החוף הדרומי של Iceland (איסלנד): מסע נהיגה בין מפלים, קרחונים וחופים שחורים

יש מקומות שבהם הדרך עצמה מרגישה כמו יעד, ובמובן הזה South Coast Iceland (החוף הדרומי של איסלנד) הוא אחד המסלולים המרשימים ביותר שאפשר לעשות במדינה. היציאה מתוך Reykjavík (רייקיאוויק) בבוקר מרגישה כמעט רגילה לרגע קצר, אבל די מהר העיר נשארת מאחור, הכביש נפתח, והנוף מתחיל להחליף צבעים בקצב שקשה להאמין שהוא אמיתי. שדות ירוקים, מצוקים כהים, הרים מכוסי עננים, כבשים בצידי הדרך, סוסים איסלנדיים, מפלים שנראים פתאום מרחוק וקרחונים שמנצנצים באופק הופכים את הנסיעה אל Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל) למסע שכולו תחושה של טבע גדול, פראי ולא מתנצל.

המסלול הזה מתאים במיוחד למי שרוצה לטעום את Iceland (איסלנד) בלי להרגיש שהוא רץ ממקום למקום רק כדי לסמן וי. אפשר לעשות אותו כיום טיול ארוך הלוך ושוב מתוך Reykjavík (רייקיאוויק), אבל הוא מרגיש הרבה יותר נכון כשנותנים לו קצב רגוע, עוצרים בנקודות תצפית לא מתוכננות, משאירים זמן להליכה קצרה ליד המים, ולא מתעקשים להספיק כל פינה על המפה. מי שמתכנן לשלב אטרקציות, סיורים מודרכים או חוויות לאורך הדרך יכול לבדוק כאן אפשרויות הזמנה שמתאימות לאזור החוף הדרומי, במיוחד אם רוצים להיערך מראש לעונות עמוסות או לפעילויות שתלויות במזג האוויר.

לפני שיוצאים לדרך: מה חשוב לדעת על נהיגה ב-Iceland (איסלנד)

נהיגה לאורך Ring Road (כביש הטבעת) בחלק הדרומי של Iceland (איסלנד) היא חוויה נוחה יחסית, אבל היא דורשת תשומת לב מלאה. באיסלנד נוהגים בצד ימין של הכביש, הכבישים יכולים להיות צרים, הרוח עלולה להיות חזקה מאוד, ומזג האוויר מסוגל להשתנות בתוך דקות גם בקיץ. יום שמתחיל בשמש עדינה יכול להפוך במהירות ליום קריר, מעונן ורוחני, ולכן כדאי לצאת עם שכבות לבוש, מעיל גשם, נעליים יציבות עם אחיזה טובה, מים, נשנושים וסוללה טעונה לטלפון. גם אם המסלול נראה פשוט על המפה, התחושה בשטח שונה לגמרי, כי כל עצירה עלולה להפוך בקלות לחצי שעה של התבוננות בנוף.

אחד הדברים החשובים ביותר בנהיגה באיסלנד הוא שמירה על מהירות הנסיעה. לאורך הדרכים יש מצלמות מהירות, ולעיתים הן מופיעות גם באזורים שנראים פתוחים וריקים לגמרי. הקנסות עלולים להיות גבוהים, ולא כדאי להרוס יום מושלם בגלל כמה דקות של חוסר סבלנות. בנוסף, כדאי להוריד מראש מפות לשימוש לא מקוון, גם אם משתמשים ב-Google Maps (גוגל מפות), כי באזורים מסוימים הקליטה יכולה להיות פחות יציבה. היתרון הגדול של רכב שכור במסלול הזה הוא החופש: אפשר להישאר עוד כמה דקות מול מפל, לעצור ליד שדה יפה, או לדלג על מקום שמרגיש עמוס מדי באותו רגע.

