רומא (Rome): מהאגדה על רומולוס ורמוס ועד העיר ששינתה את ההיסטוריה

רומא (Rome) היא עיר שאי אפשר להבין רק דרך מפה, רשימת אתרים או כמה תמונות יפות מהחופשה. היא עיר שנבנתה שכבה על שכבה, אגדה על גבי היסטוריה, מיתוס על גבי אבן, פוליטיקה על גבי דת, ויומיום מודרני על גבי עבר שנמשך יותר מאלפיים שנה. מי שמטייל היום ברחובות רומא (Rome) מרגיש מהר מאוד שהעיר אינה מתנהגת כמו יעד רגיל. בין קפה קצר, כיכר הומה, חנות קטנה או הליכה אקראית, מופיעים לפתע שרידי מקדש, קיר עתיק, כנסייה עצומה או עמוד שנראה כאילו נשאר באמצע הרחוב רק כדי להזכיר שהעבר כאן לא נעלם. הוא פשוט ממשיך לחיות ליד ההווה.

הסיפור של רומא (Rome) מתחיל הרבה לפני שהפכה לבירת איטליה (Italy), הרבה לפני שהייתה מרכז של כנסייה אדירה, והרבה לפני שהשם שלה הפך לסמל של כוח, חוק, צבא, אדריכלות ואימפריה. הוא מתחיל ליד נהר הטיבר (Tiber River), בין גבעות, יישובים קטנים, אגדות על תאומים, זאבה, מלכים ראשונים, מאבקי שלטון וחיפוש אחר מקום שממנו תצמח עיר. המאמר הזה לא מציע רק סקירה היסטורית יבשה, אלא מסע דרך המקומות שבהם אפשר להרגיש את הסיפור גם היום: גבעת פלטין (Palatine Hill), הפורום הרומי (Roman Forum), הקולוסיאום (Colosseum), הפנתאון (Pantheon), גבעת הקפיטולין (Capitoline Hill), קריית הוותיקן (Vatican City) ועוד תחנות שמחברות בין האגדה לבין העיר הממשית. מי שמתכנן ביקור באתרים המרכזיים ורוצה לחסוך זמן בתורים יכול לבדוק כאן אפשרויות הזמנה שמתאימות לרומא ולאתרים ההיסטוריים שלה.

הולדת רומא (Rome): כשאגדה והיסטוריה נפגשות על גדות נהר הטיבר (Tiber River)

כל עיר גדולה אוהבת לספר סיפור על ההתחלה שלה, אבל במקרה של רומא (Rome), הסיפור הזה הפך לחלק בלתי נפרד מהזהות של העולם המערבי. לפי האגדה המפורסמת, התאומים רומולוס ורמוס (Romulus and Remus) ננטשו כתינוקות, נסחפו בנהר הטיבר (Tiber River), ניצלו בעזרת זאבה, גדלו להיות לוחמים, ולבסוף הסתכסכו על מקום הקמת העיר. זהו סיפור של גורל, שאפתנות, אחווה שבורה ואלימות מכוננת, והוא נשמע כמו מיתוס עתיק שנועד להסביר מדוע העיר הזאת נולדה מראש מתוך כוח, מאבק ורצון לשלוט.

במשך שנים רבות התייחסו חוקרים אל הסיפור כאל אגדה בלבד, אך המבט הארכאולוגי על רומא (Rome) מציע תמונה מורכבת יותר. על גבעת פלטין (Palatine Hill) נמצאו עדויות ליישובים קדומים מהמאה השמינית לפני הספירה, תקופה שמתכתבת בצורה מסקרנת עם המסורת הרומית על ייסוד העיר. זה לא אומר שכל פרט באגדה נכון, ולא אומר שאפשר להוכיח את הזאבה או את כל הדרמה המשפחתית, אבל כן ברור שהאזור הזה היה מרכז התיישבות מוקדם. כך נוצרת ברומא אותה תחושה נדירה: האגדה אינה נעלמת מול הארכאולוגיה, אלא מקבלת קרקע, אבנים ומיקום שאפשר לעמוד עליו ברגליים.

