שמחבר בין אזורים שונים. אפשר להתחיל בפינוק של פונטה קאנה (Punta Cana), להמשיך אל הטבע הירוק של חצי האי סמנה (Samaná Peninsula), לטייל אל מפל אל לימון (El Limón Waterfall), לשוט אל קאיו לבנטאדו (Cayo Levantado), לרדת לעיירת החוף לאס גלראס (Las Galeras), לנסוע צפונה אל פוארטו פלטה (Puerto Plata), להמשיך מערבה אל מונטה כריסטי (Monte Cristi), לגלות את החוף הפראי של באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas), ולסיים עם פרק היסטורי בסנטו דומינגו (Santo Domingo). מי שרוצה לשלב סיורים, שייט, פארקים, חופים או פעילויות מאורגנות יכול לבדוק כאן אפשרויות הזמנה שמתאימות לאזורים המרכזיים במסלול, בעיקר במקומות שבהם נדרש שייט, רכב שטח או תיאום מוקדם.

פונטה קאנה (Punta Cana): המקום הנוח להתחיל בו, אבל לא המקום לעצור בו

פונטה קאנה (Punta Cana) היא שער הכניסה המוכר ביותר להרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic). היא בנויה סביב חופשה קלה: נחיתה, נסיעה קצרה לריזורט, חוף רחב, בריכות, מסעדות, קוקטיילים, שמש והרבה מאוד תיירים שמגיעים כדי לנוח ולא לחשוב יותר מדי. אין בזה שום דבר רע. להפך, אחרי טיסה ארוכה, יומיים או שלושה באזור הזה יכולים להיות פתיחה מושלמת לטיול. חוף בווארו (Bávaro Beach) הוא אחד החופים הידועים באזור, ובסביבתו נמצאים רבים מהריזורטים הגדולים, עם שירותים נוחים, פעילויות מים ותחושת חופשה מאוד ברורה.

אבל פונטה קאנה (Punta Cana) היא גם מלכודת נוחה. קל מאוד להישאר בה ולחשוב שראיתם את המדינה, בזמן שבפועל ראיתם בעיקר את הצד התיירותי והמסודר ביותר שלה. מי שרוצה להבין את הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) באמת צריך לצאת מהאזור הזה. אפשר לשכור רכב, להשתמש בהסעות פרטיות או לשלב טיולים מאורגנים, אבל חשוב להבין שהמרחקים במדינה ארוכים יותר ממה שנדמה. הנסיעה מפונטה קאנה (Punta Cana) אל חצי האי סמנה (Samaná Peninsula) או אל סנטו דומינגו (Santo Domingo) יכולה לקחת שעות, ולעיתים הכבישים והנהיגה מרגישים שונים מאוד ממה שמכירים באירופה או בישראל. לכן כדאי לראות בפונטה קאנה (Punta Cana) התחלה רכה, לא תחליף למסלול.

חצי האי סמנה (Samaná Peninsula): הצד הירוק, הפראי והרומנטי של המדינה

אם צריך לבחור אזור אחד שמצליח להראות כמה הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) מגוונת, חצי האי סמנה (Samaná Peninsula) הוא מועמד חזק מאוד. זהו אזור של הרים ירוקים, יערות צפופים, כבישים מתפתלים, חופים פראיים, עיירות קטנות, מפלים, שייט, לווייתנים ועולם קריבי שמרגיש פחות מלאכותי. לאס טרנס (Las Terrenas) היא אחת העיירות הנוחות באזור, עם לינה מגוונת, מסעדות, חופים, אווירה בינלאומית ונגישות טובה לאתרים מסביב. היא מתאימה למי שרוצה בסיס נוח בלי לוותר על תחושת טבע.

היופי של חצי האי סמנה (Samaná Peninsula) הוא שאפשר לטייל בו בכמה סגנונות שונים. אפשר להתפנק בריזורט טוב, לצאת לטיולי יום, לשכור רכב ולהגיע לחופים מבודדים יותר, או לבחור עיירה קטנה כמו לאס גלראס (Las Galeras) ולהאט את הקצב. זהו לא אזור שבו כדאי למהר. חלק גדול מהחוויה הוא הדרך עצמה: הצמחייה, הכפרים, הים שמופיע פתאום בין ההרים, והתחושה שהמדינה עדיין מחזיקה כאן חלקים שלא נבלעו לגמרי בתיירות המונית.