הקסם הראשון של היום: Seljalandsfoss (סליילנדספוס)

העצירה הראשונה שמכניסה את המטיילים באמת אל עולם הנופים של החוף הדרומי היא Seljalandsfoss (סליילנדספוס), אחד המפלים המזוהים ביותר עם Iceland (איסלנד). כבר מהחניה אפשר לראות את המים נופלים מקיר סלע גבוה אל בריכה פתוחה, אבל מה שהופך את המקום למיוחד כל כך הוא לא רק הגובה או העוצמה, אלא האפשרות ללכת בשביל שמוביל אל מאחורי המפל. הרגע שבו עומדים מאחורי מסך המים, מביטים החוצה אל הנוף הירוק דרך רסס קריר, הוא מסוג החוויות שנחרטות בזיכרון הרבה אחרי שחוזרים הביתה.

כדאי להגיע אל Seljalandsfoss (סליילנדספוס) מוכנים להירטב, גם אם לא מתכננים להיכנס ממש אל השביל שמאחורי המפל. הרסס מגיע רחוק, הקרקע יכולה להיות חלקלקה, והרוח משנה את כיוון המים בלי התראה. בקיץ האזור ירוק, פתוח ונעים יותר להליכה, בעוד שבחורף הוא עשוי להיראות דרמטי וקפוא יותר, אך גם מאתגר יותר מבחינת נגישות ובטיחות. לידו נמצא גם Gljúfrabúi (גליופרבואי), מפל חבוי יותר שמסתתר בתוך נקיק צר, והוא מתאים למי שרוצה להוסיף לתחנה הראשונה חוויה קצת פחות צפויה וקצת יותר אינטימית.

למרות הקרבה בין שני המפלים, התחושה ביניהם שונה לגמרי. Seljalandsfoss (סליילנדספוס) פתוח, רחב ומוכר מאוד, בעוד Gljúfrabúi (גליופרבואי) מרגיש כמו סוד קטן שמתגלה רק למי שמוכן להיכנס פנימה בזהירות. זו דוגמה יפה לאופי של המסלול כולו: גם המקומות המפורסמים באמת מרשימים, אבל לפעמים דווקא הפינה הקטנה שלידם מוסיפה את העומק והייחוד ליום הטיול.

Skógafoss (סקוגפוס): מפל שמרגישים בגוף

אחרי שממשיכים מזרחה, הנוף נעשה רחב ופתוח יותר, והדרך אל Skógafoss (סקוגפוס) עוברת בין הרים, שדות, חוות ומרחבים ירוקים שנראים כמו תפאורה של אגדה צפונית. Skógafoss (סקוגפוס) הוא מפל אחר לגמרי באופי שלו: פחות מסתורי, יותר עוצמתי, כמעט תיאטרלי. המים נופלים בקיר ישר ורחב, והרסס שנוצר למטה יכול למלא את האוויר בערפל עדין. בימים עם שמש, יש סיכוי לראות קשת ליד המפל, וזה אחד הרגעים שבהם מבינים למה החוף הדרומי נחשב למסלול חובה באיסלנד.

אפשר ליהנות מ-Skógafoss (סקוגפוס) משתי זוויות שונות. הראשונה היא מהקרקע, בהליכה קצרה אל בסיס המפל, שם מרגישים את הכוח של המים ואת הרעש שממלא את כל הסביבה. השנייה היא מלמעלה, לאחר טיפוס במדרגות אל נקודת תצפית מעל המפל. העלייה דורשת קצת מאמץ, אבל התגמול יפה במיוחד: מבט אל המים הנופלים, אל העמק ואל ההרים שמסביב. מי שמעדיף חוויה פחות עמוסה יכול לנסות להגיע מוקדם בבוקר או בשעות מאוחרות יותר של היום, בעיקר בקיץ, כשהאור נמשך עד מאוחר והאתרים נשארים נגישים גם אחרי השעות שבהן רוב המטיילים כבר ממשיכים הלאה.

בין Seljalandsfoss (סליילנדספוס) ל-Skógafoss (סקוגפוס) שווה לא למהר. לאורך הדרך אפשר לראות מרחוק את Eyjafjallajökull (אייאפיאטלאיוקול), הר געש מכוסה קרח שהשם שלו הפך מוכר בעולם אחרי ההתפרצות של 2010. גם אם לא עוצרים לידו, עצם המראה של קרחון מעל אדמה ירוקה מזכיר כל הזמן שבאיסלנד הנוף בנוי משכבות של אש, קרח, מים ורוח.