גבעת פלטין (Palatine Hill): המקום שבו כדאי להתחיל להבין את רומא (Rome)

מטיילים רבים מתחילים את הביקור ברומא (Rome) ליד הקולוסיאום (Colosseum), וזה מובן לגמרי, אבל מי שרוצה להבין את הסיפור העמוק של העיר צריך להקדיש זמן גם לגבעת פלטין (Palatine Hill). זו אינה רק גבעה עם שרידים עתיקים. זהו אחד המקומות החשובים ביותר להבנת המעבר מיישוב קטן על גבעה אל עיר שהפכה למרכז העולם העתיק. לפי המסורת, כאן בחר רומולוס (Romulus) לבנות את העיר שלו, מול בחירתו של רמוס (Remus) בגבעת אוונטין (Aventine Hill). גם אם מתייחסים לסיפור בזהירות היסטורית, עצם ההליכה במקום הופכת את האגדה למוחשית.

הביקור בגבעת פלטין (Palatine Hill) שונה מביקור באתר עם מבנה אחד ברור. כאן החוויה היא מרחבית יותר. הולכים בין שרידים של בתי אצולה, ארמונות, תצפיות ושבילים, ומבינים מדוע המקום הזה היה כל כך מבוקש. הגבעה שולטת על האזור שמתחתיה, ובמיוחד על הפורום הרומי (Roman Forum), שהיה לימים הלב הפוליטי, הדתי והחברתי של העיר. מי שמגיע עם סבלנות יוכל לדמיין את הדרך שעשתה רומא (Rome): מהתיישבות על גבעה, דרך תקופת מלכים, ועד מרכז של רפובליקה ואימפריה. זהו מקום פחות נוצץ מהקולוסיאום, אבל לעיתים חשוב ממנו להבנת השורשים.

הפורום הרומי (Roman Forum): הלב שבו העיר הפכה מרעיון למערכת של כוח

אם גבעת פלטין (Palatine Hill) מספרת על ההתחלה, הפורום הרומי (Roman Forum) מספר על ההתבגרות של רומא (Rome). כאן עברו תהליכים שהפכו את העיר ממקום שבטי וקדום למרכז פוליטי ומשפטי. במרחב הזה התכנסו אזרחים, נשאו נאומים, התקיימו טקסים דתיים, נסחרו סחורות, הוחלטו החלטות ונבנתה בהדרגה השפה הציבורית של רומא. גם היום, כאשר נשארו בעיקר עמודים, קשתות, מקדשים וחלקי מבנים, המקום מצליח להעביר תחושה של מרכז עירוני קדום שהיה מלא חיים.

ההליכה בהפורום הרומי (Roman Forum) דורשת דמיון. בלי הקשר, אפשר לראות רק אבנים. עם מעט הכנה, כל שריד הופך לפרק בסיפור רחב יותר. ויה סאקרה (Via Sacra), הדרך הקדושה שעברה בפורום, מזכירה את מצעדי הניצחון של מצביאים רומיים. שרידי מקדשים מספרים על הקשר בין שלטון ודת. מבני הציבור מזכירים שרומא לא הייתה רק כוח צבאי, אלא גם מערכת של חוקים, מוסדות, ייצוג ומאבקים פנימיים. מי שמתכנן לבקר בהפורום הרומי (Roman Forum), בגבעת פלטין (Palatine Hill) ובהקולוסיאום (Colosseum) באותו יום יכול לבדוק כאן אפשרויות לכרטיסים וסיורים שיחברו בין שלושת האתרים, כי ההבנה שלהם יחד חזקה בהרבה מביקור נפרד בכל אחד.

מהמלכים אל הרפובליקה: איך רומא (Rome) שינתה את רעיון השלטון

אחרי תקופת האגדות והמלכים הראשונים, רומא (Rome) עברה שינוי שהשפיע על ההיסטוריה הפוליטית של העולם. במקום שלטון מלוכני, התפתחה בה הרפובליקה הרומית, מערכת שבה הכוח לא היה אמור להתרכז ביד אחת בלבד. נכון, זו לא הייתה דמוקרטיה מודרנית במובן המוכר לנו היום, ולא כל אדם זכה להשפעה שווה, אך עצם הרעיון שמוסדות, חוקים, סנאט, תפקידים ציבוריים ומאבק פוליטי יכולים להחליף מלך יחיד היה מהפכני לזמנו. כאן התחיל אחד הניסויים הפוליטיים המשפיעים ביותר של העת העתיקה.

