מסלול 10 ימים באיטליה (Italy): רומא, פירנצה, טוסקנה, צ'ינקווה טרה וונציה בטיול ראשון אחד

טיול ראשון אל איטליה (Italy) יכול להרגיש כמו חלום גדול מדי. המדינה מלאה בערים היסטוריות, כפרים, מוזיאונים, חופים, רכבות, אוכל, יין, כנסיות, גשרים, גלריות ונופים, ולכן קל מאוד להתבלבל כבר בשלב התכנון. מצד אחד רוצים לראות את רומא (Rome), כי אי אפשר לדמיין ביקור ראשון באיטליה בלי הקולוסיאום, מזרקת טרווי והוותיקן. מצד שני, קשה לוותר על פירנצה (Florence), עיר הרנסנס, על הגבעות של טוסקנה (Tuscany), על הכפרים הצבעוניים של צ'ינקווה טרה (Cinque Terre), ועל הסיום הרומנטי בתוך התעלות של ונציה (Venice). החדשות הטובות הן שלא חייבים לבחור בין כל אלה, אם בונים את המסלול בצורה חכמה ולא דוחסים יותר מדי.

המסלול המוצע כאן נועד למטיילים שמגיעים לאיטליה (Italy) בפעם הראשונה ורוצים לקבל תמונה רחבה של המדינה בעשרה ימים: עתיקות, אמנות, אוכל, נוף, חוף, רכבות, עיר גדולה, כפרים ותחושה רומנטית של סוף מסע. הוא מתחיל ברומא (Rome), ממשיך אל פירנצה (Florence) וטוסקנה (Tuscany), יורד אל הים והכפרים של צ'ינקווה טרה (Cinque Terre), ומסתיים בונציה (Venice). זהו מסלול שאינו מנסה לראות את כל איטליה, כי זה בלתי אפשרי בעשרה ימים, אלא לבחור את המקומות שמעניקים את החוויה המגוונת והטבעית ביותר לטיול ראשון. מי שרוצה להזמין מראש כרטיסים, סיורים מודרכים, רכבות פנימיות, חוויות אוכל או כניסות לאתרים יכול לבדוק כאן חוויות, כרטיסים והזמנות שמתאימות למסלול הזה.

למה להתחיל ברומא (Rome) ולסיים בוונציה (Venice)

הדרך הנוחה ביותר לבנות מסלול כזה היא לנחות ברומא (Rome) ולצאת חזרה מונציה (Venice). כך לא מבזבזים יום על חזרה אחורה, והמסלול מתקדם צפונה בצורה טבעית. רומא (Rome) מתאימה לפתיחה משום שהיא נותנת מיד תחושת היסטוריה גדולה: רחובות עתיקים, כיכרות, מזרקות, מבנים בני אלפי שנים ואוכל שמכניס אתכם לאווירה האיטלקית מהר מאוד. ונציה (Venice), לעומת זאת, מתאימה לסיום משום שהיא מרגישה כמו עולם אחר. אחרי רכבות, מוזיאונים וטיולים רגליים, ההגעה אל עיר שנבנתה על מים יוצרת תחושת סיום חגיגית ורומנטית במיוחד.

מבחינה לוגיסטית, המסלול נשען בעיקר על רכבות, וזה יתרון גדול. אין צורך לשכור רכב לכל התקופה, להתמודד עם חניה בערים היסטוריות או להיכנס לאזורי תנועה מוגבלת. בין רומא (Rome), פירנצה (Florence), לה ספציה (La Spezia) וונציה (Venice) אפשר להתנייד ברכבות בצורה נוחה יחסית, ובאזורים כמו צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) הרכבת המקומית היא ממילא הדרך היעילה ביותר לעבור בין הכפרים. אם רוצים להוסיף יום כפרי בטוסקנה (Tuscany), אפשר לקחת סיור מאורגן, רכבת, אוטובוס או רכב ליום אחד בלבד, בלי להפוך את כל הטיול לטיול נהיגה.