Sólheimajökull (סולהיימאיוקול): מפגש קרוב עם קרחון

אחד היתרונות הגדולים של המסלול אל Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל) הוא האפשרות לשלב עצירה ב-Sólheimajökull (סולהיימאיוקול), לשון קרח נגישה יחסית שמחוברת אל Mýrdalsjökull (מירדאלסיוקול). ההליכה מהחניה אל אזור התצפית אינה ארוכה במיוחד, אבל היא משנה לגמרי את האווירה של היום. אחרי מפלים ירוקים וכבישים פתוחים, הקרחון מכניס למסלול צבעים קרים יותר, קווים חדים יותר ותחושה מעט שקטה יותר. הקרח הכחול, הפסים הכהים של האפר הוולקני והמים הקרים שסביבו יוצרים נוף שנראה כמעט חייזרי.

חשוב להבין ש-Sólheimajökull (סולהיימאיוקול) הוא לא מקום לטיול עצמאי על הקרח בלי ציוד וליווי מקצועי. אפשר להגיע לתצפית, להתרשם ולצלם, אבל מי שרוצה ללכת ממש על הקרחון או לשלב טיפוס קרח צריך לעשות זאת רק במסגרת מסודרת עם מדריכים וציוד מתאים. באזור הזה נמצא גם Katla Volcano (הר הגעש קטלה), מתחת למערכת הקרח של Mýrdalsjökull (מירדאלסיוקול), והחיבור הזה בין קרחון להר געש הוא בדיוק מה שמעניק לאיסלנד את הדרמה הגיאולוגית המפורסמת שלה. מי שמתכנן סיור קרחונים או פעילות מודרכת יכול לבדוק כאן חוויות וסיורים זמינים באזור, במיוחד אם חשוב לו לשלב את המקום בצורה בטוחה ונוחה במסלול.

Sólheimasandur Plane Wreck (שבר המטוס בסולהיימאסנדור): עצירה לא לכל אחד

לא רחוק מהקרחון נמצאת אחת התחנות המצולמות ביותר בדרום איסלנד: Sólheimasandur Plane Wreck (שבר המטוס בסולהיימאסנדור). מדובר בשרידי מטוס ישן שנמצאים על מרחב שטוח של חול שחור, רחוק מהכביש וחשוף מאוד לרוח. מבחינה חזותית זה מקום חזק ומיוחד, בעיקר בזכות הניגוד בין המתכת הלבנה, הקרקע השחורה והמרחב הפתוח שמסביב. עם זאת, זו לא עצירה שמתאימה לכל מטייל. ההגעה דורשת הליכה ארוכה יחסית הלוך וחזור או שימוש בשאטל, והאזור עצמו כמעט נטול מחסה.

אם יש זמן, מזג האוויר נוח, והרעיון של צילום בנוף סוריאליסטי מדבר אליכם, Sólheimasandur Plane Wreck (שבר המטוס בסולהיימאסנדור) יכול להיות תוספת מעניינת. אבל אם היום כבר עמוס, אם הרוח חזקה, או אם מטיילים עם ילדים קטנים ועייפים, אפשר גם לוותר בלי להרגיש שמפסידים את הלב של המסלול. דווקא הבחירה הזו חשובה בטיול לאורך החוף הדרומי: לא כל מקום מפורסם חייב להיכנס ליום אחד, ולפעמים מסלול מעט קצר יותר יוצר חוויה טובה בהרבה.

Dyrhólaey (דירהולאיי): נקודת תצפית אל קצה העולם

ככל שמתקרבים אל Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל), הנוף נעשה דרמטי יותר, והעצירה ב-Dyrhólaey (דירהולאיי) היא אחת המרשימות ביותר במסלול. זהו מצוק גבוה מעל הים, עם תצפיות רחבות אל חופי חול שחור, אל קשת סלע טבעית ואל קו חוף שנראה כאילו הוא ממשיך אל האופק בלי סוף. בימים בהירים אפשר לראות מכאן את Reynisfjara (רייניספיארה), את Dyrhólaey Arch (קשת דירהולאיי), את הקרחונים שמאחור ואת הים האטלנטי שנשבר בעוצמה למטה.