מפל אל לימון (El Limón Waterfall): הליכה בג׳ונגל אל מקלחת טבעית

אחת החוויות המרכזיות בחצי האי סמנה (Samaná Peninsula) היא הביקור במפל אל לימון (El Limón Waterfall). זהו מפל מרשים בגובה של כ־50 מטר, שנמצא בלב אזור ירוק וצפוף. הדרך אליו עוברת במסלול טבע יפה, עם בוץ בעונות רטובות, נחלים קטנים, צמחייה טרופית, בתים מקומיים ותחושה של יציאה אמיתית מהמרחב התיירותי. יש מטיילים שמגיעים על סוסים, ויש כאלה שמעדיפים ללכת ברגל. ההליכה יכולה להיות חלקה או בוצית מאוד, תלוי בעונה ובמזג האוויר, אבל כשהמפל מלא מים החוויה חזקה במיוחד.

הדבר החשוב ביותר במפל אל לימון (El Limón Waterfall) הוא להגיע עם ציפיות נכונות. זה לא מסלול סטרילי עם שביל יבש ומדרגות נוחות לאורך כל הדרך. לפעמים מחליקים, לפעמים מתלכלכים, ולעיתים הדרך היא חלק מהסיפור לא פחות מהמפל עצמו. בסוף המסלול מחכה בריכה טבעית קרירה, והמים הנופלים מגובה יוצרים תחושה של מקלחת ענקית בתוך הטבע. למי שמגיע לסמנה (Samaná), זהו אחד המקומות שכדאי מאוד לשלב, במיוחד אם רוצים לחוות לא רק חופים אלא גם את הצד ההררי והירוק של המדינה.

מפרץ סמנה (Samaná Bay) ולווייתנים: העונה שבה הים מתעורר

בין ינואר למרץ, מפרץ סמנה (Samaná Bay) הופך לאחד המקומות הטובים באזור לצפייה בלווייתני גבנון. בתקופה הזו הלווייתנים מגיעים למים החמים של המפרץ, והחוויה של שייט בעקבותיהם יכולה להיות אחד הרגעים הזכירים ביותר בטיול. נקודת היציאה המרכזית היא בדרך כלל סנטה ברברה דה סמנה (Santa Bárbara de Samaná), עיירה המשמשת שער לשייט, לאיים ולחופים מסביב. הים לא תמיד רגוע, ולכן מי שסובל מבחילות ים צריך להיערך בהתאם, אבל כאשר רואים לווייתן מגיח מהמים, המאמץ נשכח מהר מאוד.

חשוב לבחור מפעיל אחראי, כזה שמכבד את המרחק מהלווייתנים ולא רודף אחריהם בצורה אגרסיבית. חוויית טבע טובה אינה רק עניין של לראות בעל חיים מקרוב, אלא גם של להבין שאנחנו אורחים במרחב שלו. מי שמגיע מחוץ לעונת הלווייתנים עדיין יכול ליהנות ממפרץ סמנה (Samaná Bay), בעיקר דרך שייט אל קאיו לבנטאדו (Cayo Levantado), טיולים אל הפארק הלאומי לוס האיטיסס (Los Haitises National Park) או חיבור בין חופים שונים באזור. אם רוצים לשלב שייט או פעילות ימית, אפשר לבדוק כאן חוויות רלוונטיות באזור סמנה ולבחור לפי עונה ותנאי ים.

לאס גלראס (Las Galeras): עיירת דייגים רגועה בקצה הדרך

לאס גלראס (Las Galeras) היא אחת הפינות הנעימות ביותר בחצי האי סמנה (Samaná Peninsula). היא קטנה, רגועה, פחות נוצצת מהריזורטים הגדולים, ומרגישה כמו מקום שבו הזמן האט בכוונה. יש בה מסעדות פשוטות, בתי מלון קטנים, חופים קרובים, סירות מקומיות ואווירה שמתאימה למי שרוצה לצאת מהמסלול העמוס. זהו מקום טוב לישון בו כמה לילות, לשכור סירה, לצאת לחופים סמוכים, לאכול דגים, לשתות רום מקומי וליהנות מהתחושה שהגעתם לקצה של משהו.