ימים 1 עד 3: רומא (Rome) בקצב שמכבד את העיר

היום הראשון ברומא (Rome) צריך להיות קל. אחרי טיסה, הגעה אל העיר, צ'ק-אין ועייפות טבעית, אין סיבה להתחיל מיד עם מוזיאון גדול או אתר עמוס. עדיף להכיר את העיר דרך הליכה פתוחה. אפשר להתחיל בהמדרגות הספרדיות (Spanish Steps), להמשיך אל מזרקת טרווי (Trevi Fountain), ואז לאט לאט לרדת לכיוון המרכז ההיסטורי. זריקת מטבע למזרקה היא אולי מנהג תיירותי מוכר, אבל יש בו משהו נחמד שמכניס לאווירה של העיר. בהמשך היום, חצייה אל טרסטוורה (Trastevere) לארוחת ערב יכולה להיות פתיחה מושלמת. השכונה מלאה סמטאות אבן, מסעדות קטנות, ברים ואווירה חמה יותר מהאזורים הסופר-תיירותיים.

ביום השני מגיע הזמן לפגוש את רומא העתיקה (Ancient Rome). כדאי להתחיל בהקולוסיאום (Colosseum), אך חשוב להזמין כרטיסים מראש, ועדיף לשקול סיור מודרך. האתר מרשים גם בלי הסבר, אבל ההיסטוריה של משחקי הגלדיאטורים, ההנדסה הרומית והמבנה החברתי של האימפריה מקבלת הרבה יותר עומק כאשר מישהו מחבר את האבנים לסיפור. משם ממשיכים אל הפורום הרומי (Roman Forum) וגבעת הפאלאטיום (Palatine Hill). שלושת האתרים משתלבים יחד, ולכן לא נכון לראות רק את הקולוסיאום ולוותר על השאר. ההליכה בין השרידים, העמודים, הכיכרות והגבעה מאפשרת להבין איך נראתה ליבה של רומא העתיקה.

אחרי אזור העתיקות אפשר להמשיך אל אנדרטת ויטוריו אמנואלה השני (Altare della Patria), מבנה עצום ולבן שקשה לפספס, ומשם ללכת אל הפנתאון (Pantheon). זהו אחד המבנים המרשימים ביותר שנשתמרו מהעולם העתיק, והכיפה שלו עדיין מצליחה להפתיע גם מטיילים שכבר ראו לא מעט כנסיות ומקדשים. במרחק קצר נמצאת פיאצה נאבונה (Piazza Navona), כיכר אלגנטית עם מזרקות, אמני רחוב ובתי קפה. זהו יום מלא, ולכן בערב כדאי לאכול באזור המרכז ההיסטורי בלי להעמיס עוד אתר גדול.

היום השלישי מוקדש לקריית הוותיקן (Vatican City), המדינה הקטנה בעולם ואחד המרכזים האמנותיים והרוחניים החשובים באירופה. את הבוקר כדאי לפתוח במוזיאוני הוותיקן (Vatican Museums) ובהקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel). זהו מקום עמוס מאוד, ולכן הזמנה מראש כמעט הכרחית. כדאי להקדיש לחוויה כמה שעות ולא להגיע רעבים או לחוצים. לאחר מכן ממשיכים אל בזיליקת פטרוס הקדוש (St Peter's Basilica), אחת הכנסיות המרשימות בעולם. גם מי שאינו דתי יכול להתרשם מהקנה מידה, מהאמנות ומהאדריכלות. אם יש כוח, העלייה לכיפה מעניקה אחת מתצפיות העיר היפות ביותר.

אחרי הוותיקן אפשר ללכת אל טירת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo), שנבנתה במקור כמאוזוליאום לקיסר הדריאנוס והפכה לאורך השנים למבצר, מקום מקלט וסמל עירוני. הגשר הסמוך מעל נהר הטיבר (Tiber River) יפה במיוחד לקראת ערב. זו דרך טובה לסגור את שלושת הימים הראשונים: לא בעוד רשימת אתרים, אלא בתחושת מבט לאחור על עיר שכולה שכבות. אם רוצים להזמין מראש כרטיסים לקולוסיאום, הוותיקן או סיורים מודרכים ברומא, אפשר לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות ולחסוך זמן בתורים.