התקופה הרפובליקנית העניקה לרומא (Rome) את היכולת להתפשט, להתארגן, לבנות צבא ממושמע ולפתח תפיסה משפטית שתשפיע על תרבויות רבות. אבל בתוך ההצלחה הזו הסתתר גם המתח. ככל שהעיר כבשה יותר שטחים והפכה עשירה וחזקה יותר, כך התגברו מאבקי הכוח הפנימיים. האליטה הפוליטית, מצביאים כריזמטיים, המוני אזרחים, בעלי ברית ועמים נכבשים יצרו מערכת מורכבת שלא יכלה להישאר יציבה לנצח. הדרך מהרפובליקה אל האימפריה לא הייתה קפיצה פתאומית, אלא תהליך ארוך של משברים, שאיפות אישיות ושינוי עמוק באופי השלטון.

הקולוסיאום (Colosseum): סמל האימפריה, אבל גם מראה לחברה הרומית

אין כמעט אתר שמזוהה עם רומא (Rome) כמו הקולוסיאום (Colosseum). הוא אדיר, מרשים, מצולם מכל זווית, ומצליח לעורר התפעלות גם אצל מי שכבר ראה עשרות תמונות שלו לפני הנסיעה. אבל כדי להבין אותו באמת, צריך לזכור שהוא לא היה רק מבנה יפה. הוא היה חלק ממערכת חברתית, פוליטית ותרבותית. המופעים שנערכו בו נועדו לבדר, להפגין כוח, לחזק נאמנות לשלטון ולהראות עד כמה האימפריה מסוגלת לשלוט לא רק בשטחים אלא גם בדמיון הציבורי.

ביקור בהקולוסיאום (Colosseum) יכול להיות קצר ומרשים, אבל הוא הופך עמוק יותר כאשר מתייחסים גם לחללים שמתחת לזירה, ליציעים, לדרך שבה הקהל נכנס ויצא, ולמערכת ההנדסית שאפשרה הפקת מופעים מורכבים. זהו מקום שבו אפשר לראות את רומא האימפריאלית במלוא העוצמה שלה: אדריכלות, ארגון, בידור, אלימות, שליטה וסמליות. לכן מומלץ לא לראות בו רק “אתר חובה”, אלא לשלב אותו עם הפורום הרומי (Roman Forum) וגבעת פלטין (Palatine Hill), כדי להבין מה היה הקשר בין שלטון, ציבור, דת, צבא ותעמולה בעיר העתיקה.

הפנתאון (Pantheon): המקום שבו אדריכלות רומית הפכה לפלא שעדיין עובד

לעומת העוצמה החיצונית של הקולוסיאום (Colosseum), הפנתאון (Pantheon) מרשים בדרך שקטה יותר. מבחוץ הוא נראה גדול ומכובד, אך הרגע האמיתי מגיע כאשר נכנסים פנימה ומביטים אל הכיפה. החלל העגול, הפתח במרכז התקרה והאור שנכנס מלמעלה יוצרים תחושה שקשה לתאר במילים. זהו מבנה שממחיש את הביטחון ההנדסי והרעיוני של רומא (Rome) העתיקה, ואת היכולת שלה לקחת רעיון אדריכלי ולהפוך אותו לחוויה כמעט רוחנית.

היתרון של הפנתאון (Pantheon) הוא שהוא נמצא בלב אזור שאפשר לטייל בו בקלות. ממנו אפשר להמשיך אל פיאצה נאבונה (Piazza Navona), אל מזרקת טרווי (Trevi Fountain) ואל רחובות שמחברים בין רומא העתיקה, רומא הבארוקית ורומא של בתי הקפה והחנויות. הביקור בו מתאים גם למי שלא רוצה להעמיס יותר מדי את היום באתרים ארכאולוגיים, מפני שהוא נותן חוויה מרוכזת וברורה מאוד. אם הקולוסיאום (Colosseum) מראה את רומא של ההמון והכוח, הפנתאון (Pantheon) מראה את רומא של דיוק, חלל, אור ומחשבה הנדסית.

גבעת הקפיטולין (Capitoline Hill): בין פוליטיקה, תצפית ומוזיאונים

גבעת הקפיטולין (Capitoline Hill) היא אחת התחנות החשובות להבנת הרצף בין רומא העתיקה לבין רומא המאוחרת יותר. הגבעה הייתה בעלת חשיבות דתית ופוליטית כבר בעת העתיקה, אך היום היא מציעה גם מרחב עירוני מרשים שתוכנן מחדש בתקופות מאוחרות יותר. מהאזור אפשר לקבל מבט יפה אל הפורום הרומי (Roman Forum), ובמקביל להרגיש כיצד רומא (Rome) המשיכה לבנות את עצמה על גבי העבר, לא למחוק אותו אלא לעצב אותו מחדש.