סביב לאס גלראס (Las Galeras) נמצאים כמה מהחופים היפים של האזור. פלאיה רינקון (Playa Rincón) נחשב לאחד הידועים שבהם, עם רצועת חוף ארוכה, מים יפים ונוף פתוח. באזור אפשר למצוא גם נהר מים מתוקים שמתחבר אל הים, סירות קטנות, מסעדות חוף וחוויות שמרגישות הרבה פחות מסחריות. מי שמחפש מלון ענק עם בידור מסביב לשעון כנראה יעדיף אזור אחר, אבל מי שמחפש קריביים שקטים יותר יתחבר מאוד ללאס גלראס (Las Galeras).

קאיו לבנטאדו (Cayo Levantado): האי שנראה כמו פרסומת לרום

קאיו לבנטאדו (Cayo Levantado), שמכונה לעיתים גם אי בקרדי (Bacardi Island), הוא אי קטן ומצולם מאוד במפרץ סמנה (Samaná Bay). הוא קיבל את הדימוי המפורסם שלו בזכות חופים לבנים, דקלים, מים בגוונים בהירים ותחושה של אי טרופי קלאסי. חלק מהאי שייך לריזורט פרטי, אך יש גם אזור ציבורי שאליו מגיעים בטיולי שייט. אם מגיעים מוקדם, לפני קבוצות גדולות, אפשר ליהנות ממנו בצורה הרבה יותר נעימה. כאשר המקום מתמלא, הוא עדיין יפה, אבל פחות מרגיש כמו אי בודד ויותר כמו תחנת יום פופולרית.

הביקור בקאיו לבנטאדו (Cayo Levantado) מתאים מאוד למי שרוצה יום קליל של ים, שייט, צילום, שתייה מול המים ורגע של חופשה קלאסית. הוא פחות מתאים למי שמחפש מקום פראי ולא נגוע, אבל כחלק ממסלול בסמנה (Samaná) הוא מוסיף צבע יפה מאוד. כדאי להביא מזומן, הגנה מהשמש, מגבת וסבלנות לתיירות המקומית. זהו מקום שבו היופי ברור מיד, ולכן אין צורך לנסות להפוך אותו ליותר ממה שהוא: אי קטן, יפה, נוח ומאוד קריבי.

פוארטו פלטה (Puerto Plata): עיר חוף עם היסטוריה, מבצר ורכבל

אחרי השקט היחסי של חצי האי סמנה (Samaná Peninsula), פוארטו פלטה (Puerto Plata) מציעה שילוב אחר: עיר חוף ותיקה, היסטוריה קולוניאלית, חופים, ריזורטים, טיילת, מבצר ורכבל שעולה אל תצפית מרשימה. מרכז העיר מרגיש קטן ונגיש יחסית, ובתוך זמן קצר אפשר להגיע אל קתדרלת פוארטו פלטה (Puerto Plata Cathedral), אל מבצר סן פליפה (Fortaleza San Felipe) ואל רחובות צבעוניים שמושכים מטיילים לצילום ושיטוט. העיר אינה מושלמת ואינה אחידה, אבל יש לה אופי ברור ומיקום מצוין בצפון המדינה.

האטרקציה הבולטת ביותר בפוארטו פלטה (Puerto Plata) היא הר איזבל דה טורס (Mount Isabel de Torres). הרכבל אל הפסגה מעניק תצפית רחבה על העיר, הים וההרים, ובחלק העליון יש גנים בוטניים, שבילים קצרים ופסל המזכיר במראהו את הפסל המפורסם בריו דה ז׳ניירו (Rio de Janeiro). זו אחת הפעילויות שכדאי מאוד לשלב בעיר, במיוחד ביום עם ראות טובה. מי שנוסע לאורך החוף הצפוני יכול להשתמש בפוארטו פלטה (Puerto Plata) גם כתחנת מנוחה נוחה בין סמנה (Samaná) לבין מערב המדינה.