ימים 4 עד 6: פירנצה (Florence) והכניסה אל טוסקנה (Tuscany)

ביום הרביעי עולים על רכבת מהירה מרומא (Rome) אל פירנצה (Florence). הנסיעה קצרה יחסית, וכאשר יורדים בעיר מרגישים מיד שהקצב השתנה. פירנצה (Florence) קטנה ונוחה יותר מרומא (Rome), אבל היא צפופה באמנות, אדריכלות והיסטוריה. כבר ביום הראשון בעיר כדאי להגיע אל קתדרלת סנטה מריה דל פיורה (Cathedral of Santa Maria del Fiore), המוכרת גם כדואומו של פירנצה (Florence Duomo). הכיפה העצומה, החזית הצבעונית והכיכר שסביבה יוצרים רגע פתיחה חזק מאוד. ליד הקתדרלה נמצאים גם בית הטבילה של סן ג'ובאני (Baptistery of Saint John) ומגדל הפעמונים של ג'וטו (Giotto's Bell Tower).

בהמשך היום כדאי ללכת אל פיאצה דלה סיניוריה (Piazza della Signoria) ופלאצו וקיו (Palazzo Vecchio), הלב האזרחי של העיר. מהכיכר אפשר להמשיך אל פונטה וקיו (Ponte Vecchio), הגשר המפורסם מעל נהר הארנו (Arno River), שמלא בחנויות תכשיטים ונשאר אחד הסמלים המובהקים של העיר. מומלץ לא למהר ביום הזה אל מוזיאון גדול נוסף. פירנצה (Florence) יפה במיוחד כאשר הולכים בה לאט, מביטים בחזיתות, נכנסים לכנסייה קטנה, עוצרים לג'לטו ומאפשרים לעיר להיכנס דרך הרגליים ולא רק דרך כרטיסי כניסה.

היום החמישי מתאים ליציאה אל טוסקנה (Tuscany). אפשר לבחור בין כמה אפשרויות, בהתאם לקצב ולתחומי העניין. סיינה (Siena) היא אחת הערים היפות באזור, עם פיאצה דל קמפו (Piazza del Campo), קתדרלה מרשימה וסמטאות ימי ביניימיות מלאות אופי. סן ג'ימיניאנו (San Gimignano) מציעה חוויה שונה: עיירה קטנה מוקפת חומה, מגדלים עתיקים ונוף של גבעות. מי שאוהב יין יכול לשלב אזור כמו קיאנטי (Chianti), עם יקבים, כרמים וארוחה כפרית. זהו היום שבו איטליה העירונית מפנה מקום לאיטליה של גבעות, דרך כפרית, ברושים ויין.

ביום השישי נשארים בפירנצה (Florence) ומעמיקים בצד התרבותי שלה. מי שרוצה לראות אמנות גדולה יכול לבחור בין גלריית אופיצי (Uffizi Gallery), שבה נמצאות יצירות מרכזיות של הרנסנס, לבין גלריית האקדמיה (Accademia Gallery), שבה מוצג פסל דוד של מיכלאנג'לו. לא חייבים לעשות את שני המוזיאונים באותו יום אם אתם לא חובבי אמנות כבדים. אפשר לשלב אחד מהם עם בזיליקת סנטה קרוצ'ה (Basilica of Santa Croce), עם שוק סן לורנצו (San Lorenzo Market), או עם הליכה אל גני בובולי (Boboli Gardens). לקראת שקיעה, פיאצלה מיכלאנג'לו (Piazzale Michelangelo) היא נקודת סיום נפלאה לשלושת ימי פירנצה, עם נוף רחב אל הכיפה, הגשרים והעיר כולה. אם רוצים לשלב סיור יין, סיור מודרך או כרטיסים למוזיאונים, אפשר לבדוק כאן אפשרויות שמתאימות לפירנצה וטוסקנה.

ימים 7 עד 8: צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) בין חמישה כפרים, ים וצוקים

ביום השביעי עוזבים את פירנצה (Florence) ונוסעים ברכבת אל לה ספציה (La Spezia), שער הכניסה הנוח אל צ'ינקווה טרה (Cinque Terre). פירוש השם הוא "חמש אדמות", והוא מתייחס לחמישה כפרים צבעוניים הבנויים לאורך חוף ליגורי דרמטי: ריומאג'ורה (Riomaggiore), מנארולה (Manarola), קורניליה (Corniglia), ורנאצה (Vernazza) ומונטרוסו אל מארה (Monterosso al Mare). כדי לעבור ביניהם בנוחות, כדאי להשתמש ברכבת המקומית ולשקול רכישת כרטיס צ'ינקווה טרה (Cinque Terre Card), במיוחד אם מתכננים כמה נסיעות או הליכות.