ב-Dyrhólaey (דירהולאיי) חשוב במיוחד להתלבש היטב, כי הרוח על המצוק יכולה להיות חזקה גם ביום שמשי. בקיץ האזור מוכר גם כנקודה אפשרית לצפייה בפאפינים, אבל צריך לכבד סגירות עונתיות ושילוט שנועד להגן על אזורי קינון. בראש התצפית נמצא גם Dyrhólaey Lighthouse (מגדלור דירהולאיי), שמוסיף למקום מראה איקוני והופך אותו לנקודת צילום יפה במיוחד. זו לא תחנה ארוכה בהכרח, אבל היא מהסוג שגורם למטיילים לעצור לרגע בשקט ולהרגיש את קנה המידה העצום של הנוף האיסלנדי.

Reynisfjara (רייניספיארה): יופי שחייבים לכבד מרחוק

מעט מאוד חופים בעולם משאירים רושם כמו Reynisfjara (רייניספיארה). החול השחור, חלוקי האבן הכהים, עמודי הבזלת והגלים של Atlantic Ocean (האוקיינוס האטלנטי) יוצרים מראה עוצמתי, כמעט קולנועי. זה מקום יפהפה, אבל גם מקום שדורש זהירות אמיתית. הגלים כאן אינם צפויים, הזרמים חזקים, ויש להקפיד לשמור מרחק מהמים ולא להפנות גב לים. היופי של Reynisfjara (רייניספיארה) אינו סיבה להתקרב יותר מדי, אלא דווקא תזכורת לכך שבאיסלנד הטבע הוא לא תפאורה אלא כוח חי.

אחד המראות המפורסמים בחוף הוא Reynisdrangar Sea Stacks (עמודי הים רייניסדרנגר), קבוצת סלעים שעולה מתוך הים ומוסיפה לחוף מראה כמעט מיתולוגי. לפי סיפורים מקומיים, הסלעים נקשרים לאגדות על טרולים שהפכו לאבן באור השמש, אבל גם בלי האגדה מדובר בנקודת נוף מרשימה במיוחד. ליד החוף אפשר למצוא שירותים ומקום לאכול, מה שהופך את העצירה לנוחה יחסית, אך עדיין כדאי לזכור שהמקום עמוס מאוד בעונות מסוימות. מי שרוצה לחוות את האזור בצורה רגועה יותר יכול להגיע מוקדם, או לשלב בהמשך את Víkurfjara Black Sand Beach (חוף החול השחור ויקורפיארה) שנמצא בצד של Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל) ולעיתים מרגיש שקט יותר.

Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל): סיום רגוע ליום גדול

אחרי יום מלא במפלים, קרחונים, רוחות וחופים דרמטיים, ההגעה אל Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל) מרגישה כמו נשימה עמוקה. זהו כפר קטן בדרום איסלנד, אבל בגלל המיקום שלו הוא הפך לתחנה משמעותית עבור מטיילים לאורך החוף הדרומי. יש בו תחושה של סוף דרך, גם אם בפועל אפשר להמשיך ממנו עוד רחוק מזרחה. הבתים הקטנים, ההרים שסביב, הקרבה לחופים השחורים והנוף אל Reynisdrangar Sea Stacks (עמודי הים רייניסדרנגר) מעניקים למקום אופי מיוחד מאוד.

אחת הנקודות היפות בכפר היא Vík Church (כנסיית ויק), כנסייה לבנה עם גג אדום שניצבת על גבעה ומשקיפה אל הכפר והים. העלייה אליה קצרה יחסית, והנוף מלמעלה מצדיק את העצירה, במיוחד בשעות ערב או בקיץ, כשהאור נמשך עמוק אל תוך הלילה. בעונת הפריחה אפשר לראות באזור גם פרחי לופין סגולים, שמוסיפים צבע רך לנוף הכהה והדרמטי. חשוב ללכת רק באזורים מותרים, לא לרמוס צמחייה, ובאזור בית הקברות הסמוך לשמור על כבוד ושקט.