מונטה כריסטי (Monte Cristi): הצד היבש, השקט והפחות מוכר

ככל שנוסעים מערבה לאורך החוף הצפוני, לכיוון הגבול עם האיטי (Haiti), הנוף מתחיל להשתנות. מונטה כריסטי (Monte Cristi) מרגישה אחרת לגמרי מאזורי החוף הלחים והירוקים יותר. האקלים יבש יותר, הצמחייה דלילה יותר, והתחושה היא של קצה מדינה, רחוק מהריזורטים ומהמסלולים הרגילים. זהו אזור שמתאים למטיילים שמחפשים שקט, טבע אחר ונקודות נוף לא עמוסות. לא מגיעים לכאן בשביל חיי לילה או נוחות תיירותית גבוהה, אלא בשביל מרחב, שקיעות ונופים קשוחים יותר.

הסמל המרכזי באזור הוא אל מורו (El Morro), מצוק גדול וייחודי שמתרומם ליד הים ויוצר אחד הנופים הדרמטיים ביותר בצפון-מערב המדינה. החוף סביבו שונה מאוד מחופי הפנטזיה של פונטה קאנה (Punta Cana) או קאיו לבנטאדו (Cayo Levantado). הוא סלעי יותר, פראי יותר ופחות מסודר, אבל דווקא בגלל זה הוא מרשים. מי שמגיע למונטה כריסטי (Monte Cristi) צריך להבין שזהו אזור לשקט ולנוף, לא לאטרקציות צפופות. במובן הזה, הוא מתאים במיוחד למי שמטייל ברכב ורוצה להרגיש את הצדדים הפחות מוכרים של הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic).

באני (Baní), לאס סלינאס (Las Salinas) ודיונות חול מפתיעות

המעבר אל הדרום של הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) חושף עוד שכבה מפתיעה במדינה: אזור יבש, חם, פתוח ושונה מאוד מהתדמית הקריבית הקלאסית. באזור באני (Baní) ולאס סלינאס (Las Salinas) אפשר לפגוש נופים של בריכות מלח צבעוניות, דיונות חול, חום כבד ואווירה כמעט מדברית. זהו אחד המקומות שממחישים בצורה הטובה ביותר עד כמה המדינה מגוונת. בתוך כמה שעות נסיעה אפשר לעבור מג׳ונגלים וחופים ירוקים לנוף שמזכיר מדבר לחופי הים הקריבי.

מכרות המלח של לאס סלינאס (Las Salinas Salt Mines) הם מקום מיוחד לצילום ולעניין גיאוגרפי. צבעי המים משתנים לפי מינרלים וריכוזי מלח, והעבודה באזור עדיין נראית פיזית וקשה. לא רחוק משם נמצאות דיונות באני (Dunas de Baní), מרחב חולי ומפתיע שמרגיש לא קשור לשאר המדינה. זהו לא אזור חובה לכל מטייל קצר בזמן, אבל מי שיוצא למסלול רחב בדרום ירוויח כאן חוויה שונה, כזו שמוסיפה למאמר הפנימי של הטיול עוד פרק לא צפוי.

בראונה (Barahona) ופדרנאלס (Pedernales): הדרך אל החוף היפה במדינה

הדרום-מערב של הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) פחות מפותח תיירותית, אך הוא מחזיק כמה מהנופים המרשימים ביותר במדינה. בראונה (Barahona) יכולה לשמש תחנת מעבר לאורך החוף, עם אווירה מקומית, אוכל פשוט ונוף ים פחות מלוטש. משם ממשיכים מערבה, לכיוון פדרנאלס (Pedernales), עיירת גבול קטנה יחסית ליד האיטי (Haiti). האזור הזה מרוחק, חם ולעיתים בסיסי מאוד מבחינת שירותים, אבל הוא מוביל אל אחת הסיבות המרכזיות לצאת למסע ארוך כל כך: באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas).

פדרנאלס (Pedernales) אינה יעד נופש קלאסי. מגיעים אליה כי היא קרובה לאחד החופים הגדולים והפראיים במדינה, וכי היא מאפשרת לישון קרוב יחסית אחרי יום ארוך של נסיעות. חשוב לתכנן כאן היטב לינה, דלק, מזומן וזמני הגעה. לא כדאי להגיע מאוחר מדי בלי מקום מסודר, במיוחד אם לא רוצים לחזור באותו יום את כל הדרך. זהו אזור שמתגמל מטיילים עצמאיים, אבל לא מפנק אותם כמו אזורי הריזורטים.

באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas): החוף שמצדיק את כל המאמץ

באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas) הוא אחד החופים היפים ביותר בהרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic), ויש רבים שיטענו שהוא היפה ביותר במדינה כולה. החוף נמצא באזור מוגן, בתוך מרחב טבעי פראי, ללא ריזורטים גדולים, ללא טיילת מסחרית וללא תחושת פיתוח מוגזמת. החול בהיר מאוד, המים צלולים, ההרים היבשים סביבו יוצרים ניגוד דרמטי, והמרחק הגדול מהמרכזים התיירותיים שומר עליו שקט יחסית. ההגעה אינה פשוטה: בדרך כלל מגיעים באמצעות רכב שטח או שייט קצר מאזור קאבו רוחו (Cabo Rojo), אבל המאמץ משתלם.

החוויה בבאיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas) שונה מאוד מהחוויה בפונטה קאנה (Punta Cana). אין כאן בריכה ליד החדר, אין בופה ענק, ואין צוות בידור. יש טבע חשוף, ים יפהפה, שמש חזקה, מעט צל ותחושה נדירה של חוף שנשאר כמעט כמו שהוא. לכן צריך להגיע מוכנים: מים, אוכל קל, קרם הגנה, כובע ומשקפי שמש הם לא המלצה אלא צורך אמיתי. מי שמחפש נוחות מקסימלית אולי יעדיף חופים אחרים; מי שמחפש חוף שייזכר שנים יתקשה למצוא מקום חזק יותר מזה במדינה.

סנטו דומינגו (Santo Domingo): פרק היסטורי בלב הקריביים

אין דרך להבין את הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) בלי להקדיש זמן לסנטו דומינגו (Santo Domingo). זו עיר גדולה, עמוסה ולעיתים לא פשוטה, אבל בלב שלה נמצא האזור הקולוניאלי (Zona Colonial), אחד המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה של אמריקה הלטינית. העיר נוסדה בסוף המאה ה־15, והאזור העתיק שלה עדיין שומר על רחובות אבן, מבנים קולוניאליים, כיכרות, כנסיות ומוזיאונים. אחרי ימים של חופים וטבע, הכניסה לסנטו דומינגו (Santo Domingo) מזכירה שהמדינה הזו היא לא רק יעד נופש, אלא גם מקום עם עבר עמוק, מורכב ומשפיע.

בהאזור הקולוניאלי (Zona Colonial) כדאי להסתובב ברגל, להיכנס אל קתדרלת סנטו דומינגו (Catedral Primada de América), לעבור ברחוב קאלה לאס דמאס (Calle Las Damas), לראות את מבצר אוסאמה (Fortaleza Ozama) ולשלב עצירה בפארק קולון (Parque Colón). האזור מרגיש כמו כפר היסטורי בתוך עיר גדולה מאוד, וזה חלק מהקסם שלו. מי שמטייל ברכב בכל המדינה יכול להשתמש בסנטו דומינגו (Santo Domingo) כתחנת סיום תרבותית לפני החזרה לפונטה קאנה (Punta Cana) או לשדה התעופה.

לה רומנה (La Romana), באיהיבה (Bayahibe) והפארק האקולוגי סקייפ (Scape Park): עצירות נוחות בדרך חזרה

בדרך חזרה לכיוון פונטה קאנה (Punta Cana), אפשר לשלב עצירות באזור לה רומנה (La Romana) ובאיהיבה (Bayahibe). באיהיבה (Bayahibe) ידועה בעיקר כנקודת יציאה לשייט אל האי סאונה (Saona Island), אחד היעדים הפופולריים במדינה לטיולי יום. זהו אזור שמתאים יותר למי שרוצה חופים, שייט, שנורקלינג ומים רגועים יותר. לעומת זאת, לה רומנה (La Romana) משמשת לעיתים כתחנת מעבר או בסיס נוח, אך היא פחות מרגשת כיעד עצמאי ביחס למקומות אחרים במסלול.