ביום הראשון באזור לא כדאי לנסות לראות את כל הכפרים. אחרי נסיעה מפירנצה (Florence), עדיף להתחיל בשלושה כפרים בלבד. ריומאג'ורה (Riomaggiore) נותן פתיחה צבעונית עם נמל קטן ובתים שיורדים אל הים. מנארולה (Manarola) הוא אחד הכפרים המצולמים ביותר, ובצדק, בעיקר מנקודות התצפית מול הבתים הצבעוניים. ורנאצה (Vernazza) מרגיש בעיני רבים כמו הכפר המאוזן ביותר: נמל יפה, סמטאות צרות, כיכר קטנה ואווירה חיה אבל לא גדולה מדי. זהו יום שבו העיקר הוא לא מרחק, אלא מבטים. עוצרים, מצלמים, שותים משהו, אוכלים פסטה עם פסטו ליגורי ונותנים לים להיות חלק מהיום.

ביום השמיני משלימים את שני הכפרים הנוספים. קורניליה (Corniglia) שונה מהאחרים משום שהוא אינו יושב ישירות על קו המים. כדי להגיע אליו צריך לעלות מדרגות רבות או להשתמש בשאטל, ולכן הוא מתאים יותר למי שלא נרתע מעלייה. היתרון הוא תחושה מעט שקטה יותר ותצפיות יפות. מונטרוסו אל מארה (Monterosso al Mare) הוא הגדול מבין הכפרים ומציע את החוף הנוח ביותר באזור. מי שרוצה לנוח, לשחות או לשבת מול הים ימצא בו את המקום המתאים ביותר. מטיילים שאוהבים הליכה יכולים לשלב מקטע אחד של שביל בין הכפרים, אבל אין חובה לעשות את כל המסלול הרגלי. לעיתים מקטע אחד איכותי עדיף על יום שלם של עייפות.

חשוב להבין שצ'ינקווה טרה (Cinque Terre) הוא אזור פופולרי מאוד, ובעונה החמה הכפרים יכולים להיות עמוסים. לכן כדאי להתחיל מוקדם, להימנע מציפייה לרומנטיקה ריקה מאנשים, ולבחור גם רגעים שקטים יותר מחוץ לשעות השיא. מי שלן בתוך אחד הכפרים יוכל ליהנות משעות הבוקר והערב, כאשר חלק גדול ממטיילי היום כבר אינם שם. מי שלן בלה ספציה (La Spezia) יקבל נוחות ומחירים נוחים יותר, אך פחות אווירה כפרית. שתי הבחירות יכולות לעבוד, כל עוד יודעים מה חשוב יותר: נוחות או קסם.

ימים 9 עד 10: ונציה (Venice), מוראנו (Murano) ובוראנו (Burano)

ביום התשיעי נוסעים מצ'ינקווה טרה (Cinque Terre) אל ונציה (Venice). זו נסיעה ארוכה יחסית, ולכן כדאי לצאת מוקדם ולהגיע לעיר בשעות אחר הצהריים. הרגע שבו יוצאים מתחנת הרכבת ורואים את התעלה הגדולה (Grand Canal) הוא אחד הרגעים היפים בטיול ראשון באיטליה. ונציה (Venice) אינה דומה לשום עיר אחרת במסלול. אין מכוניות במרכז ההיסטורי, הרחובות הם סמטאות וגשרים, והמים הם חלק מהתחבורה, מהנוף ומהאווירה. ביום ההגעה לא צריך לרוץ. עדיף פשוט ללכת לאיבוד, כי זו אחת הדרכים הטובות ביותר להבין את העיר.

התחנה הקלאסית הראשונה היא גשר ריאלטו (Rialto Bridge), אחד הסמלים המוכרים של העיר. משם ממשיכים ברגל אל כיכר סן מרקו (St Mark's Square), שנחשבת ללב הטקסי של ונציה. סביב הכיכר נמצאים בזיליקת סן מרקו (St Mark's Basilica), ארמון הדוג'ה (Doge's Palace) וגשר האנחות (Bridge of Sighs). אם מגיעים מאוחר ביום, אפשר להסתפק בשיטוט חיצוני ולשמור כניסות מסודרות לבוקר הבא או לביקור עתידי. בערב, ארוחה ליד תעלה קטנה, לאו דווקא במיקום הכי מרכזי, יכולה להיות דרך נהדרת לסגור את יום הנסיעה הארוך.