מי שאוהב מוזיאונים יכול להקדיש זמן להמוזיאונים הקפיטוליניים (Capitoline Museums), שבהם נמצאים אוספים חשובים מאוד להבנת האמנות, הפיסול והזהות הרומית. זהו מקום שמתאים במיוחד למטיילים שרוצים להעמיק מעבר לאתרים המפורסמים ביותר. גם אם לא נכנסים למוזיאונים, העלייה אל הגבעה משתלבת היטב במסלול בין הפורום הרומי (Roman Forum), כיכר ונציה (Piazza Venezia) והמרכז ההיסטורי. זהו אזור שמראה שרומא אינה רק שרידים מנותקים, אלא עיר שבה הפוליטיקה, האמנות והטופוגרפיה עבדו יחד במשך מאות שנים.

מהאימפריה אל הכנסייה: איך קריית הוותיקן (Vatican City) שינתה את גורל רומא (Rome)

אחד המעברים הגדולים בסיפור של רומא (Rome) הוא המעבר מעיר של קיסרים לעיר של אפיפיורים. כאשר מרכז הכוח האימפריאלי החל להתרחק, ובמיוחד לאחר התחזקות המרכזים במזרח כמו קונסטנטינופול (Constantinople), נוצרה ברומא צורה חדשה של סמכות. הכנסייה הקתולית הפכה בהדרגה לכוח מרכזי, והאפיפיור לא היה רק מנהיג דתי אלא גם דמות פוליטית, תרבותית ועירונית. כך רומא לא נעלמה אחרי נפילת האימפריה המערבית, אלא לבשה צורה חדשה.

היום, קריית הוותיקן (Vatican City) היא מדינה קטנה בתוך העיר, אבל המשמעות שלה עצומה. בזיליקת פטרוס הקדוש (St. Peter’s Basilica), מוזיאוני הוותיקן (Vatican Museums) והקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel) מספרים סיפור אחר מזה של הקולוסיאום (Colosseum) או הפורום הרומי (Roman Forum), אך לא פחות חשוב. כאן רואים כיצד אמנות, אמונה, כוח ומוסדות דתיים עיצבו מחדש את העיר. מי שמתכנן ביקור באזור הזה יכול לבדוק כאן סיורים וכרטיסים שיכולים להקל על ביקור בוותיקן, במיוחד מפני שהתורים והעומס עלולים להיות משמעותיים מאוד.

בזיליקת סן קלמנטה (Basilica of San Clemente): רומא בשכבות, ממש מתחת לרגליים

אחד המקומות הטובים ביותר להבין את המבנה השכבתי של רומא (Rome) הוא בזיליקת סן קלמנטה (Basilica of San Clemente). מבחוץ היא נראית כמו כנסייה חשובה אך לא בהכרח יוצאת דופן, אך מתחתיה מסתתר מסע בזמן. יורדים משכבה נוצרית אחת לשכבה קדומה יותר, וממנה אל שרידים רומיים עתיקים עוד יותר. זהו מקום שממחיש בצורה כמעט פיזית את מה שרומא עושה בכל רחוב: עיר אחת מונחת על עיר קודמת, ושתיהן ממשיכות לדבר יחד.

הביקור בבזיליקת סן קלמנטה (Basilica of San Clemente) מתאים במיוחד למי שכבר ראה את האתרים הגדולים ורוצה להבין את רומא באופן עמוק יותר. כאן לא מדובר רק בתמונה יפה, אלא בחוויה של ירידה אל שכבות של אמונה, מגורים, פולחן וחיים עירוניים. זהו מקום פחות עמוס מהאתרים הראשיים, ולכן הוא גם נותן הפסקה טובה מההמולה. במובן מסוים, הוא מסכם את העיר כולה: שום דבר ברומא לא באמת נעלם. הוא פשוט נשאר מתחת, ליד או בתוך הדבר הבא שנבנה.