למי שנשאר באזור פונטה קאנה (Punta Cana) ורוצה חוויה מסודרת יותר, הפארק האקולוגי סקייפ (Scape Park) באזור קאפ קאנה (Cap Cana) יכול להתאים ליום של פעילות קלה, טבע מסודר, מים, מערות ואטרקציות משפחתיות. זו לא חוויה פראית כמו באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas) או מפל אל לימון (El Limón Waterfall), אבל היא נוחה, נגישה ומתאימה למטיילים שרוצים להוסיף עניין בלי לצאת למסע ארוך בכבישים. מי שמתכנן יום כזה יכול לבדוק כאן פעילויות יומיות באזור פונטה קאנה והחוף המזרחי.

נהיגה, מרחקים ותכנון מסלול בהרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic)

טיול עצמאי בהרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) ברכב יכול להיות חוויה נהדרת, אבל הוא דורש ביטחון, סבלנות וגמישות. הכבישים משתנים מאוד מאזור לאזור. יש כבישים טובים ונוחים, ויש דרכים משובשות, צרות, מלאות בורות, בעלי חיים, אופנועים, משאיות ואנשים שחוצים כמעט מכל מקום. הנהיגה אינה תמיד דומה למה שמטייל ישראלי או אירופי רגיל אליו, ולכן לא כדאי לבנות ימים עמוסים מדי. נסיעה שנראית קצרה במפה יכולה להיות ארוכה יותר בפועל, במיוחד כאשר עוברים בין חופים, הרים ואזורים מרוחקים.

מי שלא רוצה לנהוג יכול להסתמך על הסעות פרטיות, טיולים מאורגנים או תחבורה ציבורית בין חלק מהערים, אך אז הגמישות יורדת. באזורים כמו סמנה (Samaná), מונטה כריסטי (Monte Cristi) ופדרנאלס (Pedernales), רכב מעניק יתרון גדול. לעומת זאת, אם הטיול מתמקד רק בפונטה קאנה (Punta Cana), סנטו דומינגו (Santo Domingo) ואולי סיור יום אחד, אין בהכרח צורך לשכור רכב לכל התקופה. ההמלצה החשובה היא לא לתכנן את המדינה לפי מרחקים בלבד, אלא לפי איכות הכבישים, שעות אור, עצירות, עייפות ואופי הנהיגה.

טבלת המלצות מסכמת לטיול בהרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic)

סיכום: למה כדאי לראות את הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) מחוץ למלון

הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) היא הרבה יותר מחופשת בטן-גב. נכון, היא יודעת לפנק, ויש לה אזורי ריזורטים מהטובים והנוחים בקריביים, אבל מי שיוצא מהשערים של המלון מגלה מדינה רחבה, חיה ומפתיעה. פונטה קאנה (Punta Cana) נותנת התחלה רכה, חצי האי סמנה (Samaná Peninsula) מעניק טבע ירוק וחופים מרגשים, מפל אל לימון (El Limón Waterfall) מוסיף הרפתקה, פוארטו פלטה (Puerto Plata) מציעה היסטוריה ותצפית, מונטה כריסטי (Monte Cristi) משנה את צבעי הנוף, באיה דה לאס אגילאס (Bahía de las Águilas) מציג חוף כמעט מושלם, וסנטו דומינגו (Santo Domingo) מחזירה את הטיול אל שכבות ההיסטוריה.

המסלול הטוב במדינה אינו חייב לכלול הכול. מי שמגיע לשבוע יכול לבחור בין חופשה נוחה במזרח לבין מסלול קצר יותר בסמנה (Samaná). מי שמגיע לשבועיים או שלושה יכול לבנות מסע אמיתי סביב האי, עם רכב, עצירות, חופים, כפרים, ערים ודרכים מפתיעות. הסוד הוא לא לנסות להשוות כל חוף לריזורט ולא כל עיירה לאירופה. הרפובליקה הדומיניקנית (Dominican Republic) עובדת הכי טוב כאשר נותנים לה להיות מה שהיא: קריבית, צבעונית, לא תמיד מסודרת, יפה מאוד, ולעיתים הרבה יותר פראית ומרגשת ממה שתמונת החופשה הראשונה מספרת.