ביום העשירי כדאי לצאת אל האיים של הלגונה. מוראנו (Murano) קרוב יותר לונציה ומפורסם בזכות מסורת ניפוח הזכוכית שלו. אפשר לראות סדנאות, חנויות ותצוגות, אבל כדאי להיזהר מקניות אימפולסיביות יקרות מדי. בוראנו (Burano) רחוק יותר, אך בעיני רבים מיוחד יותר בזכות הבתים הצבעוניים, התעלות הקטנות והאווירה הציורית. אם יש זמן רק לאי אחד, בוראנו (Burano) מעניק חוויה חזותית חזקה במיוחד. ההגעה נעשית בדרך כלל באמצעות ואפורטו (Vaporetto), אוטובוס המים הציבורי, ולכן כדאי לבדוק מראש כרטיסים וזמני הפלגה.

בערב האחרון, שיט גונדולה בונציה (Venice) הוא חוויה יקרה, אבל עבור חלק מהמטיילים היא מסמלת את הסיום המושלם לטיול. לא חייבים לעשות אותו אם התקציב צפוף, כי העיר יפה גם מהגשרים ומהמעבורות, אבל אם זה חלום אישי, זה המקום הנכון להגשים אותו. אחרי עשרה ימים של עתיקות, אמנות, כפרים, חופים ורכבות, השיט האיטי בתעלה מרגיש כמו נקודה רכה בסוף משפט ארוך. מי שרוצה להזמין מראש סיור, שיט, כרטיסים לאיים או כניסות לאתרים מרכזיים בונציה יכול לבדוק כאן אפשרויות רלוונטיות לסיום המסלול.

איך לשמור על מסלול 10 ימים באיטליה (Italy) בלי להרגיש שרצים

האתגר הגדול במסלול כזה הוא לא המרחקים, אלא הפיתוי להוסיף עוד ועוד. איטליה מלאה יעדים, ותמיד יהיה אפשר לומר שחבל לוותר על פיזה (Pisa), ורונה (Verona), מילאנו (Milan), בולוניה (Bologna) או נאפולי (Naples). אבל בעשרה ימים, כל תוספת גובה מחיר. עוד עיר פירושה עוד רכבת, עוד צ'ק-אין, עוד מזוודות ועוד עייפות. לכן המסלול הזה שומר על ארבעה מוקדים עיקריים בלבד: רומא (Rome), פירנצה (Florence), צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) וונציה (Venice). טוסקנה (Tuscany) נכנסת כיום טיול מתוך פירנצה, בלי להפוך למעבר לינה נוסף.

הכלל החשוב ביותר הוא להזמין מראש את האתרים שבהם תורים יכולים להרוס את היום: הקולוסיאום (Colosseum), מוזיאוני הוותיקן (Vatican Museums), גלריית אופיצי (Uffizi Gallery), גלריית האקדמיה (Accademia Gallery), ולעיתים גם בזיליקת סן מרקו (St Mark's Basilica) או ארמון הדוג'ה (Doge's Palace). ברכבות, כדאי להזמין מוקדם את הקווים הארוכים יותר, בעיקר אם נוסעים בעונה עמוסה. בתוך הערים, לעומת זאת, כדאי להשאיר מקום לגמישות. איטליה מתגמלת מאוד הליכה לא מתוכננת, עצירה לקפה, ג'לטו אקראי וסמטה שפתאום נראית יפה יותר מהאתר הבא ברשימה.

איפה לישון לאורך המסלול

ברומא (Rome) כדאי לבחור לינה שתאפשר הליכה נוחה לאתרים המרכזיים או גישה טובה למטרו. אזורים כמו המרכז ההיסטורי של רומא (Rome Historic Center), מונטי (Monti), פראטי (Prati) וטרסטוורה (Trastevere) יכולים להתאים, כל אחד בסגנון אחר. מונטי (Monti) נוח לאזור הקולוסיאום, פראטי (Prati) מתאים יותר לוותיקן, וטרסטוורה (Trastevere) טוב לאווירה בערב. בפירנצה (Florence) עדיף לישון קרוב למרכז ההיסטורי או במרחק הליכה מתחנת סנטה מריה נובלה (Santa Maria Novella), במיוחד אם מתכננים יום טיול בטוסקנה.