טירת סנטאנג׳לו (Castel Sant’Angelo): מבצר, קבר וגשר בין הקיסרים לאפיפיורים

טירת סנטאנג׳לו (Castel Sant’Angelo) היא עוד מקום שמחבר בין תקופות שונות של רומא (Rome). המבנה התחיל כמוזוליאום קיסרי, עבר גלגולים צבאיים, שימש כמבצר, נקשר להיסטוריה של האפיפיורים, והיום הוא אחד האתרים המרשימים לאורך נהר הטיבר (Tiber River). הוא ממוקם לא רחוק מקריית הוותיקן (Vatican City), ולכן הוא משתלב היטב ביום שמוקדש לאזור הזה, במיוחד אם רוצים להבין את הקשר בין כוח דתי, ביטחון עירוני ואדריכלות אסטרטגית.

ההליכה סביב טירת סנטאנג׳לו (Castel Sant’Angelo) נעימה במיוחד בשעות אחר הצהריים או הערב, כאשר האור על נהר הטיבר (Tiber River) נעשה רך יותר. מהגשר הסמוך אפשר לקבל אחת התמונות היפות של העיר, לא בגלל שהיא מציגה את רומא העתיקה במובן הקלאסי, אלא בגלל שהיא מראה את רומא כעיר של המשכיות. קבר קיסרי, מבצר אפיפיורי, נהר, גשר, כנסייה ומרכז תיירותי מודרני מתקיימים כאן יחד באותו מרחב.

דרך אפיה העתיקה (Appian Way): לצאת מהמרכז ולפגוש את רומא של הדרכים

כדי להבין מדוע רומא (Rome) הצליחה לשלוט במרחבים עצומים, צריך לצאת לרגע מהמרכז ולחשוב על דרכים. דרך אפיה העתיקה (Appian Way) היא אחת הדרכים הרומיות החשובות ביותר, והיא מזכירה שהאימפריה לא נבנתה רק בארמונות ובפורומים, אלא גם בתשתיות. דרכים, אמות מים, גשרים, מחנות צבא ומערכות ניהול אפשרו לרומא לחבר בין מקומות רחוקים וליצור מרחב פוליטי וכלכלי רחב מאוד.

ביקור בדרך אפיה העתיקה (Appian Way) מתאים למי שרוצה לראות צד ירוק, פתוח ושקט יותר של העיר. אפשר לשלב הליכה, רכיבה על אופניים או ביקור בקטקומבות הסמוכות, ולחוות את רומא לא כמרכז צפוף אלא כרשת של דרכים שיוצאות אל העולם. זהו לא האתר הראשון למי שמגיע ליום אחד בלבד, אבל למטיילים שיש להם כמה ימים בעיר הוא מוסיף ממד חשוב. הוא מזכיר שהכוח הרומי היה לא רק סיפור של קיסרים, אלא גם של הנדסה, תנועה וסבלנות ארגונית.

טרסטוורה (Trastevere): רומא של ערב, אוכל ורחובות חיים

אחרי יום של היסטוריה, אבנים עתיקות ואתרים גדולים, כדאי לסיים בטרסטוורה (Trastevere). השכונה הזו, מעבר לנהר הטיבר (Tiber River), מציעה צד חם, יומיומי ותוסס יותר של רומא (Rome). הסמטאות צרות, המסעדות רבות, האווירה בערב נעימה, ויש תחושה שהעבר נמצא כאן פחות כמונומנט ויותר כרקע לחיים. זהו מקום טוב להבין שרומא אינה רק עיר של שיעור היסטוריה, אלא גם עיר של אוכל, שיחות, כיכרות קטנות ואנשים שחיים בין כל שכבות העבר האלה.

בטרסטוורה (Trastevere) לא צריך לרדוף אחרי אטרקציה אחת. ההמלצה הטובה ביותר היא ללכת לאט, לבחור מסעדה שנראית אמיתית ולא רק תיירותית, לשבת בכיכר, ולהרגיש כיצד העיר משנה קצב בערב. מי שמגיע לרומא רק בשביל העתיקות עלול לפספס את החלק הזה, אבל דווקא השכונות החיות הן מה שהופך את הביקור לעמוק יותר. הן מראות שהעיר לא קפאה בזמן. היא ממשיכה להיות מקום של חיים, גם כאשר כל אבן בה נושאת זיכרון.

איך לבנות מסלול חכם ברומא (Rome) בעקבות ההיסטוריה?

מסלול טוב ברומא (Rome) צריך לאזן בין עומק לבין עייפות. ביום הראשון כדאי להתמקד בגרעין העתיק: הקולוסיאום (Colosseum), הפורום הרומי (Roman Forum) וגבעת פלטין (Palatine Hill). ביום כזה חשוב לא להעמיס יותר מדי מקומות נוספים, כי ההליכה בין שרידים, הסברים ותורים יכולה להיות מתישה. אחר הצהריים אפשר להמשיך לאזור גבעת הקפיטולין (Capitoline Hill) או לנוח לקראת ערב רגוע יותר.