אם נשאר זמן לארוחה לפני החזרה אל Reykjavík (רייקיאוויק), אפשר לעצור ב-Ströndin Pub (פאב סטרונדין), מקום חמים ונעים שמוכר בקרב מטיילים בזכות האווירה, המיקום והאפשרות לסיים את היום עם אוכל טוב ומשקה מול נוף דרומי פראי. לאחר מכן אפשר לרדת אל Víkurfjara Black Sand Beach (חוף החול השחור ויקורפיארה), שנמצא קרוב יותר לכפר ולעיתים מרגיש פחות צפוף מ-Reynisfjara (רייניספיארה). מי שמתכנן את המסלול מחדש אולי יעדיף ללון כאן לילה במקום לחזור באותו יום, כי אחרי כל כך הרבה עצירות ונופים, נהיגה של שעתיים וחצי או יותר חזרה לעיר יכולה להיות מעייפת מאוד.

איך לבנות את היום בצורה חכמה

הטעות הנפוצה במסלול הזה היא לנסות לדחוס יותר מדי. על הנייר, המרחק בין התחנות לא נראה גדול במיוחד, אבל בפועל כל מקום מושך להישאר עוד ועוד. Seljalandsfoss (סליילנדספוס) דורש זמן להליכה סביב המפל, Skógafoss (סקוגפוס) מזמין עלייה לתצפית, Sólheimajökull (סולהיימאיוקול) מוסיף עצירה אחרת באופי, Dyrhólaey (דירהולאיי) יכול לגנוב לא מעט זמן בגלל הנוף, ו-Reynisfjara (רייניספיארה) הוא לא מקום שרוצים לראות בחיפזון. לכן כדאי להחליט מראש מה חובה מבחינתכם ומה רק אפשרות.

ליום טיול מאוזן, אפשר לבחור חמישה או שישה מוקדים מרכזיים ולהשאיר מקום לעצירות ספונטניות. מי שיוצא מוקדם מאוד מ-Reykjavík (רייקיאוויק) יכול להספיק הרבה, במיוחד בקיץ, אבל עדיין חשוב לא להפוך את היום למרדף. מי שמטייל בחורף צריך להיות שמרני יותר, לבדוק תנאי דרך, להתחשב בשעות אור קצרות ולא להניח שכל שביל או חניה יהיו נוחים כמו בקיץ. בכל עונה, כדאי לבדוק מראש אפשרויות כניסה, חניה וסגירות נקודתיות, ולא לבנות על כך שכל מה שהיה נכון בעבר יהיה פתוח ונגיש בדיוק באותו אופן ביום הביקור.

טבלת המלצות למסלול החוף הדרומי

לסיכום: יום אחד שמרגיש כמו כמה עולמות

המסלול מ-Reykjavík (רייקיאוויק) אל Vík í Mýrdal (ויק אי מירדאל) לאורך South Coast Iceland (החוף הדרומי של איסלנד) הוא לא רק טיול בין אטרקציות, אלא מפגש רצוף עם האופי של המדינה: מים, קרח, אש, רוח, ים, אדמה שחורה ואור משתנה. זה יום שמתחיל בעיר ומסתיים מול חוף פראי, עובר דרך מפלים שאפשר להרגיש על הפנים, קרחון שמזכיר את הכוח של הטבע, מצוקים פתוחים לים וכפר קטן שנראה כאילו הוא מחזיק בשקט את כל הדרמה שמסביב.

מי שמגיע ל-Iceland (איסלנד) בפעם הראשונה ימצא במסלול הזה שילוב כמעט מושלם בין נגישות לבין תחושת הרפתקה. לא חייבים לצאת לטרקים קשים, לא חייבים רכב שטח לכל נקודה, ולא חייבים להיות מטיילים מנוסים במיוחד כדי ליהנות ממנו. כן צריך להגיע עם כבוד למזג האוויר, לכבישים, לים ולמרחקים. אם מתכננים נכון, יוצאים מוקדם, משאירים מקום לגמישות ולא מנסים לכבוש את כל המפה ביום אחד, החוף הדרומי יכול להפוך לאחד הזיכרונות החזקים ביותר מכל טיול באיסלנד. ואם רוצים לשלב לאורך הדרך כרטיסים, סיורים או פעילויות שמתאימות למסלול, אפשר לבדוק כאן מה זמין ולבחור רק את מה שבאמת מתאים לקצב הטיול שלכם.

קישורי מיקום למקומות שהוזכרו במאמר