בצ'ינקווה טרה (Cinque Terre) הבחירה תלויה בתקציב ובסגנון. לינה בתוך כפר כמו ורנאצה (Vernazza) או מנארולה (Manarola) רומנטית יותר, אבל יקרה יותר ופחות נוחה עם מזוודות. לינה בלה ספציה (La Spezia) פרקטית יותר, עם רכבות נוחות ומחירים סבירים, אך פחות קסם. בונציה (Venice) כדאי לישון בתוך העיר עצמה אם התקציב מאפשר, משום שהשעות המוקדמות והמאוחרות הן היפות ביותר. אם בוחרים לישון במסטרה (Mestre), חוסכים כסף אך מוותרים על חלק מהקסם של הערב והבוקר בתוך ונציה.

טבלת המלצות למסלול 10 ימים באיטליה (Italy)

למי המסלול הזה מתאים ומתי כדאי לשנות אותו

המסלול מתאים במיוחד למטיילים שמגיעים לאיטליה (Italy) בפעם הראשונה ורוצים לקבל שילוב מאוזן של ערים, היסטוריה, אמנות, טבע ורומנטיקה. הוא מתאים לזוגות, חברים, משפחות עם ילדים גדולים ומטיילים שאוהבים ללכת הרבה ברגל. הוא פחות מתאים למי שרוצה חופשה איטית מאוד במקום אחד או למי שמתקשה עם החלפת מלונות ורכבות. למרות שהמסלול לא קיצוני בקצב שלו, הוא עדיין כולל ארבעה אזורי לינה או לפחות שלושה מעברים משמעותיים, ולכן צריך להגיע אליו עם נעליים טובות, מזוודה נוחה וגישה גמישה.

אם אתם אוהבים אמנות במיוחד, אפשר להוסיף עוד זמן בפירנצה (Florence) ולוותר על חלק מהזמן בצ'ינקווה טרה (Cinque Terre). אם אתם אוהבים ים וכפרים צבעוניים, אפשר להאריך בצ'ינקווה טרה ולצמצם את טוסקנה. אם זו נסיעה רומנטית, אפשר להוסיף עוד לילה בונציה (Venice). אם אתם מטיילים בקיץ החם, כדאי להאט את הקצב ברומא, להתחיל ימים מוקדם, לנוח בצהריים, ולא להעמיס מוזיאונים ואתרים פתוחים בשעות החמות ביותר. איטליה (Italy) יפה יותר כאשר לא מתייחסים אליה כמבחן הספק.

סיכום: 10 ימים שמעניקים טעימה רחבה מאיטליה (Italy)

עשרה ימים באיטליה (Italy) לא מספיקים כדי לראות הכול, אבל הם בהחלט מספיקים כדי להתאהב. רומא (Rome) נותנת את העומק ההיסטורי, קריית הוותיקן (Vatican City) מוסיפה אמנות ורוח, פירנצה (Florence) מביאה את הרנסנס אל הרחוב, טוסקנה (Tuscany) פותחת את הנוף הכפרי, צ'ינקווה טרה (Cinque Terre) מוסיפה ים וצבע, וונציה (Venice) סוגרת את המסע באווירה שאין לה תחליף. זהו מסלול שמצליח להיות קלאסי בלי להיות ריק, עמוס בלי להיות בלתי אפשרי, ומגוון בלי לאבד כיוון.

הסוד הוא לא לנסות לנצח את איטליה, אלא לתת לה להוביל אתכם. להזמין מראש את המקומות החשובים, אבל להשאיר זמן לקפה. לדעת באיזו רכבת נוסעים, אבל לא לפחד מסמטה לא מתוכננת. לראות את האתרים הגדולים, אבל גם לשים לב לארוחה קטנה, לכיכר צדדית, לגשר שקט ולשקיעה שמגיעה בלי תכנון. מי שיבנה את הטיול כך יקבל לא רק מסלול של 10 ימים, אלא התחלה טובה מאוד לקשר ארוך עם אחת המדינות היפות והמרגשות בעולם.