יום שני יכול להתמקד בעיר ההיסטורית המאוחרת יותר: הפנתאון (Pantheon), פיאצה נאבונה (Piazza Navona), מזרקת טרווי (Trevi Fountain) ורחובות המרכז. יום נוסף יכול להיות מוקדש לקריית הוותיקן (Vatican City), בזיליקת פטרוס הקדוש (St. Peter’s Basilica), מוזיאוני הוותיקן (Vatican Museums) וטירת סנטאנג׳לו (Castel Sant’Angelo). אם יש לכם יותר זמן, הוסיפו את בזיליקת סן קלמנטה (Basilica of San Clemente), דרך אפיה העתיקה (Appian Way) וערב בטרסטוורה (Trastevere). כך רומא נפתחת לא רק כעיר של אתרים, אלא כסיפור רציף מהאגדה אל ההווה.

טבלת המלצות מסכמת למסע היסטורי ברומא (Rome)

למי מתאים מסלול כזה ברומא (Rome)?

מסלול בעקבות ההיסטוריה של רומא (Rome) מתאים במיוחד למטיילים שאוהבים להבין את המקום שבו הם נמצאים ולא רק לצלם אותו. הוא מתאים לחובבי עתיקות, לאנשים שמתעניינים בפוליטיקה, משפט, דת, אדריכלות, מיתולוגיה ואמנות, וגם למי שמבקר בעיר בפעם הראשונה ורוצה לבנות לעצמו תמונה רחבה ולא רק לעבור בין אתרי חובה. עם זאת, חשוב לדעת שרומא יכולה להיות עמוסה, חמה ומעייפת. לכן צריך לשלב מנוחות, לאכול טוב, לשתות מים, ולא לדחוס יותר מדי אתרים כבדים באותו יום.

למשפחות, כדאי לבחור חלק מהתחנות ולא להפוך את הטיול לשיעור היסטוריה רצוף. הקולוסיאום (Colosseum) בדרך כלל עובד טוב גם עם ילדים, הפורום הרומי (Roman Forum) דורש יותר דמיון וסבלנות, ודרך אפיה העתיקה (Appian Way) יכולה להיות נהדרת אם משלבים רכיבה או הליכה רגועה. זוגות ומטיילים יחידים יכולים ליהנות ממסלול איטי יותר, שבו כל יום מסתיים בשכונה חיה כמו טרסטוורה (Trastevere) או בשיטוט סביב הפנתאון (Pantheon). המפתח הוא לזכור שרומא אינה רק יעד. היא שכבה של זמן שצריך לתת לה מקום.

סיכום: רומא (Rome) היא עיר שנולדה מאגדה והמשיכה לעצב מציאות

הסיפור של רומא (Rome) מתחיל במיתוס על תאומים, זאבה וגבעות, אבל הוא לא נשאר בעולם האגדה. הוא עובר אל שרידים על גבעת פלטין (Palatine Hill), אל המרחב הציבורי של הפורום הרומי (Roman Forum), אל העוצמה של הקולוסיאום (Colosseum), אל ההנדסה של הפנתאון (Pantheon), אל מוסדות הכנסייה בקריית הוותיקן (Vatican City), ואל הרחובות שבהם אנשים ממשיכים לחיות היום. זו עיר שבה כל תקופה לא מוחקת את הקודמת אלא מתיישבת מעליה, לצדה או בתוכה.

מי שמבקר ברומא (Rome) רק כדי לראות את האתרים המפורסמים ייהנה מאוד, אבל מי שמנסה להבין את הדרך שעשתה העיר מהתיישבות קטנה ליד נהר הטיבר (Tiber River) ועד בירת איטליה (Italy) ומרכז רוחני עולמי, יקבל חוויה עמוקה בהרבה. רומא לא נבנתה ביום, וגם לא כדאי לנסות להבין אותה ביום אחד. צריך ללכת בה לאט, להרים מבט אל קשת עתיקה, לרדת אל שכבות נסתרות, לשבת בכיכר, להיכנס לכנסייה, ולתת לעיר ללמד אתכם כיצד אגדה, חוק, כוח, אמונה ואמנות יכולים להפוך למקום אחד בלתי נשכח.